הרב ארז משה דורון על גידי דבוש

שו"תקטגוריה: כלליהרב ארז משה דורון על גידי דבוש
ג' שאל לפני 4 שנים

שלום הרב,
מצ"ב מסמך של ארז משה דורון על הסתמכות על סמכות רבנית כריזמטית. מסמך מרתק. הפייסבוק גועש סביב זה. אולי יעניינך
 
https://drive.google.com/file/d/17EpuCbAOGstH4DOCibDEWugMNIlfBM_h/view?fbclid=IwAR3SrnJ3OjWmKS5GVS87w0bQAOp-VGsV4l2ZHEZGmsnM7XtPpuB3Ow0t3GU
 
הפוסט של בתו https://www.facebook.com/profile.php?id=100008201350025
 
 

 
 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

מעניין, אם כי לא מאד מפתיע אותי.
הרוחניקים הניואייג'יים למיניהם (ברסלב החדשה היא כמובן חלק בלתי נפרד מהתופעה הזאת) חשופים במיוחד לשרלטנות הזאת, כי משהו מהרוחניקיות הוא במהותו שרלטני (לדעתי כמובן). אני חושב שמשהו מזה קיים גם בחלק האינטלקטואלי של ברסלב החדשה (הרב שג"ר פורמן והמסתעף: הפילוסופים האינטלקטואליים של ר' נחמן). יש שם משהו שעטוף במחלצות שנראות כאילו עמוקות, אבל זה עומק פסיכולוגי (במקרה הטוב) שאין לו כיסוי פילוסופי. ברסלב מציעה לאנשים ניתוק מהשכל, ואפילו האנשים השכליים שמובילים את החלק הזה, בעצם משתמשים בשכל כדי לנתק אנשים מהשכל. בעיניי (כליטווק רציונלי) זה מאד מסוכן, חוץ מזה שזה נונסנס באיצטלה אינטלקטואלית.
כשמתנתקים מהשכל כל האפשרויות נפתחות. יש שרלטנים שמוכרים לך רעיונות בלי כיסוי, אבל הצעד הבא הוא למכור לך נזקים ולנצל אותך כספית ונפשית. כך נוצרת כת. בהתחלה יוצרים הגות אינטלקטואלית שמנסה להחליף את הפילוסופיה בפסיכולוגיה, ואחרי שהפילוסופיה והחשיבה מאבדות את זוהרן, יכול להיכנס הכל. מתחילים בארז משה דורון, ומסיימים בגידי. לפעמים מסיימים כמו דיין (הבעל לשעבר של נועה ירון דיין) שביושרו חש שהוא מוכר לוקשים ריקים והיה מוכן להודות בזה. בעיניי הוא איש ישר שראוי להערכה, הרבה יותר מאלו שממשיכים למכור את הלוקשים הללו כאילו היה כאן עומק בלתי מושג. הבעיה היא שמבחינתו יהדות פירושה חוויה ועומקים פסיכולוגיים ולא אמת ועקרונות תבוניים. ברגע שלא מצא את הריגוש והחוויה הוא עזב.
אני חושב שזה חלק ממה שכל כך מעצבן אותי בפסיכולוגיזם בכלל, בעיקר זה האינטלקטואלי (נוסח הרב שג"ר). מעודי חשתי אינטואיטיבית שזה כלי שבסופו של דבר מיועד לזרוק את השכל לפח וכך הוא מאפשר לכל שטות להיכנס. קפיצה לחלל הפנוי וחיים באחדות הניגודים יכולים להחביא מתחתם כל מה שאתה רוצה. כשאין בקרה הגיונית ונימוקים (כי הדת ואלוהים והחוויות הן מעל השכל) – נוצר פתח לכל תועבה וכל רוע. במובן מסוים זה מה שהזהירו מפניו המודרניסטים, שכשנכנס הפוסטמודרניזם וזורקים את השכל, יכול להיכנס לשם רוע ושטויות, שכן אין לגיטימציה לדרוש עקביות וביקורתיות והיגיון. הכל נרטיבים וכולם צודקים באותה מידה. אין דרך לשלול את הנאציזם כי גם להם יש נרטיב.
למרבה הפלא, הפוסטמודרניסטים כמו החסידים (הישנים והחדשים) והניו אייג' והאקזיטנציאליזם הדתי טוענים זאת כלפי הרציונליסטים והליטווקים. הם חוזרים וטוענים שההיצמדות לשכל יכולה להכשיר כל רוע, ובלבד שיהיה עקבי ומרשים אינטלקטואלית. אבל הם פוסלים במומם כמובן. הם חושבים ששכל פירושו רק עקביות לוגית, וזה מה שמוביל אותם לשטויות שלהם. אבל שכל הוא הרבה יותר מעקביות לוגית. אלא שהוא עוסק באמת ובעולם ולא בעומק הפסיכולוגי-נפשי ובאדם. טענות צריכות להיות מנומקות במונחים של אמת ושקר, היגיון וכדומה, ולא במונחים פרגמטיסטיים של כדאי ומועיל ומביא נחת (ויראת שמים) וחוויה מרגשת וקיומיות ותחושת משמעות פסיכולוגית.
כשבא גידי כזה ומהפנט אותך פסיכולוגית אתה הולך שבי אחריו ולא בודק האם מה שהוא אומר סביר והגיוני. הרי ברלסב מלמדים שצריך לזרוק את השכל, לא? הפסיכולוגיה מחליפה את הפילוסופיה, ובפסיכולוגיה יש מניפולציות ולא טיעונים. אם האידיאולוגיה היא לזרוק את השכל, אז זה מה שיוצא.
בהחלט שווה טור, אם כי קשה להגדיר את הדברים, בפרט שהם הולכים חזיתית נגד הזרם של הדור האקזיסטנציאליסטי הזה שמוצא את סיפוקו בעיקר בלימודי חסידות (עומק מזויף של פסיכולוגיה וחוויה) ותנ"ך (תחושת זהות לאומית והיסטורית). הגמרא והפילוסופיה מונחות בקרן זווית. זה בסך הכל היגיון ומשפט יבש ומנוכר. מה זה לעומת תורה של רבי נחמן או שפת אמת וכו' שמחיים את הנפש?!
סליחה ששפכתי עליך, כי חשתי צורך להמשיג לעצמי את התחושות שעורר בי הקטע הזה. הוא נפל אצלי על קרקע פוריה כמובן.
שבת שלום,

