על תיאולוגיה וסוציופתיה (טור 677)

בס"ד

סליחה שאני חוזר שוב לאותה נקודה נדושה, אבל זה באמת מעצבן אותי בכל פעם מחדש. הימים הללו מוציאים ממני הרבה זעם ומחדדים נקודות עתיקות.

רוגל אלפר

לפני כמה שבועות ראיתי פוסט של רוגל אלפר (בן השיח שלי מהדיבייט הזה), שכדרכו משתלח בגסות במאמינים ובקב"ה. אבל במחשבה שנייה למרבה המבוכה מצאתי את עצמי מסכים לכל מילה שלו, פרט למסקנה. קודם כל אביא אותו במלואו, כדי שגם אתם תיהנו:

 

נופלים טילים? הכל בגלל היישוב מורשת

 

פגיעה ישירה בבית במורשת

בית שנפגע מרקטה במורשת. "אנחנו צריכים לעשות עם עצמנו בדק בית", התוודתה דוברת היישוב, "ולהודות לקדוש־ברוך־הוא ולעשות עוד שיפור במעשים שלנו, ועוד להודות. ועוד"

 

היישוב מורשת אשם במתקפת הטילים של חיזבאללה ביום ראשון בבוקר. הוא הביא אותה על עצמו בהתנהגות הסוררת של תושביו. בדיוק כמו בסדום ועמורה. אבל אלוהים החליט לחוס עליהם ברגע האחרון, לתת צ'אנס. "היה לנו כאן נס גדול", הכריזה אורית שפיץ, דוברת היישוב השוכן בסמוך ל"רפאל" בריאיון בערוץ 14. "נס גדול", שבה והדגישה. "הנזק פה עצום, נפלו שני טילים של מאה קילו, נגרם נזק עצום לבתים, למכוניות, לכבישים, אבל ברוך השם… אין נפגעים בנפש, כולם בסדר". מעל לראשה, בצד השמאלי העליון של המסך, התנוסס המוטו של הערוץ מאז טבח 7 באוקטובר: "בעזרת ה' ביחד ננצח".

שפיץ הביעה חשיבה אופיינית לכת הדתית הפוונדמנטליסטית וההמונית שצמחה כאן, ומשוכנעת שהיישוב מורשת ממוקם במרכז היקום.

אבל למה אלוהים, הכל יכול, האחראי לכל מה שקורה לתושבי מורשת, שיגר לעברם באמצעות חיזבאללה שני טילים כבדים, שרק הבהילו אותם וגרמו "נזק עצום לבתים, למכוניות, לכבישים"? ראוי לתחקיר ב"עובדה". ואם לא ב"עובדה", לפחות במורשת. "אנחנו כבר חשבנו הבוקר איך הקהילה יושבת או עושה איזשהו חשבון נפש, איזושהי סעודת הודיה, משהו, איזשהו תיקון בקהילה", הסבירה שפיץ. לא נסראללה החליט לשגר טילים שפגעו בטעות במורשת. אלוהים החליט לשגר את הטילים לעבר מורשת כדי שתושביו יעשו חשבון נפש ותיקון. ואולי אף "סעודת הודיה".

זוהי סעודה, שבה התושבים מודים לאלוהים על כך ששיגר לעברם שני טילים כדי לקרוא אותם לסדר כי עשו את הרע בעיניו, אך חס על חייהם, מתוך אמונה כי יפנימו את המסר ויתקנו את דרכיהם. האלוהים הזה הוא פסיכופת אלים וסדיסט. על פי אמונת הכת, לא נסראללה הוא אויב ישראל, שהרי הוא רק עושה את דברו של אלוהי ישראל, הכל יכול. אלוהים הוא ה"אויב", שאיננו אלא אוהב אכזר. למעשה, אין אויב ערבי או איראני. יש רק אלוהים.

"אנחנו צריכים לעשות עם עצמנו בדק בית", התוודתה שפיץ, "ולהודות לקדוש־ברוך־הוא ולעשות עוד שיפור במעשים שלנו, ועוד להודות. ועוד". חברי הכת במורשת מתכוונים להודות לאלוהים על הטילים. ברוך המוציא טילים מארץ הלבנון. "איזה אמירות מעצימות", התפעלה המנחה באולפן והזכירה, ש"היישוב הזה ספג מהלומה כבר בתחילת השבוע, כשהם איבדו את סרן דניאל מימון בן 23 שנפל ברפיח". גם שפיץ התייחסה לכך, בהדגישה כי התיקון בקהילה דרוש בעקבות "שני אירועים קשים תוך שבוע".

על מימון אלוהים הסדיסט, צמא הדם, לא ריחם. וביישוב נערכים לסעודת הודיה. גם מימון מת כי זה רצון האל, במסגרת סדרת החינוך שהוא מעביר למורשת. "ממש להצדיע להם על האמירות הברורות והחוסן הזה", שיבחה המנחה. כשהלחימה עצימה, האמירה מעצימה. פונדמנטליסטים דתיים חוגגים את קדושיהם המתים, משני עברי הגבול בין ישראל ללבנון. המלחמה כאירוע תיאולוגי, לא צבאי־אטסטרטגי.

אני, שרק אתמול אכלתי כריך שינקן וגבינת גאודה ואומר בריש גלי שאלוהים סוציופת, לא נדרש לשום תיקון או הודיה. ובינתיים אלוהים לא מנסה להרוג אותי עם טילים. אבל אם כן ינסה, אדע מיד את מי להאשים: את תושבי מורשת החוטאים. בגללם גם אני אצטרך למות.

אני מניח שחלק מכם ממש התרגז למקרא הדברים. אז קחו נשימה עמוקה, וכעת נסו לחשוב על כך שוב. מה לא נכון במה שהוא כתב?

חלוקת המשימות וההודיות

תופעה רווחת היא במחוזותינו שאנחנו מודים בהתרגשות לקב"ה על כל הצלה, אבל שוכחים להאשים אותו בצרה שממנה ניצלנו. כך אנחנו מודים לו על שיצאנו בשלום מתאונת דרכים, אבל לא ממש מאשימים אותו בעצם התאונה. לגבי התאונה זו אחריות של בני אדם, לגבי התוצאות, לפחות אם הן חיוביות, זה הקב"ה. אם הן שליליות, אז או שזה לא הקב"ה או שמי יידע את דרכיו. המהדרין יאמרו שהכל לטובה וחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. להבא, נא לומר 'הגומל' אחרי שמתתם בתאונת דרכים.

כל מיני יצורים מצביעים על הנסים שאירעו לנו ולאבותינו במלחמת חרבות ברזל, כמו למשל התיאולוג הנודע, אריה דרעי יצ"ו תובב"א. הוא מצהיר בלי הנד עפעף (אני מעתיק את תת הכותרת):

יו"ר ש"ס שבר שתיקה ארוכה, בריאיון לביטאון ש"ס, ואמר במלאת שנה למלחמה כי "אם הייתה לנו אמונה שהכול לטובה, היום אנחנו גם מתחילים להבין את זה". הוא הסביר את חשיבות קידום חוק הפטור מגיוס: "כל יום לימוד מונע ימי קרב",

או בעוד משפט מופתי:

מתחילים להבין את גודל הניסים והנפלאות של השנה הקשה הזו.

אתה לא יודע אם לצחוק או לבכות מהניתוק הסוציופתי הזה. רק עכשיו דרעי מתחיל להבין את הנסים המופלאים שגרמו למוות, אונס, חטיפה ובעצם טבח של אלפי ישראלים, חיילים, נשים, זקנים וטף. הנס המופלא של השואה שקרתה לנו.

יפה כתב על כך דב הלברטל:

אין לי ספק שדרעי, הפונדמנטליסט, היה רואה גם בשואה נס. כי יכלו להיהרג הרבה מעל 6000000 יהודים. הרבה מעל. תאי הגזים, גם הם נס. כי המוות שם יכול היה להמשך זמן רב יותר. ומחנות הריכוז? נס הרבה יותר גדול. כי זה שיהודי אמריקה לא היו במחנות ההשמדה, זה לא נס?

ומאחר ואין גבול לאטימות של דרעי, ומלחכי הפנכה שלו השרים וחברי הכנסת בש"ס, בשעה שחיילים נופלים כדי להגן על חייו חסרי הפשר, הוא מדבר על אי גיוסם של בחורי הישיבות.

אם הייתי צריך להתמקד בנס הגדול באמת, ואומר בכנות, אני לא מצליח להבין אותו – איך החיילים החילונים מוכנים להתגייס, מוכנים להיות עיוורים, קטועי רגליים, שכולים, קבורים בבתי קברות צבאים, כשהם שומעים דברי רהב ותהומות מוסריים כשל דרעי

הנס הוא איך החילונים מוכנים למות בשביל שדרעי ירחץ בג'קוזי שלו ובניו ובני בניו ובני בני בניו לא ישרתו בצבא והראשון לציון שלו ישלח את כל החרדים לחוץ לארץ.

המציאות שיש חייל חילוני אחד שמוכן להתגייס, הוא נס גדול אפילו יותר מהנס של השואה.

על אף שהפרובוקטור הזה בדרך כלל די מרגיז אותי, הפעם הוא ממש הוציא לי את המילים מהפה.

אכן לדרעי וחבריו אירע נס, שלדעתי יציאת מצרים ובקיעת הים מחווירים לידו. אמנם אלפי ישראלים מתים, חטופים, סובלים ונאנקים, אבל מבחינת החרדים זה הרי קורה גם באפריקה. מה לזה ולהם? חייהם מתנהלים לגמרי כרגיל. לחרדים לא יחרץ כלב לשונו. שם לא מת אף אחד, לא נחטף, אין משפחות שכולות, אין משפחות מילואים עם מאות ימי מילואים בשנה (כן כן, אני יודע שיש שני חרדים שכן משרתים בשחר כחול, אה ויש גם זק"א), והתקציבים זורמים. המצב מעולם לא היה טוב יותר. ממש תותים.

