הצו הקטגורי של קאנט – הסבר

שו”תקטגוריה: כלליהצו הקטגורי של קאנט – הסבר
גיל שאל לפני 5 שנים

שלום,
סיימתי את המחברת הרביעית בעניין המוסר, כתבת שם על הצו הקטגורי של קאנט; שאומר שתבדוק את המעשה שאתה רוצה לעשות, ובמידה וכולם היו עושים אותו זה יהיה רע אז תמנע מלעשות את המעשה. ואם טוב אז תעשה.
אבל  הצו הזה יכול להביא לאבסורדים – 
למשל אתה רוצה להיות רואה חשבון, האם הייתה רוצה שכולם יהיו רואי חשבון? ברור שלא צריך גם מהנדסים רופאים ומנהלים וכו וכו. 
סימן שזהו לא מעשה מוסרי. 
 
הרעיון הזה יכול להיות אפילו על דברים אלמנטריים שתמיד עושים פה ושם ולחלוטין לא הייתה רוצה שכולם יעשו זאת מלחטט באף, לישון עד מאוחר בבוקר, לסנן חבר ועוד. 
אני מניח שכנראה לא הבנתי נכון את טענתו. אשמח אם תוכל להסביר  🙂

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

הקריטריון של קאנט הוא בעייתי מהרבה בחינות. אבל ניתן למצוא פתרונות לשאלות שהעלית. לדוגמה לגבי רואה החשבון, הייתי רוצה שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה (ובלבד שאינו מזיק), ומה שאני רוצה הוא להיות רו”ח.

גיל הגיב לפני 5 שנים

תודה רבה, אכן אני מרגיש שיש שם משהו בעייתי אבל אעפ”כ יש משהו מאוד נכון בצו של קאנט.

יש משהו נוסף שאני לא מבין כל כך בדבריך במחברת הרביעית., לאורך המחברת אתה חוזר על כך שלא ניתן להסיק מטענות עובדה לנורמה, אבל אכן אנו מרגישים שקיים חוק כללי בעניין.  בעמוד (97) אתה מחלק בין טענות דיסקריפטיביות לבין טענות פרסקריפטיביות. טענות אלו טעונות במטען שללי או חיובי. ז”א שבעזרת מצפוני אני יכול לצפות באידאת המוסר ולהחליט האם מעשה x הוא טוב או רע.
אבל גם אם אכן באידאת המוסר כתוב שזה רע לרצוח זוהי טענת עובדה.- באמת כתוב שם כך!
אבל איך אני יכול להסיק ממנה נורמה- ולהימנע ממעשה רציחה?!

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

דומני שהסברתי זאת שם. הטענה היא שעובדות נורמטיביות שונות מעובדות פיסיקליות. עובדות פיסיקליות הן נייטרליות (דיסקריפטיביות) ועובדות נורמטיביות הן טעונות (פרסקריפטיביות). מעובדה נורמטיבית (שמתוארת במשפט פרסקריפטיבי) ניתן לגזור נורמה.

גיל הגיב לפני 5 שנים

אני מקבל את ההבחנה התאורתית אבל הכיצד יכולה להיות קיימת כזו מציאות של טענות נורמה? כל מציאות היא עובדה ואיננה גורמת לפעולה. אולי לרב יש משל לדבר?

חשבתי על הרעיון של ספר חוקים של המדינה למשל. אבל גם זה איננו טענת נורמה אלא עובדה. אכן כתוב שם שאסור לחצות באדום. אבל זה לא מניא אותי לפעולה.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

אני לא יודע אלו דוגמאות אפשר להביא. יש חוקים ויש עקרונות מוסר. אם לא תתפוס אותם כעובדות טעונות לא תהיה מחויב בהם (לציית לחוק או למוסר). לכן יש לך שתי אפשרויות: או להכחיש את מה שכולנו מבינים שמדובר בעובדות מחייבות (טעונות), או לקבל זאת. אם אתה מקבל זאת אז הרי לך דוגמאות של עובדות טעונות.

גיל הגיב לפני 5 שנים

סליחה אם אני חוזר על עצמי בשאלה אבל לא כך כך הבנתי

כיצד יכול להיות קיום לכזו מציאות? ספר חוקים שהשליט הוציא זו דוגמה לכך?
ז”א קיים כתב – עובדה. וקיים כותב(השליט ) שהוא טען את העובדה לפעולה?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

קיום הספר הוא עובדה, אבל לא עליה אני מדבר. הספר הזה משקף פעולת חקיקה, וזו העובדה הרלוונטית. פעולת חקיקה אינה עובדה נייטרלית אלא עובדה טעונה, והיא מחייבת. מעצם העובדה שגורם מוסמך מחוקק חוק זה מחייב את הנמענים.

גיל הגיב לפני 5 שנים

תודה אך עדיין לא ברור לי כיצד יש בכוחו של הגורם המחוקק להפקיע מדיבור עובדתי (נאמר במילותיו אל תרצח) לציווי נורמטיבי (נאמר לי לא לבצע פעולת רציחה) ?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

לא הבנתי את השאלה. שום דבר לא מפקיע מכלום. הדיבור כשלעצמו הוא עובדה נייטרלית. אבל דיבור/ציווי של מחוקק מוסמך הוא עובדה נורמטיבית. זה לא מופקע מגדר עובדה אלא זו עובדה מסוג אחר. והראיה היא שאנשים מבינים שזה מחייב אותם (בדיוק כמו שהם מבינים שעובדה רגילה היא נייטרלית).

גיל הגיב לפני 5 שנים

אוקיי תודה, אני חושב שהבנתי. רק עלתה לי מדבריך שאלה נוספת אז זה שיש יישות עליונה שאמרה לנו את חוקי המוסר. למה לנו להקשיב לה ולראות את דבריה כמחייבים ?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

כי היא הגורם המוסמך. אם אינך רואה אותה ככזו אל תשמע לה. ההוכחה במחברת הרביעית היא “תיאולוגית”. ראה שם את ההסבר.

Back to top button