a הגיב לפני 4 שנים

טורון שכיף לקרוא.
"הם חושבים ששכל פירושו רק עקביות לוגית" "טענות צריכות להיות מנומקות במונחים של אמת ושקר, היגיון וכדומה" ולכאורה רבינו לימדנו על ריקותו של האנליטי?

a הגיב לפני 4 שנים

אגב, שמעתי הגדרה לפסיכולוגיה שהיא פילוסופיה מעשית. כיצד ליישם העקרונות בעוד הנפש שלנו עם צרכיה ממשיכה להתקיים.
הרב קורא לזה זריקת שכל. הדבר ייפתר ע"י הנחה "פילוסופית" שהנפש היא במישור שצריך להתייחס אליו לא בגלל שהוא מהותי אלא כאמצעי לפילוסופיה.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

a, בדיוק. בגלל ריקותו של האנליטי הם טועים.

Mike tyson kambek הגיב לפני 4 שנים

זה שיש כאלה שטעו עדיין לא שולל את הדרך והגישה הפסיכולוגית כדרך בחיים וכו'
למה אתה נרתע מכך שיש נפילות ואפילו גדולות בנושאים אחרים למשל אם מישהו כתוצאה מהתפיסה הפילוסופית שלך יעזוב משפחה חיים ואת היהדות לא נורא מפריע לך אם אתה לא מתחבר לדרך נפשית אולי לך זה פחות מתאים אינציקלופדית