מה עוד שביחד עם כל זה, הפראיירים (כלומר כולנו) מאפשרים לו ולשאר החלאות שאתו להמשיך ולנצל את כולנו בציניות שלא הייתה דוגמתה מעולם בהנהגת רבניהם וגדוליהם ופוליטיקאיהם, תוך שיתוף פעולה מופלא של מפלגת "הציונות הדתית", שאיני יודע ממה היא ומנהיגיה מנותקים יותר, מהציונות שלהם או מהדתיות שלהם. תוך כדי זה, החרדים כמובן לא מפסיקים ליילל על רדיפות ושמד ושנאת חרדים. הם ממשיכים במלוא המרץ לשדוד את הקופה הציבורית שסובלת גם היא מחמת המצב, ובמקביל פועלים להעביר את חוק הרבנים (חוק הג'ובים) א, ב, או ג, את חוקי ההשתמטות (המכונים: חוק הגיוס), השחתת הרבנות הראשית (או מה שעוד נותר להשחית שם. לא הרבה), העברת חוק המעונות ושאר חוקי השוד והטפילות החרדיים. כל זה נעשה בזמן שבו הם עצמם יושבים בממשלה שמרחיבה את משך השירות בחובה במילואים, מגדילה את נטל המס על הציבור, וכמובן היא זו שמטילה משימות צבאיות על החיילים ועל משפחותיהם ששולחות אותם אל מותם. אבל שוב, כל זה כמובן לא נוגע אליהם. החיילים וכלל הציבור מבחינתם הם עובדים זרים. לתחושתם כל זה קורה באפריקה, מה זה נוגע אליהם?! בימים אלו ממש יואב בן צור שליט"א, שר העבודה (של הלא חרדים) והרווחה (של החרדים) מקפיא את הסבסוד למעונות של כולם, כולל אנשי מילואים כמובן, שכן החוק לא מאפשר לו לשדוד את הקופה הציבורית ולהעביר סבסוד מעונות לאברכים כדי שיוכלו להמשיך ולהשתמט. אז מבחינתו שימותו כולם בצבא ושמשפחתם תשלם אלפי שקלים שאין לה, עד יתאפשר לו המשך השוד בשופי. יש כאלה שיורים ובוכים ויש כאלה ששולחים אותם למות ואז מתיישבים על גבם ושודדים אותם (ראו את הקריקטורה בטור 655).

זהו בעצם תיאור מדויק של הפרעת האישיות שמכונה 'סוציופתיה', שכיום נוהגים לכנות אותה 'הפרעת אישיות אנטי סוציאלית'. בוויקיפדיה מתארים זאת כך:

הפרעת אישיות אנטיסוציאלית (באנגלית: Antisocial Personality Disorder : בראשי תיבות  ASPD) היא הפרעת אישיות, שמאופיינת בדפוסי התנהגות מתמשכים של מחסור באמפתיה, אימפולסיביות, הפרת נורמות חברתיות, והתנהגות תוקפנית. ההפרעה מסווגת ומאובחנת לפי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (DSM) באשכול ב' של הפרעות האישיות, ונמצאת גם במסמך סיווג המחלות הבינלאומי (ICD) בשם הפרעת אישיות דיסוציאלית (Dissocial Personality Disorder).

במקרה שלנו זוהי דיאגנוזה של התנהלות ציבורית ולא בהכרח של אנשים פרטיים (אם כי חלק מהנציגים החרדים הם בעליל בעלי המאפיינים הללו). הציבור החרדי מתנהל באופן סוציופתי, ממש לפי הספר. איך הציניות המרושעת הזאת לא גורמת לאנשים לצאת עם נשק לרחובות או לפחות לסרב פקודה ולא להתגייס?! זה בעיניי נס גדול יותר ממה שראתה שפחה על הים. על כך נאמר: דרעי צדק. לגמרי.

החיבור של סוציופתיה ותיאולוגיה

למה אני מחבר את הטפילות והרשעות הסוציופתית החרדית לחשיבה התיאולוגית ההזויה שבה פתחתי? מפני שלהערכתי אלו שני אספקטים של אותו עניין: הניתוק מהשכל הישר, מהמוסר ומהעולם שסביבם. החרדים חיים על פי האידאולוגיה שלהם בתיבת נוח, וכל המבול בחוץ שנושא אותם על כפיו ועל גבו לא נוגע להם. מבחינתם זה קורה באפריקה. מבחינתם, בימים אלו ממש מתקיים בהם "ורעו גוים צאנכם". הגיעו ימי המשיח שבהם כל העולם עובד ומפרנס אותם כדי שהם יוכלו להמשיך בדרכיהם הנלוזות. רק אוטיזם מתקדם או סוציופתיות קולקטיבית כמו שמתקיים בחברה החרדית יכול להוביל לעוול כה משווע ולאטימות וציניות שלא מוצאים מושלה בגרועים שבבני האדם. האידאולוגיה והתיאולוגיה החרדית ההזויה, שרואה כל מה שקורה בעולם כמעשה ידיו של הקב"ה, ואת בני האדם כסטטיסטים שמטרתם להתעלם מהעולם וכל אשר בו, מובילה לסוציופתיות. וכן, אני יודע שיש חרדים נחמדים וטובים, ויש מפעלי חסד ויש עוד כל מיני דברים. זה ביחס לפרטים. החברה החרדית כקולקטיב היא חברה מעוותת, טפילית, מרושעת ומנותקת, סוציופתית ממש. בלתי נתפס ממש.

אם תרצו ביטוי מובהק לקשר בין הניתוק הסוציופתי לבין התיאולוגיה, הרי לכם דוגמה. כידוע, גולדקנופף הכריז בסוכתו של מלכיאלי מש"ס (אם תהיתם פעם מהו 'קשר רשעים') שיש לנו קערה גדולה וכל אחד לוקח מה שהוא יכול. אני בטוח שהוא אפילו לא העלה בדעתו שיהיה מי שיתרגז למשמע הדברים הזחוחים והמנותקים, ובעצם הסוציופתיים, הללו. למה שיעלה זאת בדעתו? הוא הרי חי בנס בתיבת נוח. מה, מישהו כאן מת? מישהו כאן עובד כדי למלא את הקערה? מי עושה את הנס המופלא של הקערה? אה, זה הקב"ה כמובן (בזכות הרבי מגור, ראש הכת שלו). כל זה לא קשור אליו וגם לא לאחרים שמשלמים מחירים כבדים בשביל זה. הכל מתומרן מלמעלה. הרי לכם רשעות סוציופתית שיסודה בתיאולוגיה.

יפה כתבה על כך ללי דרעי (אם שכולה מהמלחמה הנוכחית):

מי ממלא את הקערה ובמה היא מלאה? היא מלאה בדם של בני ושל מאות שנהרגו, בדמעות של כלתי ושל כ"כ הרבה אלמנות ויתומים, בדאגות של הורים ששולחים ילד אחד שניים שלושה – ואי אפשר רק לקחת זה לא מוסרי זה לא יהודי זה לא תורני.          

קל לפספס את ההיבט התיאולוגי של העניין. הוא באמת לא חושב שיש מישהו כאן בעולם שממלא את הקערה. מבחינתו, היא פשוט כך מששת ימי בראשית. זה כאן וכולנו ניקח כמה שנרצה ונוכל, וכמובן נודה לקב"ה על טובו הרב ועל נסיו שבכל יום עמנו.

כל זה כמובן לא מפריע לו להקפיד ולקחת מהקערה בעצמו. את זה הוא לא משאיר לקב"ה, לא למלאך ולא לשרף. הקב"ה אחראי רק על מילוי הקערה. גולדקנופף אחראי על ריקונה. הוא חי בללה-לנד התיאולוגי שלו (מה, יש בעיית דיור בישראל? כמכתמו המופלא של גולדקנופף שליט"א, בעת שהתמנה לשר השיכון, לא פחות…), והתיאולוגיה הזאת מולידה התנהלות סוציופתית ומנותקת. האידאולוגיה החרדית רואה את העולם כסוג של ניסיון עבורנו, שבוחן עד כמה נצליח לחיות במנותק ממנו ולחשוב באופן הזוי ולא ריאלי למרות שברור שמדובר בהבלים. הכל זה ניסיון מהקב"ה ליושבי תיבת נוח החרדית.

חשוב להבין שהחשיבה התיאולוגית הזאת מנהלת את כל המפלגות הדתיות כיום בישראל. מרבניהן וגדוליהן, דרך פוליטיקאיהן. אצל המפלגות והרבנים החרדים זה לגמרי לכתחילה, ואילו במפלגות הציונות הדתית, בנגביר ואבי מעוז לכאורה רק מסייעים להם (על כך נאמר: "ועוזריהם"). לעניין הנשיאה בנטל הם לא באמת שותפים אלא רק מסייעים מבחוץ. אבל קשה להשתחרר מהקשר לתיאולוגיה. הרי הם שותפים לתיאולוגיה הסוציופתית שהכל בידי הקב"ה ואנחנו מריונטות. אלא שלדעתם התמהונית נדרשת מהמריונטות אקטיביות (בדומה לסתירתיות הפרוטסטנטית הידועה). זו נקודה חשובה שכן במישור הסוציופתי נראה שיש הבדל בין החרדים לחרד"לים, אבל כשמתבוננים במצב במשקפיים של תיאולוגיה מגלים שהתמונה רחבה ומדאיגה יותר. זו לא רק קוניוקטורה פוליטית. יש שורש תיאולוגי לשיתוף הפעולה בין שתי הקבוצות הללו.