יהושע התקועי הגיב לפני 4 שנים

הרב מיכי, לא צריך לשפוך את התינוק עם האמבטיה ואני כותב זאת בתור מי שגר כבר 16 שנה בתקוע ב' המטורללת. (ב"ה עוד נצא משם) והיא באמת מטורללת.
שילוב של גמרא הלכה וקבלה עם חוש הומור טוב יכולים לספק את השילוב הנכון בין לימוד אמיתי (חקירה ובדיקה של מושגים כעומדים בזכות עצמם) והצורך בחוויה רלגיוזית משמעותית. למה הפילוסוף החד והחכם מתקוע (בכוונה לא כותב את שמו) מעריץ את הרב מנחם והרב שג"ר? עיסוק בנפש הוא לא רע מצד עצמו. מסכים שבדור הזה ההרגשה שכולם התחרפנו…

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

לא חושב ששפכתי תינוק כלשהו. לפסיכולוגיה אין מעמד בשאלות של אמת. זה הכל. מי שצריך טיפול פסיכולוגי שיעשה מה שבא לו, מריקודים לאור הירח והמשך בקריאת טקסטים חסידיים או כדור לס"ד. אם הפסיכולוגיה היא שעומדת בבסיס המחויבות הדתית זו לא מחויבות דתית אלא טיפול פסיכולוגי.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

כאמור, אני מתכנן טור.

a הגיב לפני 4 שנים

שמח אני מכך שבאתי לסתור ונמצאתי בונה. בוועדת חקירה שהוקמה עקב כך נדרשתי למצוא מקור מאיתך שיבאר כיצד הבניה הלזו התחוללה מול עיני בלא שימת לבי. או במילים אחרות מקום שבו מתומצת הסבר לביסוסו הנ"ל של הרב.

נעקש דרכיים הגיב לפני 4 שנים

a, בטורון הזה יש תמצות של קו טיעון מרכזי ב"שתי עגלות"

א. הגיב לפני 4 שנים

אחרי שקראתי את דבריו של ארז, אני רק אומר שזה מה שאני תמיד אומר. צדיק ורע לו – בגלל שהוא צדיק.

יהושע התקועי הגיב לפני 4 שנים

לימוד תורה הוא חלק מהיותו של אדם דתי, לכן אי אפשר לנתק החוויה הדתית לסוגיה, והלימוד החותר לאמת בכלים סובייקטיביים. אסייג דבריי, ברור שאפשר, ואדרבה צריך לנתק. אבל לא מדובר על משפטן שהולך לסנדאות מיינדפולנס. אלא על הרצון ללמוד ולדעת תורה מתוך מחוייבות דתית, המחוייבות הזו טומנת בחובה עולם ריגשי דרך התפילה. ואיך כל זה קשור? על לימוד תורה מברכים בבוקר וברכה זו היא פתיחה לסט שלם של מלל הקשור ובשיג ושיח עם נותן התורה. כך שגם אם כשלומדים תורה אז לומדים תורה, ולא עוסקים בקישקעס, אזי העולם הריגשי-נפשי נמצא ברקע הדברים. נו טוב אחכה לטור בעניין על מנת ללבן ולהתלבן

יהושע התקועי הגיב לפני 4 שנים

"והלימוד החותר לאמת בכלים סובייקטיביים"= כלים אובייקטיביים כמובן

א הגיב לפני 4 שנים

לא יודע מי אתה מיכאל אברהם. במקרה הגעתי לעמוד הזה. רק מאחל שתזכה להתקרב באמת לרבינו הקדוש ולצדיקים אמיתיים ושימחלו לך בשמיים על הזילזול הזה בחסידות ברסלב הקדושה.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

אינשאללה.

נתן הגיב לפני 4 שנים

מיכי אתה מגבב ססמאות בלי לעמוד מאחורי המילים.
בברסלב אין ולו משפט אחד "לזרוק את השכל"
בברסלב כן יש מושג "איפה שהשכל נגמר מתחיל האמונה"
לא להיכנס בחקירות: כגון ידיעה ובחירה. צמצום וחלל הפנוי (יש אלוקות איך צמצם עצמו).
תקרא קצת ספרים של הלל צייטלין על תפיסתו את גדלותו של ר' נחמן