הערה על סוציופתיה והתבגרות

כידוע, ילדים לא מבינים שהמשאבים אינם בלתי מוגבלים, ושצריך לחשב רווח והפסד של כל צעד. זרה להם העובדה שדרושה חלוקת משימות ומטרות, וחשיבה מה בא על חשבון מה. הילדים פשוט לוקחים מה שהם יכולים, ואם לא נותנים להם הם כועסים. הרי אבא ואימא יכולים לתת כל מה שירצו, אז אם הם לא נותנים הם סתם רעים ושונאים אותנו. ילדים חיים בללה לנד סוציופתי, אבל זה חלק מתהליך ההתבגרות ההכרחי שלהם. תפקידו של המבוגר האחראי הוא ללוות אותם ולדאוג שזה ייעלם עם ההתבגרות. אצל החרדים זה לא קורה. הם נתקעו בסוציופתיית הילדות ולא יצאו ממנה. הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול, אב שכול ופעיל למען גיוס חרדים, סיפר בראיון עיתונאי שהוא שוחח עם רב חרדי-ליטאי בולט מאד שאמר לו שהציבור החרדי הם ילדים בגן שמתנהלים בדרך ילדותית, והם צריכים שמישהו מבחוץ יציל אותם מעצמם (אותו רב כמובן לעולם לא יעז לצאת ולומר את הדברים הללו בקול רם. וזה חלק מהבעיה).

כדאי לשים לב לכך שגם אלו מהחרדים שמודים שנושא הגיוס והשותפות בנטל הם בעיה, סימנים מעודדים ראשוניים ממיעוט חרדי קטן, בו בזמן הם מצפים שהצבא יכין את עצמו ושהחברה תתכונן כראוי לקראת בואם בעוז לעזרת השם בגיבורים. הם עושים לנו טובה, וזה מותנה בכך שאנחנו נעשה הכל למענם לפי דרישותיהם, כדי שהם חס ושלום לא ישלמו שום מחיר. לא משנה שאף אחד מהם לא מראה סימנים ראשוניים של מעורבות ושל נכונות לבוא, מעבר להצהרות ריקות. להיפך, כמה מנהיגים שלהם מכריזים ביושר שאף חרדי לא יתגייס, גם מי שלא לומד. מבחינתם אפילו ברמה ההצהרתית ה'מבוגרים' הם שצריכים לעשות הכל כדי שהילד ייעתר לעשות גם הוא משהו. הם לא מעלים בדעתם שהמשימה להכין את הצבא ואת מסגרות השירות לקראת בואם היא בראש ובראשונה משימה שלהם (בפרט שהם כעת בממשלה). החובה להתגייס היא של כולם, ואם הם רוצים תנאים מיוחדים שיגידו תודה שמוכנים לתת להם, אבל לפחות שייטלו חלק בעניין. ילד לא יכול להבין דבר כזה. ומבוגר סוציופתי כנראה כן יכול להבין אבל לא ממש רוצה. יתר על כן, כיום הצבא לא  ממש שש לזה, שכן ברור לכולם שגם אחרי כל ההכנות, מעט מאד, אם בכלל, יבואו להתגייס, וגם אם יבואו תרומתם תהיה מזערית (שירות חרדים כיום הוא בעיקר הכשרה מקצועית נוחה עבורם, תוך משכורת יפה למשפחה). למי יש מוטיבציה לעשות הכנות כה מקיפות שמשבשות את כל המערכת הצבאית, בשביל אוכלוסייה שכל זה אינו אלא תירוץ שלה לאי נשיאה בנטל, ושככל הנראה לא תגיע בסוף.

בחזרה לתיאולוגיה: האם  זו רק תיאולוגיה של דרעי?

כדאי לשים לב שהכותב של הקטע למעלה הוא דב הלברטל ולא משה (ראיתי מישהו שהביא את זה בשמו של משה הלברטל). זה הדוס החרדי, לא אחיו ה'רפורמי'. נראה שגם הוא מבין שאין מקום לאותן סיסמאות נבובות על הטוב האלוהי ועל הנסים שמתרחשים לנו יום יום.

להערכתי יש רבים אחרים שמבינים שאי אפשר לומר שטויות כאלה בקול רם אבל עדיין בליבם פנימה חשים מחויבים ל'עיקרי האמונה' הללו של הכרה בטובו של המקום ובנסיו היומיומיים עבורנו. רבים שרואים אסונות (כמו השואה?) כביטוי לטובו של הקב"ה, שהרי לשיטתם הכל מלמעלה, אבל כידוע אין רע יורד מלמעלה. מסקנה: אין רע בעולם כלל. מש"ל. מי יכול להתווכח עם סילוגיזם כזה?!

אני לא חושב שדרעי באמת חריג ברעיונות העוועים הללו. אין להכחיש שזוהי צורת החשיבה הרווחת בחוגים דתיים לגווניהם. מי מאתנו לא תהה מדוע הקב"ה לקח את קרובו בתאונה, או הודה לקב"ה על נס של רפואה ממחלה (אבל לא תהה לגבי תפקידו ביצירת המחלה עצמה) וכדומה. אלא שלא כמו דרעי, לאחרים שראשם קצת פחות מלא במה שראשו של דרעי מלא, ושבכל זאת מבינים שיש כאן גם סביבה שנושאת בעול ושסובלת, יש קצת יתר טקט ביחס למה שהם מוציאים מהפה בפומבי בימים רגישים אלו (כזכור, בתוך תיבת נוח באמת לא קורה כלום). אבל אני חושב שמעטים מעזים לערער על הדוגמה התיאולוגית הזאת עצמה (שהכל מהקב"ה). מעטים מוכנים להודות שאי אפשר לעשות סלקציה של אירועים ולייחס להשגחה רק את מה שבא לנו. אם הוא עושה הכל, אז הוא עושה גם את הצרות ולא רק את ההצלות. יש להפנות אליו גם את התלונות ולא רק את ההודיות. אם הוא אחראי לכל אז באמת שום דבר לא תלוי בנו, והחיילים מתו כי היו צריכים למות, ואלו שניצלו זה מפני שהיו צריכים להינצל. אז מי אמר שחוק הלאום חוקק נגד הדרוזים?! התיאולוגיה השלטת כיום בישראל היא פטליזם דרוזי. מדברי הלברטל מתברר שבכל זאת יש דוסים שגם אם הם תימהוניים משהו, עדיין לא איבדו לגמרי צלם אנוש של חשיבה הגיונית ועקבית.

מה על טובו של הקב"ה?

אתם בטח תוהים: טוב, אז מה אתה מציע? הרי גם אתה מאמין בטובו של הקב"ה (שאלו אותי בעניין לא פעם כאן באתר). כיצד זה מתיישב עם המצב הנוכחי שלנו? על כך אומר בקצרה כמה דברים.

ראשית, גם אם אני מאמין במשהו, אני לא נוהג להתעלם מהעובדות שסותרות אותו. או שאני מוצא יישוב או שאני מוותר על האמונה הזאת, או לפחות נותר בצ"ע. אני בטח לא מציג הזיות דמיוניות כאילו היו עובדות ומתעלם מעובדות רבות שסותרות אותן, רק כדי לתמוך באמונתי זו. אני לא נוהג לכנות את השואה נס והצלה של הקב"ה, וגם לא את השנה האחרונה. אני בהחלט משתדל לתת לעובדות להפריע לי מדי פעם.

שנית, מכיוון שאני אכן מאמין בטובו של הקב"ה, המסקנה שלי היא שהוא כנראה אינו מעורב בכל מה שקורה כאן (לפחות ברוב המקרים, אין מעורבות שוטפת). אני לא תולה בו, לא את הטוב ולא את המוטב, ואני בטח לא עושה פלגינן דיבורא וחלוקות סלקטיביות של אירועים, מה ממנו ומה לא. יש לכך גם סיבות פילוסופיות ולוגיות (כי אין מעורבות אלוהית במסגרת הטבע, ואת התנהלותו השוטפת של הטבע כולנו מכירים ויודעים שיש חוקי טבע. ראו למשל בטורים 214, 547 ובהפניות שם). בגלל התוצאות הסוציופתיות בעליל בהחלט חשוב לחזור ולבחון את שורשיהן התיאולוגיים ולשקול לגבש עמדה שונה.

כל זה אכן מעורר שאלות קשות, שכן חוסר מעורבות אלוהית עדיין טעון יישוב מול ההנחה בדבר טובו. אם הוא רואה אנשים סובלים, מדוע הוא לא מתערב? על השאלות הללו הצעתי תשובה אפשרית, גם אם לא מושלמת, ולא אחזור לכל זה כאן. עוד הסברתי שם שלמרות כל האמור כאן, צרות והצלות יכולות להוות טריגר לבחינה עצמית ולהודאה לקב"ה. בחינה עצמית בגלל טבע האדם שכשבאות עליו צרות הוא מוכן יותר לבחון את דרכו. זו אמנם הזדמנות לבחינה עצמית, אבל רק במישור הפסיכולוגי. לא סביר שהבחינה העצמית הזאת תציל אותנו ממשהו. גם ההודאה לקב"ה אינה על המעורבות האלוהית הקונקרטית שחוללה את האירועים המדוברים, שכן ככל הנראה אין כזאת. ההודאה היא בגלל שאירועים כאלה מזמנים לנו הזדמנות להודות על בריאת העולם וחוקיו שמאפשרים לנו לתפקד בתוכו באופן סביר.

כך או כך, ניתן לחשוב על תשובות שונות ופרשנויות שונות לעיקרי האמונה שהורגלנו בהם, ואפשר גם לבחון אותם מחדש. אבל התעלמות מעובדות וצביעתן בצבע ורוד רק כדי שיתאימו להנחות המנותקות שלנו אינה דרך ראויה. זו שטיפת מוח אורווליאנית, שלפיה אם חוזרים מספיק פעמים על מנטרה, הזויה ככל שתהיה, היא בסוף שוקעת ("בערות היא כוח, עבדות היא חירות…"). היא גם לא מבטאת יראת שמים ואמונה אלא ניתוק וחוסר מוכנות לחשוב. יראת שמים כזאת, מצוות אנשים מלומדה, לא שווה כלום. בדיוק כמו שלימוד התורה של חברה שמתנהלת באופן סוציופתי שכזה לא שווה כלום. חוסר הכרת טובה למי שעושה את המעשה הטוב אינה אלא התנהלות סוציופתית שמתעלמת מהסביבה באופן ציני, זחוח ומרושע. זה אינו ביטוי לעבודת השם ולהכרה בטובו אלא לחיים בשקר מנותק ואנטי מוסרי. על כך אומר הנביא: "למה לי רוב זבחיכם?!".

81 תגובות

  1. אתה כמו הנמר והאריה שנטפלו לכבש המסכן, היהודים האלו שציטטת כאן מציגים את האמונה העתיקה והמסורתית המבוטאת בתורה, בנביאים, בכתובים, ובחז"ל, אם זו בעיניך סוציופתיה או כל מילה לועזית אחרת, דבר ישירות על מי ששלח אותם למסלול הזה, ולא על איזה ח"כ או מנהלת מתנ"ס בצפון.

  2. כל מילה בסלע. בדיוק תהיתי ומעניין אותי מה הרב חושב, אולי אסטרטגית החילונים(או מחנה האופוזיציה) בישראל צריכים לעבור לעמדה של מיעוט נרדף ולהתנהל בהתאם. במקום לפתח ציפיות של חזרה לשלטון, לדרוש אוטונומיות עם מרחב ליברלי, פטור משירות בצהל לנשים וגברים(אפ החרדים יכולים לקבל אז גם מי שמחזיק את קופץ המדינה ומממן פה את כולם יכול לדרוש זאת כמיעוט), לרשום סטרטאפים בחוץ לארץ וכו וכו. מה אתה חושב? אולי אין ברירה.. שהמושחתים ימשיכו לשלוט אבל שישלמו מחיר

    1. זה בדיוק מה שמחאת קפלן ניסתה לעשות
      רק שכדרכן של מהפכות שמתאהבות בעצמן ומקצינות בלי הפסקה הן ירו לעצמם כדור בראש

      1. זה יפה שאתה מקיא את הביטויים השבלוניים של הרב מיכאל. לא היה שום דבר קיצוני במחאה נגד הממשלה הנוכחית. שוטרים לא נפצעו, לא הייתה אלימות נגד ניאנדרטלים ביביסטים, אין הסתה לאלימות נגד פוליטיקאים – כלום. היחידים שירו כדור בראש למחאה זה אנשים כמוך וכמו הרב מיכאל שהחליטו שלא מספיק נעים להם בגב להצטרף למחאה.

        1. אנשים שלא נשמו עצמונית, מחוברים לבקבוק חמצן , נתקעו בחסימות כבישים – לא קיצוני לגמרי כי זה קרה לי – ולא לו.הוא כידוע שייך ל"אנשים אחרים" . היתה גם היתה אלימות נגד אנשים שנקלעו לחסימות הכבישים –
          והיתה הסתה ברורה נגד חרדים ונגד "קהלת" .יש קריאה של ראש אמ"ן לשעבר מלכא למרר את חיי חברי הכנסת מן הליכוד ויש עוד .
          אבל עצמוני רואה רק את עצמו.

        2. חוץ מזה ששלחו אל בית ראש הממשלה שתי פצצות תאורה וקראו למרי אזרחי וסרבנות היה בסדר

    2. יש מצב ששכחת שהחרדים מצליחים בכך כיון שהם מהווים לשון מאזניים.
      ולו היו האופוזיציה מעוניינים במת להביא לגיוסם של החרדים, יכלו לבנות הסכם עם הקואליציה שבשאלות הגיוס והתקציבים, יהוו לעולם משקל נגד לדרישות החרדים וכך יטלו מהם את העוקץ.
      אבל לאופוזיציה אין ולו מיליגרם בודד של איכפתיות מהקהל וקשיו וכל מה שהם עושים נובע משנאת הצד שכנגד.
      ונכון שבנוגע להתנהלות החרדים, הם לגמרי צודקים.

    3. לדעתי במצב כעת בהחלט יש הצדקה לסרבנות, ובוודאי להברחת כספים לחו"ל. מה שקורה כעת הוא שוד ציני של כולנו. הדבר אינו קשור לשאלת מניעיהם של אנשי קפלן, שלדעתי מוצגת בצורה מעוותת. ברור שהם רוצים להפיל את ביבי, אבל באמת חשוב להם גם השוויון. בין היתר הפלת ביבי נועד להשיג את זה. לכן התעמולה הזאת כאילו שלא מעניין אותם שום דבר חוץ מהפלת ביבי היא שטויות דמגוגיות. נכון שהרצון להפיל אותו גורם להם לעשות הרבה שטויות, כפי שכתבתי כאן לא פעם.

      1. לדעתי אתה טועה.
        ושוב יש להפריד בין המוחה הסטנדרטי לבין מחוללי המחאה הזו.
        לפחות עד ל7 באוקטובר אם החרדים היו מפרקים את גוש הימין הם היו מקבלים איזה חוק גיוס שקר כלשהו עם גיוס של נערי ברזלים וחבדניקים וכל התקשורת היתה יוצאת מגדרה להלל את מודל הגיוס החדש במיטב אמצעי התעמולה. אחרי ה7 לאוקטובר זה בהחלט נעשה יותר קשה אם כי אני לא אתפלא שאם החרדים יחליטו שנמאס להם ויחתכו לגוש השני אתה תראה פה קמפיין שנועד להלבין את זה עם מודל גיוס שקר כלשהו.
        השמאל כל כך תאב שלטון שהוא ייתן להם מה שהם רוצים וישתמש בכל אמצעי בכדי להלבין את זה.

        1. אתה עצמך כותב שזה רלוונטי לפני ה-7 באוקטובר. אנחנו אחרי, אם לא שמת לב. חוק הגיוס עצמו היה של בני גנץ, שכיום מתנגד לו. אבל מי שרוצה להשמיץ את השמאל (כמו את הימין) תמיד ימצא סיבה.

          1. אבל כאמור אין שום אינדיקציה שהשמאל הפסיק משינאתו האדירה לימין (השינאה לביבי היא רק כיסוי לזה) ואני בטוח במאה אחוז שאם נכנע לקמפיין הזה הממשלה תיפול ותקום ממשלת שמאל חרדים ערביס שבה לא יגוייס חרדי אחד ולא ייגרע שקל אחד מתקציביהם וזכויותיהם. ואני מאמין בלב שלם שגם אתה תמלא את פיך מים אז.
            וראה מה כתב נדב שנרב רק השבוע על כך:

            "בשבוע החולף ראיתי כמה פוסטים בנושא שניתן לקרוא לו "ברית המשרתים". בעלי הרעיון, אם אני מבין אותם נכון, חשים כי אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת אמורים ליצור מצב פוליטי חדש. טיעון זה בנוי, כך נראה לי, על שתי רגליים:
            א. המחלוקות הישנות שקרעו את הציבור בארץ הפכו להיות פחות רלוונטיות. בפרט, הנכונות למסור שטחים לערבים ירדה, לדעתם, מה שמעקר את הנושא המרכזי עליו אנו מתקוטטים כבר 50 שנה ויותר.
            ב. מאידך, המלחמה והמשא הנורא שהיא משיתה על המשרתים, משפחותיהם והציבור בכלל, העלתה את המודעות לכך שישנן קבוצות (הוה אומר, החרדים) שאינן נושאות בנטל כלל.
            המסקנה העולה משתי נקודות אלו היא הצורך בשידוד מערכות, ובמעבר לפוליטיקה שעניינה הראשי הוא שוויון בנטל, או במלים פשוטות גיוס חרדים. מכאן גם סיסמאות כמו "אתי בפלוגה – אתי במפלגה" וכיוצא.
            אני סבור כי:
            1. מביעי הרעיון, או לפחות חלקם, הם יהודים יקרים וחשובים בעלי כוונות ראויות.
            2. הלוואי ויצליחו להגשים את תוכניותיהם, יהי ה' עמם.
            3. אין שום סיכוי לרעיונות האלו, ובנסיבות הנוכחיות תהיה זו טעות גדולה לזנוח את הציפור ביד (ממשלת ימין על כל חסרונותיה הגדולים) לטובת הפיוס הלאומי שעל העץ, ושאני בטוח שיפרח מהעץ ברגע שיתקרבו אליו.
            קשה לי לכתוב את הדברים האלו. אני מתנגד וותיק, מזה עשרות שנים, לפוליטיקה של הציבור החרדי, כשעניין השרות בצבא מקטרג בראש. התבטאתי, כתבתי ופרסמתי את דעותי אלו פעמים רבות מאד, ונקלעתי ללא מעט ויכוחים מרים בעבורם. כל הזמן טענתי (אצרף בתגובות כמה הפניות לפוסטים), בגדול, שכל החרדים הם סאטמר וההבדלים ביניהם הם רק בנכונות לשנות למען הנימוס או הממון, שאין שום סיכוי שהם יעשו מרצונם צעד כלשהו לכיוון של התחלקות הוגנת בנטל האזרחות, ושכל הדיווחים על אספקטים שונים של השתלבות חרדים בחברה הם בחזקת הונאה עד שיוכח ההפך. בעולם אלטרנטיבי הייתי טופח לעצמי על השכם, מתבשם מכך שכה הרבה אנשים הגיעו לאותן מסקנות, ומצטרף בקול גדול לקמפיין השוויון בנטל החדש. לצערי השנתיים האחרונות שינו מאד את הערכת המציאות שלי, ובהתאמה גם את תפיסותיי ביחס לחלופות הפוליטיות האפשריות.
            השימוש בבעית החרדים כדחליל, כמשאבת קולות שאינה מחייבת דבר, הוא כבר עשרות שנים התרגיל הפוליטי הנדוש ביותר במדינה, סוס שעליו רכבו רפול ('הפתק שלכם בקלפי הוא צו הגיוס שלהם') אהוד ברק ('גיוס לכווולם'), וכמובן גם טומי ויאיר לפיד. כל אחד בתורו חלב את ה'עוד כמה מנדטים' מן הציבור הנרגז, כל אחד בתורו טשטש, חירבש או התעלם מן הבעיה לאחר שנבחר ותיעל את הכח הפוליטי לתחומים שבאמת קרובים ללבו.
            אנשי "ברית המשרתים" מאמינים שהפעם המצב שונה, שהפעם יש שינוי אמיתי, כעס אמיתי, אחדות דעים אמיתית, שיביאו לתוצאות ממשיות. אני חולק עליהם. לדעתי מדובר בעוד תרגיל, בנסיון של שועלי מחאת קפלן לפתות את העורב הדתי-לאומי המתלהב לפתוח את מקורו על מנת לפצוח בשירי אחדות ישראל ולשמוט את גבינת השלטון לרגליהם. ביום בו הם יקבלו את מה שהם רוצים, את הכח, שהוא מטרת התרגיל היחידה, הם יחזרו בשיא המרץ לעסוק בנושאים שבאמת מעניינים אותם (ובראשם – חלוקת כופתאות מסוגים שונים ללוחמי החופש של סינוואר) ואין לי שום ספק שהם לא ינקפו אצבע על מנת לגייס אפילו חרדי אחד.
            כמו בחלקים מסויימים של קמפיין החטופים, גם כאן יש נסיון למשוך את אמא של במבי למלכודת על ידי השמעת קולו הבוכה של בנה: מנסים לגייס את הרגשות העמוקים ביותר, הכנים ביותר, הנכונים ביותר, כדי לגרום לציבור פתי להכניס מרצון את צווארו בעניבת החנק. אסור להכנע למניפולציות האלו.
            השמאל בארץ, ככל ציבור של אנשים, איננו עשוי עור אחד. ועדיין, ראינו כי למה שניתן לכנות "תשלובת האליטות" – אנשי האקדמיה, רופאים, בכירי צבא, כוכבי התקשורת, עשירים – יש כח רב מאד. הם הצליחו בשנתיים האחרונות לעשות חוכא וטלולא מן השלטון הנבחר ולקרקס את הממשלה, ואפשר לומר שהמצביעים של גנץ, לפיד ודומיהם, די נוהים אחריהם.
            בתוך קבוצות האליטה שתארנו, יש משקל מכריע לאנשים פוסט יהודים ופוסט ציונים. אני אישית מאמין שרובם אינם מסוגלים להגן על הרעיון של מדינה יהודית בארץ ישראל בגבולות כלשהם, אבל גם אם אני טועה, אין ספק שבעיניהם הערבים צודקים מוסרית לגמרי לפחות לגבי ה'שטחים' ביהודה, שומרון ועזה. המלים שמחליקות להם כה בקלות בגרון: כיבוש, אפרטהייד, פשעי מלחמה וכדומה, אינן מותירות מקום לספק.
            אין שום סיבה להאמין שהם לא יתמכו ביציאה משטחי יש"ע ברגע שכחם יאפשר זאת. הרי לא יעלה על הדעת שהם ימשיכו מרצונם במה שהם עצמם רואים כמשטר דיכוי, כיבוש ואפרטהייד. נכון, יש סיכון בטחוני שגם הם מכירים בו. נכון, חלק מנציגיהם הצטרפו להחלטה הצהרתית של הכנסת נגד מדינה פלסטינית. עדיין – שוטה הוא מי שסומך על כך. ברור לכל בר דעת שביום בו השאלה תהיה באמת על הפרק הם יקריצו איזה תרוץ על המצב שהשתנה והלחצים הבינלאומיים, או שימירו את המדינה הפלסטינית בשטח מפורז בחסות גדודי או"ם מגאנה וכיוצא בזה. ראו את הבעתה שלהם מתומכי ישראל בממשל טראמפ, ראו את ההיסטריה והזעזוע שלהם מהרעיון של חידוש היישוב היהודי בחבל עזה, ראו את הנלהבות שלהם לשחרר רוצחי יהודים (סליחה, לוחמי חופש) מהכלא, את הקמפיינים המדהימים שהם מרימים בנושא, ותבינו הכל.
            כנ"ל לגבי גיוס חרדים. אני כלל לא בטוח שהנושא מעניין אותם מעבר לפוטנציאל שיש בו לניגוח (מוצדק!) של ממשלת הימין. הרי אם תחשבו על זה, גיוס חרדים יביא למדינה הרבה חיילים, הרבה כח, הרבה יותר לכידות חברתית. המפלגות הערביות מצביעות כל פעם נגד גיוס חרדים בדיוק מסיבה זו, מפני שהם מתנגדים למטרות האלו. ושוקן? וראשי המחאה? האם לדעתכם הם חושבים אחרת? האנשים האלו שחותמים על קריאות לעצירת המלחמה, על עצומות למדינות זרות שיטילו אמברגו נשק על ישראל, אליטות, חתני פרס ישראל, יועצים משפטיים לשעבר, פרופסורים – באמת אתם מאמינים שחשוב להם שיהיו עוד חיילים בגולני? שתהיה עוד אוגדה מתמרנת?
            ישנם עדיין אנשי שמאל ציוני, ביניהם כאלו שנלחמים ומסתכנים ברגעים אלו ממש, ואני בהחלט מבין ללבם של מי שחשים אחוות לוחמים ורעות מתנדבים, אבל קשה מאד לדמיין את האנשים הללו יוצאים, בעוד שנה או שנתיים, נגד הרוח הנושבת ממגדלי השן האקדמיים וממבצרי המערכת המשפטית. לא ראינו שום הסתייגויות משמעותיות מסוג זה בשנתיים האחרונות, ומי שהלך באש ובמים אחרי אנשים שמדברים על 'תקון חוקתי לא חוקתי' הוא אדם שאי אפשר לסמוך עליו בשום דבר. כדי להעלות על הדעת ברית בינינו לבינם, ברית שאנו עלולים לשלם עליה מחיר כבד, החברים הללו חייבים, דבר ראשון, להבדל מעל אהלי הרשעים באותה צורה שבה רבותיהם בדור הקודם בעטו החוצה את אנשי פ.ק.פ ומק"י. הכדור במגרש שלהם, ולא אנחנו אלו שנקבל את ההחלטה עבורם."

              1. אני קורא עיתונים (באינטרנט) לפחות שעה ביום במשך כבר 15 שנה (בעוונותי) ואלו מסקנות שהגעתי אליהן באופן בלתי תלוי. ויש עוד המון כמוני שרואים את המציאות כך, וקרוב לוודאי שכך גם חברי הכנסת מהימין רואים את זה. וכנראה שזאת גם הסיבה המרכזית לאי גיוס החרדים לצה"ל. זו לא סוציופתיה. זאת כנראה ההבנה מה באמת קורה מתחת לפני השטח. בלי שינאה. הבנה שאי אפשר לסמוך על מנהיגי הצבא כנראה. הרי בראשית ימי המדינה אחוז לא מבוטל של חרדים התגייסו. ותפיסת העולם שלהם לא הייתה שונה אז וגם החזו"א התנגד למדינה מאוד. וגם אז ראו בישיבות תיבות נח. אלא שבגלל זכר השואה ופגיעתה בציבור החרדי, כך שלא היה אדם שלא נהרגו לו קרובים בשואה, מנהיגי הציבור לא אסרו על גיוס (אף כי גם לא עודדוהו). אבל אחרי כל המלחמות נגד הדת בצבא כנראה מנהיגי הציבור הזה ראו מה שאני רואה רק בארבע שנים האחרונות . כנראה שכבר אז הם הבינו (לשיטתם) שזאת כנראה לא באמת מדינת היהודים.

              2. לא הבנתי – האיש מצטט את נדב שנרב.
                "לא שווה התייחסות " ?

            1. רק לתקן את נדב שנרב
              החרדים אינם סאטמר
              לסאטמר יש אידאולוגיה. הם לא רוצים קשר עם מדינת ישראל בשום אספקט, לא מדובשך ולא מעוקצך, זכותם. החרדי הליטאי המוצע יכול לצטט לך בפאתוס של מטיף נוצרי מהמערב התיכון מבחר סיסמאות אנטי ציוניות בעודו יושב לו מדושן עונג בעבודתו במשרד ממשלתי כלשהו.

      2. לא הבנתי מה הבעיה עם האמירה במורשת.
        מחבלי חיזבאללה בבחירתם החופשית החליטו לירות טילים מתקדמים על מורשת והטילים אכן פגעו והתפוצצו.
        בעוד שסטטיסטית פגיעה כזאת של טיל מובילה ב 99% לפגיעה המונית (נניח) הרי שבמורשת איש לא נשרט וזה נס סטטיסטי.

        למה ה' התערב דווקא בפגיעה במורשת ולא התערב בשיגור – נכון, זאת שאלה שצריך לתת עליה את הדעת.

          1. בשם אומרו:
            "צרות והצלות יכולות להוות טריגר לבחינה עצמית ולהודאה לקב"ה"

            אבל מה דעתך על הטענה העקרונית – אם עובדתית קרו ניסים סטטיסטיים שעזרו לנו האם אין הגיון לטעון שהם מאת ה' גם אם אין נביא שמעיד עליהם?

            1. אם קרו נסים אכן יש היגיון לתלות אותם בקב"ה. אבל הנסים הסטטיסטיים הללו אינם נסים. זה כבר נדון כאן לעייפה.

              1. עכשיו תורי לבקש סליחה שאני חוזר לנושא הניסים – איך בשביל להוכיח שאירע נס צריך אישור של נביא, אם כדי להוכיח שאדם הוא נביא צריך נס

              2. נס גלוי שהוא נגד חוקי הטבע או נס שנובא מראש הוא נס גם בלי עדות של נביא. "נס סטטיסטי" יכול גם להיות מקרה. לכן צריך נביא כדי לומר שזה מעשה ידיו של הקב"ה.
                ואפילו אם היית צודק אין כאן בהכרח סתירה. נביא מוכח יכול להעיד על ניסיו של נביא חדש. השרשרת מתחילה ממשה או מהקב"ה.

              3. אם העניין מנובא מראש אז זה מוכיח. אם מישהו יחזה בדיוק את מצב הבורסה בכל יום בחודש הקרוב (בלי עוד נבואות שגויות) אז הוא בומבה של נביא

              4. נבואות של הבורסה הן סטטיסטיות, לא אירוע שמנוגד לחוקי הטבע.
                והאמת שלפי מכניקת הקוונטים לכל אירוע בטבע יש הסתברות כלשהי בפונקציית הגל, זה רק סטטיסטיקה.