הנה אחת הדוגמאות הקלאסיות ששם רבי נחמן אמר לא להשתמש עם השכל ולסמוך על אמונה

"כונתו היתה שהתירוצים על קושיות כאלו אין בהם ממש. לא מבעיא התירוצים שבספרי המחקרים שבודאי אין בהם כלום, וכמבואר בדברינו במקום אחר (לקמן תז, תיא) שבשביל זה אסר רבינו ז"ל לעיין אפילו בספרים של המחקרים הכשרים מחמת שמביאין קושיות חזקות גדולות על דרכי ה' ומאריכין בקושייתם, ואחר כך רוצין לתרצה והתירוץ חלוש מאוד ובנקל לסתרו. ועל כן מי שמעיין בהם ורוצה לתרץ הקושיות על ידי שכל יוכל לבוא לאפיקורסות גדול, כי מבין אחר כך שהתירוץ אינו כלום ונשאר בקושיא, על כן אסור לעיין בהם כלל רק לסמוך על אמונה לבד. וכשבא חס ושלום בדעתו איזה קושיא בענינים אלו צריך לידע שאי אפשר לתרצה כי אי אפשר לנו לדעת ולהשיג בשכלנו האנושי דרכי ה' וכו', רק לסמוך על אמונה לבד, להאמין שבודאי באמת הכל נכון וישר, רק שבשכלנו אי אפשר להבין דרכי השם"

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

רבי נתן איש נמירוב שליט"א,
עושה רושם שגם אתה עצמך קיימת הוראת רבך בקפידה. אתה כותב שרבי נחמן לא אומר לזרוק את השכל ואז מביא שכן צריך לעשות זאת. לא לחשוב על דברים בעייתיים אלא רק על דברים לא בעייתיים. זה באמת שימוש נאות בשכל. ואיך בדיוק תדע במה כן לעסוק ובמה לא? לפני שבדקת הרי אינך יודע האם השכל יכול לפתור את הקשיים בהם אתה עוסק. אבל גדולתו של רבנו מחפה על כל השטויות שהוא כותב. אין פלא שכדי שזה יקרה צריך לזרוק את השכל כדי להתקרב לצדיק. והדברים ראויים לרבנו והוא אליהם.
אין לי עניין רב להתפלפל עם מובאות שאיני מכיר ולא ממש מעניינות אותי. אבל אין להכחיש המוחש. פוק חזי כיצד נוהגים ההולכים אחריו, כולל האינטלקטואלים שביניהם.
אם תרצה, תוכל לעיין להנאתך כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=5497
או לחלופין כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=5491
ועוד לא דיברתי על איוולת שציטטת, לפיה איפה שנגמר השכל מתחילה האמונה. אין לך זריקת השכל גדולה מזו. באמת חבורת קשקשנים בגרוש.
טוב שלא זרקתי את השכל. כך לא זכיתי להתקרב לצדיק וניצלתי.

נתן אחר הגיב לפני 4 שנים

איפה שנגמר השכל (=הלוגיקה והנביעה) מתחילה האמונה (הכרה בהנחות יסוד לא וודאיות) כמו שיש מישהו שכתב בסדרת ספרים בהוצאת תם (עורכת נחמה שטרן, סדר ועימוד סטודיו תם, עיצוב הספר והכריכה מיטל הראל, התקנת מפתחות אלעד גוטמן, הודפס בספריית בית אל)

נתן אחר הגיב לפני 4 שנים

להגיד שהכרה בהנחות יסוד זה חלק מהשכל זה עניין של מינוח

מיכי הגיב לפני 4 שנים

חיכיתי שזה יעלה כאן. זה ממש לא עניין של מינוח, כי אני לא זורק כלום. זה חלק מהשכל, והוא לא ייחודי לאמונה. אותו דבר במדע ובמשפט וכל תחום אחר. לכן שום תעלול סמנטי לא יציל את השטויות הללו. אין באמונה שום דבר מיוחד מול כל תחום אחר.