              5. לדעת הרבה אירועים סטטיסטיים מראש זה נס מעבר לחוקי הטבע

              6. איך אפשר לדעת מהו נס ומהו צירוף מקרים (או 'נס בתוך הטבע')? סטאלין רצח מיליונים, כולל יהודים, ומת אחרי שביים את משפט הרופאים שהיווה אות פתיחה לפוגרומים ולהגליית היהודים. האם זה נס או צירוף מקרים?

      3. אז למה קפלן נלחמים בהקמתה של חטיבה חרדית ? למה זכויות היתר של הציבור הערבי (ביטוח לאומי, מענקי איזון, העדפה "מתקנת" ועוד) לא מפריעות להם ? למה על הציבור הערבי בכלל לא מדברים ? הרי הוא היה אמור להיות בטיפול ראשון עוד לפני החרדים. אם מפחדים מגיס חמישי ובצדק אז שלא יקחו מהם מיסים ולא יתנו שרותים. איך החרדים תופסים את כל תשומת הלב ? למה לך זה לא מפריע ? זה בכלל לא הגיוני.
        לפי מראה עיני אנשי קפלן רוצים שלטון מוחלט ולא שום שוויון. צריך רק להסתכל בעיניהם רושפות האש ובטרוף שבעיניהם בשביל לראות את זה. חלוץ, יעלון, ברק וכו' . ממש אנשים טובים…..

      4. חשוב להם השוויון ?
        מי שהיה קצין חינוך ראשי בצה"ל קרא "להעיף מפה את "קהלת"".
        בשם איזה שוויון הוא מדבר ?
        ואם "אחים לנשק" – מדוע לא מחו נגד הפרעות התפילה בתל-אביב ביום כיפור ?
        זה מה שאתה מצפה מאחיך.
        רבנו מיכאל יטען כנראה שגם לקדושי קפלן יש "עשבים שוטים" –
        אבל לא שמענו את מחאת הצדיקים שבהם.

      5. אם השוויון היה חשוב להם, הם היו עורכים הפגנות למען גיוס לצה"ל לא רק במאה שערים, אלא באום אל פחם. כי ממה נפשך, כולנו ישראלים, כולנו צריכים לשאת בנטל, אז מה אם אחמד לא שותף לערכי הציונות – נחנך אותו מחדש!

      6. אם ככה אתה חושב על אנשי קפלן, אז איך תסביר למשל את כך שכשבראשית המלחמה כשהאופוזיציה נקראה להצטרף לממשלת אחדות אז בהתחלה אף מפלגה לא הסכימה להיכנס אם בן גביר נמצא בממשלה הזו. רק גנץ בסוף נכנס וגם זה עם אולטימטום שבשקבינט המלחמה לא יישבו בן גביר וסמוטריץ'. עם דרעי לא הייתה לו שום בעיה שיישב בקבינט הזה, וזאת למרות שמצביעי בן גביר וסמוטריץ' מהווים את חוד החנית של לוחמי היבשה שהכי מסכנים את חייהם ובעלי המוטיבציה הגדולים ביותר מבין לוחמי היבשה ובכלל. ובכלל אחוז הקרביים והמילואימניקים שמבין מצביעיהם הוא הגדול ביותר בחברה הישראלית. וכל זאת על פי טענתו (וטענת שאר מפלגות האופוזיציה) השחוקה שהם "משיחיים וקיצוניים"…… (וללא קשר שהם היחידים שצדקו בתחזיותיהם לאורך כל השנים והיחידים שלא נפלו לקונספציה…). עם החרדים לא הייתה לו שום בעיה להצטרף ועוד לשבת איתם בקבינט. וזה עוד גנץ. שלא להזכיר את שאר מפלגות האופוזיציה . אפילו יאיר גולן אמר, לפני חודש בערך, שאין לו בעיה לשבת עם החרדים והוא אבי אבות הקפלניסטים. ולא נראה לי שהוא יהיה מוכן לשבת עם בן גביר בשינאתו העזה אותו….
        ויש עוד דוגמאות דומות לזאת

        אז איך אתה מסביר את זה ?

        אז לי נראה שגיוס חרדים לא באמת מעניין אותם. רק השלטון
        מ.ש.ל

        1. זה מעליב מבחינתי לענות לשאלה התימהונית הזאת. אוסף מילים שלא מצליח אפילו לנסח טיעון עם הנחות שקשורות למסקנה. אז אני מציע שתחזור ותנסח טיעון שיש בו הנחות ברורות ומסקנה, רצוי ללא תעמולה. אם אצליח להבחין בקשר כלשהו בין ההנחות למסקנה אנסה להתייחס.

          1. את גנץ לא מעניינים מצביעי סמוטריץ' ובן גביר והא אינו מכבד אותם אע"פ שהם לוחמים בשדה הקרב (בכך שלא חושב שנציגיהם ראויים להיות בין מקבלי ההחלטות ביחס למלחמה) בגלל "משיחיותם וקיצוניותם" זאת בעוד שלא מפריע לו שנציגי ציבור שאינו מתגייס כן יישבו במוקד קבלת ההחלטות על המלחמה (דרעי היה בקבינט). איך זה יכול להיות ? כי באמת מה שחשוב לו זה לא השוויון בין כלל המשרתים אלא השלטת המדיניות (התבוסתנית) שלו. החרדים לא מפריעים לו לזה. וסמוטריץ' ובן גביר כן מפריעים. וזו דוגמה למה באמת אכפת ממי שעוד נחשב מתון ביחס לקפלן (כאמור יאיר גולן סובר אותו דבר כמותו). מדינה פלשתינאית בעזה ביום שאחרי (או חטופים, או כניעה לתכתיבי ארה"ב וכו') יותר חשובה משוויון בגיוס

            1. יפה. כעת הנה שני כשלים לוגיים בטיעון שלך.
              ייתכן שחשוב לו מאד מאד השוויון בנטל (בפרט אחרי 7 באוקטובר, וכאן כשל נוסף שלך, שאתה משווה בין מקרים לפני ואחרי), אבל יש עוד דברים שחשובים לו, למשל שלא תהיה משיחיות. אתה יכול לא לאהוב את יחסו למשיחיות, אבל ההיסק שלך לגבי יחסו לשוויון בנטל כושל.

              1. איזה חוסר יושר אינטלקטואלי……קודם כל הארוע הזה היה אחרי ה7.10 להזכירך.
                שנית, זה בדיוק חוסר הכבוד עליו אני מדבר. המצביעים של סמוטריץ'. הם טובים בשביל להילחם ולמות אבל בגלל שהם משיחיים אין להם מקום ליד שולחן קבלת ההחלטות. שוויון פרושו שוויון בהכל לא רק בגיוס. אחרת זה לא שוויון זה שעבוד. לעומתם החרדים לא מתגייסים בכלל אבל אפשר לתת להם לשבת ליד השולחן. מסקנה : אם תהיה לשמאל אפשרות להקים ממשלה הוא שוב יישב עם החרדים ולא יגייס אף אחד כדי שלא יהיו משיחיים בשלטון.
                אז גם לנו המשיחיים מותר לשבת עם החרדים ולא לגייס אף אחד. ולכן כל הזעקות של קפלן שהשוויון בגיוס חשוב להם זה בלוף. כי אנט "משיחיות" חשובה להם הרבה יותר. הרי הם זועקים בעיקר על הליכוד ועל סמוטריץ' ולא על החרדים….

              2. ובשביל הלוגיקה : כל העולה מזעקות קפלן הוא לא שהשוויון חשוב להם אלא שהוא הכי חשוב להם.
                והנה גנץ – כשמדובר על ממשלת אחדות ולא סתם ממשלה – מחרים מהקבינט את נציגי הציבור שהכי מתגייס. אז כנראה שהשוויון לא יותר חשוב לו מהשלטון או הכתבת מדיניותו….ואנשי קפלן עוד יותר דומים ליאיר גולן מאשר לגנץ.

            2. דרעי מייצג גם די הרבה מתגייסים. בקולות החיילים שס זוכה מסורתית לתמיכה לא מבוטלת.

              1. אולי מייצג אבל שלא בטובתו… ולא מכח זה גנץ ירום הודו מוכן לתת לו לשבת בקבינט…..

  3. מלבד שלא הייתי אומר את הדברים על הציו"ד, הכל נכון ומדויק.
    לא מובן למה תולים ביושב במרומים את כל הצרות.
    כאילו לא הובהר לנו מה יקרה אם ננהג כך ומה אם ננהג אחרת.
    ואז גם הומחש לנו לאורך ההיסטוריה.
    והומחש יותר משלוש ארבע פעמים.
    גם בתנ"ך ולא פחות, בהיסטוריה המתועדת.

  4. לא מובן. גם בימי המקרא בו (יש לקוות?) אתה מודה במעורבותו המלאה, עדיין הייתה (לפעמים) דרך רשעים צלחה והיו מחלות, והודו לה' על הרפואה וכו'. הפתרון הקוסמטי של "היום הוא לא משגיח" לא פותר שום בעיה, רק מרחיק את הצורך להתמודד איתה והופך את השאלה להיסטורית. הקושיות שלך נכונות גם לזמן שבו גם לדבריך הייתה השגחה.

    1. הסברתי זאת המון פעמים. ראה טורים על מעורבות אלוהית בעולם. כשיש נבואה ומישהו יכול לומר לי מה בא מהקב"ה ומה לא, אהיה מוכן לקבל הבחנות בין אירוע א לאירוע ב. ברור שגם שם הייתה יכולה להיות לי ביקורת על התייחסות של אנשים. אבל לא על נביאים כי הם יודעים.

  5. לא כתבת עם מה אתה לא מסכים במסקנה של רוגל אלפר.