נתן אחר הגיב לפני 4 שנים

לא ייחודי לאמונה זה נכון אבל זאת קושיה אחרת. לרבינו לא היה במודעות שגם במדע יש אפשרויות אחרות (לא חשב על בעיית האינדוקציה/ההכללה למשל, וחשב בטעות שהכל מהניסיון), ובאמת זה נכון גם שם. משפט או מוסר מחוץ לתורה הוא כנראה שטות לדעתו. הקביעה לזרוק את השכל היא עניין אחר מהקביעה שאמונה מתחילה כשהשכל נגמר. זריקת השכל אומרת שאם האמונה היא כל כך חזקה במשהו שמצליח להצטייר במוח אז כל ערעור שכלי הוא נחשב כפרדוקס שבו ברור לנו מה הדבר הנכון אבל קשה למצוא את הטעות ולכן מעניין לפתור את החידה אבל אין לזה השלכות. בכפא דחק נגרא בגויה נשרוף חרדלא. תעלול סמנטי תגיד למישהו אחר.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

בקיצור, רבנו בלבל את המוח מחוסר ידע. אז מה טעם לפלפל במשנתו?

נתן אחר הגיב לפני 4 שנים

תעלול סמנטי אתה יודע למי תגיד? תגיד לעצמך. אתה כל הזמן חוזר ואומר כאחוז דיבוק שאין ודאות בכלום וחשיבה רכה וסבירות וכל מיני מילים, אבל זה תעלול סמנטי גדול. זה רק מילים, ואתה מתנהג בדיוק כמו אחד שיש לו ודאות. אתה אומר שאין ודאות שאם שורפים נייר הוא נשרף, בוא תיתן דוגמה למצב שבו הספק הקטן שאולי הנייר לא יישרף ישפיע עליך לקבל החלטות. ואל תגיד שאולי תבוא רוח ותעיף את הנייר כי זה כולם אומרים. תגיד ספק שיש אש והנייר בפנים שעתיים וזה נייר רגיל ולא יישרף. בקיצור זה סתם מילים. אתה לא קורא לזה ודאות אבל זה עושה קולות של ודאות ומתנהג כמו ודאות וגם מסריח בדיוק כמו ודאות, ומבחינתי תקרא לזה בן דוד של שייקספיר כמו שאתה אוהב להגיד. אז אם לך יש הכרה רוחנית צרה שמאפשרת לך להכיר רק בדברים מסוימים שהם לא ודאים אבל מתנהגים כמו ודאים מה אתה רוצה מאנשים עם הכרה רוחנית יותר רחבה שמכירים בדיוק כמוך אבל על עוד דברים.

נתן אחר הגיב לפני 4 שנים

ברחת
יופי
תלמד לא לזלזל ברבינו

יהושע התקועי הגיב לפני 4 שנים

נתן. בחיאת בו נדבר שניה על ברלנד הזקן הסוטה. הרי עד לפני פחות מעשור חוץ מחלק מהננחים, אזי לפחות אנ"ש כיבדו אותו ואמרו שמקרב לצדיק ולהשם יתברך. אצל חלקם נתפס כעושה מופתים ועובד השם למדן מופלג וכו' וכו'. והפלא ופלא שלא משנה כמה הוא זקן אשמאי וספק רוצח, אותם אבל בדיוק אותם דיבורים פאתטיים על אמונה ב2 שקל, זלזול מופגן ברציונאליזם ושכל ישר מסבירים לנו איזה רשע הוא.
פשוט לא להאמין כמה בורות וטפשות וחוסר רצון לחזור בתשובה. רק אתמול קראתי תשובה של " הכנסת הגדולה" (אתה יודע מיהו בכלל או צריך לקרוא רק שו"ע וליקוטי מוהרן כי מיילא הכל נמצא בספרי רבינו!!!) רבי חיים בנבנישתי עם כל גאונותו וחריפותו בתורה (ש"ס ופוסקים) וסביר להניח צדקותו, טעה בשבתאי צבי ולא נמנע מלהודות בטעותו ולחזור על כך בתשובה. הנה לך ת"ח אמיתי גדול בישראל לדורות. שהבין שטעה ונפל בכריזמת ש"צ והשתמש בשכלו לחזור בתשובה. אבל ברסלבים טיפשים ימשיכו באותה אינפנטיליות שהובילה אותם להעריץ אל לייזר המשוגע. לא הלך עם ברלנד? לא נורא, ילך כבר כבר עם משפיע אחר. נתבודד וניסע לאומן והכל יסתדר. אתה הבנת את זה ברוך? (יש לי מגפיים למכירה)