    בענין מפלגת הציונות הדתית אני מזדהה עם הביקורת התיאולוגית שלך אבל בעניין המעשי חושבני שיש מה ללמד עליהם זכות. היות ולדעתם, ולדעת חכמים וטובים, האלטרנטיבה לממשלה הנוכחית היא התבוסתנות השמאלנית הרת האסון, בשלב זה אנו צריכים להחזיק את הממשלה הזו בשיניים למרות הצער והכאב על החוצפנות החרדית. סמוטריץ' מסביר זאת היטב בראיון למקור ראשון:
    https://www.makorrishon.co.il/news/793705/

    באופן אישי אוסיף, שאני סבור שצריך לתת אפשרות לפטור מגיוס על סעיף דת גם לגברים. אם מישהו חושב שהצבא הוא שמד אין לי ענין בו בצבא. מבחינה צבאית הוא לא יועיל לי, שילך לגיהנום בכוחות עצמו. עדיף שישתחרר ובמקום לשחק את כל עניין הלימוד בישיבה שילך לעבוד. דחיית שירות לתלמידי ישיבה לא צריכה להיות קשורה בכלל לאנשים הללו. אין לי עניין להיות פה רוסיה הדכאנית ולמעשה גם לרוסיה הגיוס בכפיה לצבא רק הזיק.

    1. לדעתי לא רק זה מה שמניע אותם. יש שם רגשי נחיתות כלפי החרדים והם לא באמת מעזים לצאת נגדם. רגשי נחיתות מוצדקים, שכן הם שותפים לתיאולוגיה שלהם, והחרדים טובים יותר מהם כמעט בכל פרמטר לפי הגדרתם שלהם.

        1. לא לאכול שרימפס. הטיעון לא אומר שאין אלוהים ואין טעם לעובדו אלא שאין לתלות את האירועים כאן בו.

      1. וגם מהם זה לא מונע להתערב בכל תחום, מבחירת רב ראשי, בחירת מפמ"רית לתנ"ך ומי יגור איפה.

  6. נדמה לי, שהפעם עשית לעצמך חיים קלים (וסליחה על השימוש במטבע הלשון הזו, בימים טרופים אלו…). בחרת לך כקרש קפיצה נוח, את דבריו של מי, שגם לדעתי, הוא הפוליטיקאי המרושע והציני ביותר מששת ימי בראשית, אריה דרעי, כדי להציג לנו תיאולוגיה שבמרכזה השאלה, אם אנו מודים לקב"ה על נס, מדוע אנו לא מתרעמים על האסון שהביא עלינו באותה הזדמנות. בעיני, השאלה הזו עמוקה יותר רק מהשאלה הילדותית "האם אלהים יכול לברוא אבן שלא יוכל להרים אותה". אני לא מנסה לסתור את שאר דבריך ומסקנותיך בנוגע לציבור החרדי, מפני שההגינות מחייבת אותי להודות, שאין לי נימוקים טובים לכך.

    1. נדמה לי שאתה עשית לעצמך חיים קלים מדיי. דרעי כאן דיבר לקהל שומעיו והציג גישה רווחת שם. זה שהוא ציני ומושחת לא קשורה לדיון שלנו. העובדה שהקהל שלו קונה את זה, אומרת שמדובר בתיאולוגיה רווחת שם גם אצל אנשים תמימים וישרים.

  7. א. לא הבנתי למה השאלה על הסבל מוכיחה שאלוהים לא מתערב במה שקורה. עד כמה שההגיון האלוהי הוא מעל להבנתנו הרי שכנראה יש מטרה טובה לגרימת (או אי מניעת) הסבל. כשבאה לאדם צרה הוא אמור להבין שמטרת הצרה היא לטוב, גם אם אינו מבין איך, וכשהוא ניצל ממנה הוא מודה לה' שהטוב הוא גם נעים. זו התפיסה המבוטאת בברכות דיין האמת והטוב והמטיב. זו תפיסה הגיונית ועקבית, ולא ברור לי למה אתה דוחה אותה.

    ב. האמירה שהצרה היתה קטנה יחסית למה שהיה אמור לקרות אינה קשורה לאמונה כלל, גם אם מבטאים אותה באופן אמוני. זו צורת התייחסות אופטימית לסבל, מה שנקרא ההתבוננות בחצי הכוס המלאה. אותך מרגיזה העובדה שהאדם שביטא אותה אינו נושא בעול הסבל, אבל ההסתכלות האופטימית עצמה היא טובה ומועילה, ומבוטאת גם ע"י אנשים שעברו את הסבל בעצמם (למשל: סבא שלי תמיד התבונן בטוב שהצליח להנצל מהשואה יחד עם כמה מבני משפחתו ולא נשאר לבד. זה לא סתר את הכאב מהאובדן של כל השאר).

    1. א. אז למה לא מודים לו גם על הטבח באוקטובר אלא רק על ה"נסים"? לחלופין, אלו נסים מיוחדים היו השנה שלא מתחוללים בכל רגע ורגע? מי אמר שמטרת הצרה היא לטוב? אתה מניח שהוא זה שעשה אותה, הנחה חסרת שחר ובסיס.
      ב. ההסתכלות האופטימית הזאת היא מטומטמת גם אם היא באה ממי שכן נושא בעול. אתה יכול להיות אופטימי, וזה מצוין. אבל לא לתלות זאת בהמצאות חסרות שחר על מעורבות אלוהית.

      1. א. על הטבח באמת צריך להצדיק את הדין ולברך דיין האמת, שמשמעותו ההבנה שצרה זו בדין באה, למרות שאיננו יודעים למה.

        מי אמר שמטרת הצרה היא לטוב? איבעית אימא סברא, ואבע״א קרא. אבע״א סברא – אם אלוהים הוא הטוב המושלם הרי שבהכרח מה שקורה (על ידו, או ברשותו) הוא גם חלק מהטוב הזה; ואבע״א קרא – "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא״.

        ב. למה הסתכלות אופטימית היא מטומטמת?
        זה באמת לא קשור למעורבות אלוהית. התליה במעורבות אינה אלא ניסוח שונה של אותו רעיון – ההתמקדות בחלקים שנראים לנו חיוביים. (עיין רבינו מנוח בפרק י מהלכות ברכות הלכה ט שכשקורה נס לאדם יתכן שזה מקרה ויתכן שזה בהשגחה, וההודאה לה׳ היא על צד הספק)

  8. השעון המקולקל דב הלברטל הראה את השעה הנכונה.
    ולגבי רוגל אלפר – אני קורא בוויקיפדיה שהוא היה מעורב במיזם בשם ""פסיכופת צעיר",
    טוב , היום הוא פחות צעיר אבל לא נס ליחו.

  9. אוי לנו.

    קל וחומר כשהדברים יוצאים ממי שפעם שיבח את האספגריזם. כנראה שהם באמת הגזימו

    1. רק הבהרה. אני עדיין משבח את האספרגריזם. אלא שכאן מדובר באספרגר מוסרי ולא באספרגר לתחושות וקבעונות של אנשים. יש הבדל בין האמירה שלא נכון להתנהל על פי הרגש לבין האמירה שלא נכון להתנהל על פי המוסר.

      1. אם בגדולים נפלה שלהבת, מה יאמר הציבור הרחב?
        וסליחה שאני רגשן, נדמה לי ששנינו כועסים.

  10. באמת מרתיח
    רק הרב עשה איתם חסד שלא במקום – אבחנת אצלהם מחלה – כאילו זה מעל בחירתם
    זה הבעיה – שהחראדים זבל אנושי שהם בוחרים במעשיהם בדעה צלולה!

    1. נסחפת. הדגשתי שלדעתי זו דיאגנוזה של הקולקטיב החרדי, ואולי גם של כמה מהפרטים. האשמה גורפת כזאת היא ממש לא מדויקת. יש שם לא מעט אנשים טובים, אלא שהם תינוקות שנשבו באידאולוגיה הזויה וחולנית. לצערי רובם לא מגלים חשיבה עצמאית ואוטונומיה בסיסית, אבל הנסיבות (השבי) תורמות לכך, ולכן לא נכון להתייחס לכולם כך באופן גורף.

  11. אם עד עכשיו חשבתי אחרת, עכשיו בסיפור המעונות והשר בן צור התברר שהחרדים מוכנים גם להלחם ישירות נגד טובת האזרחים האחרים במדינה. עד עכשיו חשבתי שהחרדים רואים אותי (דתי מילומיניק וחרדי לשעבר) כאדם אחר שחי לצידם ויש ביני לבינם הערכה כלשהי, עכשיו הבנתי שאני מבחינתם אבק. אין להם שום בעיה לקחת לי כספי המעונות ולו בשביל לחץ פוליטי. פשוט לקיחת הכסף שלי כבן ערובה.
    הדברים שהרב כתב מאלפים, אבל אני לחלוטין לא מסכים עם ההבחנה בין הפרטים לציבור, ככל שהזמן עובר והגיבוי שמנהיגיהם מקבלים, מתברר שחלק ניכר מהציבור הזה רשע שלא רואה את שאר האזרחים.
    כמובן שתוך כדי לקיחת כספינו, הם גם בזים לנו והדברים ידועים למי שהיה שם.

    1. בכל המדינות עושים את זה – מונעים העברת תקציבים כדי להשיג תקציב או מטרה פוליטית אחרת. זה לא ייחודי לחרדים. ככה המערכת הפוליטית עובדת.

      החרדים רואים את שאר האזרחים רק אחרי שהם רואים את עצמם, בדיוק כמו כל אוכלוסייה אחרת. הם גם לא חושבים שהם לוקחים את כספך אלא מקבלים את כספם בחזרה (רק שטכנית זה לא נכון).

      1. שטויות. תן דוגמא על מניעת העברת תקציב כדי להשיג מטרה ואז נבחן האם זה דומה, ומה צריך להיות היחס.

        1. ב2019 הדמוקרטים בארה״ב מנעו את העברת התקציב בגלל התנגדותם לתקצוב בניית החומה בגבול מקסיקו. זה השבית את משרדי הממשלה למשך חמש שבועות וגרם לשיבושים רחבים בכלכלה. אותו הדבר קרה ב2013 כשהרפובליקנים התנגדו להעברת אובמה-קר.

          1. כמו שחשבתי, השוואות של הבל.
            לא להאמין שצריך בכלל להסביר לך את ההבדל בין התנגדות להעברת התקציב בגלל אי הסכמות לנידון דידן.
            וזה ללא קשר לרקע של הסיפור ההזוי הזה אצלנו, שנועד לסייע למשתמטים

            1. ובכן מאחר ולא ניחנתי בחכמה מרובה כשלך אבקש שתסביר לי מה ההבדל, מבלי לערב דעות אישיות על הנידון הספציפי של גיוס חרדים.

  12. איפה הבעיה בטענה שגורסת שלפעמים אלוהים רוצה לעורר אותנו לתפילה ורחמים אבל עושה את זה דרך נס בכך שמכה שהייתה לכאורה אמורה או יכולה להרוג, לא הרגה בסופו של דבר?

    1. שום בעיה. חוץ מזה שהתזה ההזויה הזאת לא קשורה לדיון. גם אם זה נכון יש להאשים אותו בצרה אם מודים לו על ההצלה, או להיפך.
      רמות ההזיה שאנשים מגיעים אליהן כדי להגן על מערכת "מחשבתית" מופרכת, עבר הודגמו היטב בכתבים קומוניסטיים. אין כאן משהו ממש חדש.

      1. את המאור (הכל התחיל מנקודת אור אחת)שהוא בורא עולם ויש את האור ,שהאור הוא הדרך שבא הבורא יצר את עולמו (האציל את האור על עולמו),זאת אומרת שמה שקורה לאדם לא הבורא הוא המחליט הרגעי אלא הצורה שבה הוא ברא את כל העולמות.
        בכדור הארץ הבורא קבע מערכת חוקים לטבע ומערכת חוקים לאדם שזאת התורה מכיוון שהבורא העניק לנו יכולת השכלה ומערכת חוקים אז בערך כל מה שכתוב בתורה אלו דברים שחייבים להתקיים הרי שאם הוא יצר אותנו ונתן לנו את התורה אז בהכרח זה יוצא שאין מציאות שדברי התורה שלו לא התקיימו.לדוגמא שאדם מתפלל לאלוהיו אז החוקים שהאציל עלינו בעולמו שלפי התורה שתורתו נשמעת היא באמת נשמעת ועובדת לפי החוקים שהוא תבע, אז יוצא בזה שאתה פונה לבורא בתפילה אז הכוונה שאתה לא פונה ישירות אל הבורא אלא אל החלק שהוא האציל על העולם שהוא חלק ממנו.

  13. אין מרווחים בטבע, אבל ברצון האנושי יש. בני אדם רשעים בחרו (באמוק, בשלב מסויים נגמרה להם הבחירה כמו למכורים)לרצוח, לשרוף, לאנוס. והקב"ה לא מנע זאת מהם. יש בהחלט רע שיורד מלמעלה. באותו הזמן חיכו עשרות אלפי מחבלים בלבנון לפקודה לתקוף בישראל, *כל* צמרת אמ"ן טוענת שלפחות בחלקה היתה מתממשת לו רק הצטרפו, והטבח בעוטף היה מחוויר לעומתה. יש בהחלט אפשרות שהקב"ה שיחק להם בדעת ולא איפשר להם לפעול. ב"ה. למה? לא יודע. אני לא הוא. אני רק יודע שנולדתי בנקודת זמן בהיסטוריה ומתי שהוא אלך. בטווח הזמן הזה מקווה להצליח במשימת "ועשית הישר והטוב" ו"קדושים תהיו", זה די מאתגר. שניהם.

  14. רק לציין שאני לא בהכרח חושב ככה, אבל מוכן בהחלט לקבל דעה שבהנחה שה' הוא טוב, בפרט כלפי העם הנבחר, אז מפרידים – הצרה היא כדי לעורר אותנו וההצלה – מרחמים ואהבה כלפינו. איפה ההזיה כאן?? למען ה' הטוב.

  15. "אוולת אדם תסלף דרכו – ועל ה' יזעף ליבו".
    ישבו שלשה חכמים , ראו את כל הסימנים לאסון קרב – ולא עשו דבר !
    אפילו לא הכריזו על כוננות של הכוחות המעטים שהיו בשטח !
    אבל השלשה הם משלנו , של כח קפלן – לכן צריך להסיט את הדיון מן האחראים הישירים
    אל האחראים האמיתיים – החרדים .
    וכל היתר בוקי סרוקי.

  16. כדי לבחון האם הייתה מעורבות של הקב"ה לטובתנו באירועי ה7 באוקטובר, אני מניח שלפחות דרך אחת היא לבחון את כל האפשרויות שבהן יכל להתפתח המצב, ולראות האם האפשרות שקרתה בפועל היא סבירה, והאם היא לטובתנו ביחס לאפשרויות האחרות. בשואה ברור שזה היה דבר שלילי ולא נס, כיוון שהאפשרויות ההגיוניות האחרות שאליהן הסיטואציה בשנים האלה יכלה להתפתח בבירור רובן חיוביות יותר.
    אני לא ממש יודע מה קרה ב7 באוקטובר אצל אויבינו, אבל שמעתי טענות על כך שהמצב יכל להיות הרבה יותר גרוע, למשל אם חיזבאללה היו מחליטים להתערב, או אם המתקפה הייתה יוצאת לפועל בשיתוף פעולה מלא יותר של איראן. גם אם היינו מונעים את המתקפה הספציפית הזאת יכול להיות שהמצב היה יותר גרוע, כי זה לא היה מוציא לאור את התוכניות המטורפות של חמאס שצה"ל לא ידע עליהן, ויכול להיות שהיינו מקבלים בומבה גדולה הרבה יותר בהמשך.
    אני לא יודע אם הניתוח הזה נכון, אבל עקרונית אם הוא נכון ובהינתן שבכל מה שתלוי בבחירה החופשית שלנו (למשל התנהלות צה"ל) היו כשלים רבים, האם התוצאה הזו היא לא עדיפה על רוב האלטרנטיבות האחרות, ולכן אפשר אולי לומר שהייתה פה מעורבות מסוימת של הקב"ה בבחירת האפשרות הכי פחות גרועה בהינתן המצב?

    1. קריטריון עקום. היה יכול להיות יותר טאוב וגם יותר גרוע. מה זה אומר? למה זה מראה על מעורבות אלוהית? כל מה שקורה הוא תמיד ברמת רוע מסוימת שיש מעל לה ויש מתחת לה.

      1. מודדים מה טווח האפשרויות הסבירות בהינתן מה שהיה יכול לקרות, ובודקים אם מה שקרה הוא טוב ביחס לשאר האפשרויות (שהיה הגיוני שייקרו). אם אנחנו זורקים 10 פעמים קוביה יכלו לקרות מיליון דברים, אבל אם יצא 10 פעמים 6 נחשוד שיש משהו מעבר למזל. לפי הערכות המציאות של כל מיני אנשים (לא יודע אם הם צודקים) מבין התרחישים הסבירים בהינתן הפרמטרים שלא תלויים בקב"ה (התנהגות צה"ל והתנהגות האויבים), התרחיש הספציפי שקרה היה אחד היותר טובים האפשריים.

  17. נניח לרגע בצד את התיאולוגיה החסידית-קבלית-מדרשית ולפיה אין הרע יורד למעלה, הקללות הן ברכות נשגבות בתחפושת וכו'.
    פרעה גוזר כליה על הזכרים, יוכבד מכניסה את משה התינוק לתוך תיבה, התיבה לא רק שלא מתהפכת, אלא מגיעה היישר לידיה של בת פרעה שמאמצת את הילד. האם במקרה הזה ניתן לומר כי הקב"ה בו זמנית רצה להעניש את עם ישראל בכללותו מסיבה כלשהי, אך תוך כדי בחר להציל את משה (כי משפחתו דווקא בסדר וכי ה' ייעד לו תפקיד של גואל)? האם להורי משה מותר היה לשאת תפילת הודיה?

      1. דווקא בתורה מצינו שמודים לאלוהים שהוציאנו ממצרים למרות שהוא זה שהכניסנו לשם
        בקיצור "לך לאומן שעשאני"
        וזה לך כי תלין על היהודי הפשוט

  18. איך אפשר לשלא לראות השגוחה פרטית בחוש ממש!

    השבת הגנה על העיר | הכל התנפץ לרסיסים – מה נותר בשלמותו?
    משגיח העירוב מטעם רבני העיר בני ברק יצא הבוקר לזירת הפגיעה בגבול ר"ג ב"ב, ברחוב בן גוריון, המשגיח הגיע מצוייד עם הכלים הרלוונטים, כי ידע בבירור שלכאורה מעוצמת הפגיעה נפסל חוט העירוב, אולם מה שהתגלה לעיניו, הפתיע אותו, ויפתיע גם אתכם – העירוב נותר בשלימותו בכל הידוריו | כל הפרטים ותיעוד מהזירה (חרדים)
    | 11 | כיכר השבת | י"ח בחשוון | 19.11.24

  19. באמת לא הבנתי, ככה כל החגים. זו התיאולוגיה היהודית.
    חוגגים שיצאנו ממצרים למרות שה' הכניס אותנו לשם, כנ"ל לגבי פורים, לגבי חנוכה, ועוד ועוד.

    1. כשיש נביאים שאומרים לנו מה בא ממנו ומה לא, אפשר לעשות הבחנות.
      החגים כמו גם התפילות לא בהכרח מהווים הודיה לקב"ה על מעורבות ספציפית, כפי שהסברתי לא פעם.
      ומעל הכל, גם אם החגים היו כאלה, זה שיש דבר תמוה במסורת שלנו לא אומר שאפשר להמשיך לדבר שטויות על כל אירוע שקורה לנו. עדיף להישאר בצ"ע. אברהם גם עקד את בנו. פנחס דקר את זמרי. פרה אדומה מטמאת את הטהורים ומטהרת את הטמאים. האם לדעתך מעתה והלאה אני אמור לעקוד את ילדיי? לחלופין, לשבח את אלו שעושים זאת? האם מעתה והלאה אני אמור לדבר דברים סתירתיים?

      1. אבל הרמב"ם בהל' תעניות כותב שבעת צרה יש לזעוק ולהריע ולבחון את המעשים, וכן (בהל' ברכות) שמי שיצאו מסכנה מברכים 'הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב'…

השאר תגובה

קרא גם את הטור הזה
Close
Back to top button