דביר הגיב לפני 4 שנים

מקווה שלא הוצאתי דברים מהקשרם, אבל נדמה לי שהקטע הבא משיעור של אותו האיש עשוי להיות התשתית הרעיונית לשיטת הטיפול הסדיסטית שלו.
דקות 11-13.

https://m.youtube.com/watch?v=QvYjJI-a_AU

י.ד. הגיב לפני 4 שנים

ויכוח משונה מאד בין רב פילוסוף הסובר שדרישת הוודאות המוחלטת איננה מחולטת (אם זה איננו זריקת השכל אז אינני יודע מהי זריקת השכל) לבין חסיד של רבי נחמן שטוען שרבי נחמן דרש זריקת השכל מכל וכל ומתעלם מכך שרבי נחמן עצמו לא זרק את השכל מכל וכל (הלך להתייעץ עם רופאים בקשר לשחפת שלו והמליץ לחסידיו לעשות את החיסון נגד אבעבועות שחורות שפיתח אדוארד ג'נר). את דרישת רבי נחמן עצמו לזריקת השכל אפשר להעמיד בקלות כהתנגדות לדרישת הוודאות המוחלטת של "החכם" כפי שמופיעה במעשה מחכם ותם, וכך להתאים אותה לשיטת בעל האתר.

אינני מתעלם מרוח חסידות ברסלב שהולכת למקום קיצוני יותר אבל תמהני אם רבי נחמן עצמו היה שם או שזה הקצנה שעשו לו חסידיו ובראשם רבי נתן. ולכן אין לי בעיה עם החלפת מהלומות וקטילות הדדיות אבל בפועל המרחק בין שתי הגישות איננו גדול כמו שהן היו רוצות שיהיה.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

להתעלם מהוודאות המוחלטת זו זריקת השכל? מוזר. זו גופה הוראת השכל.

איש הגיב לפני 3 שנים

אני מוחה באופן חמור על כבודו של רבי נחמן!
הדיבור והסגנון שנשמעו כאן מתאימים מאד לבלעם, יודע נבואה אך בועל את אתונו! כלומר יודע תורה אבל מדבר בלשון שתלמיד חכם אמיתי לא היה נוקט בה מעולם!

נפגעת שקוף/ארז הגיב לפני 2 שנים

כל מה שכתוב במכתב תיאר במדויק את ההתעללות הנפשית שעברתי תחת ארז באותה תקופה אבל כימעט במדוייק! אני מבינה היום שזה בא מתוך שהיה נפגע, חבל שקראתי את זה רק אחרי שנתיים כדי להבין למה הוא הרס אותי וגרם לי לאיבוד אמון הכי קשה שחוויתי בחיי! ומעולם לא ביקש סליחה על מה שעשה, אולי רק זרע מלח על הפצעים כאשר הוא זכה להתחיל בתהליך ריפוי.. הלך הזרזיר אצל העורב

בס"ד עש"ק טובה הארץ מאד מאד תשפ"ב

לפרשת 'שקוף' שאינני מכיר – לא אכנס, אך אומר משהו לגבי היחס בין 'פילוסופיה' ל'פסיכולוגיה'. ה'פילוסופיה' מנסה להגדיר מה אמת ומה מוסרי. אבל זה שאדם בשכלו יודע שזה ראוי לעשות, עדיין לא מחייב שהאדם ירגיש טוב עם זה.

בשביל להוציא את האדם ממצוקות וחיבוטי הנפש – יש תפקיד חשוב לנהירות השכלית, אך זה לא מספיק. וכמו שהתרים את הארץ ראו בבירור שהארץ טובה ו'זבת חלב ודבש' ובכל זאת הפחד לא נתן להם להתחבר אל הטוב, אם זה הפחד מפני כוחם של גויי הארץ או הפחד מפני כניסה לעולם חומרי או פחד אחר.

למצוקות הרגש צריך מענה מתאים שיצליח ליצור חיבור בין התודעה השכלית המחייבת לבין עולם הרגש היוצר דחיה ורתיעה. וכאן תפקידו של ה'פסיכולוג' המסייע לאדם להשתחרר מחרדותיו. לא את השכל האמיתי צריך 'לזרוק לפח', אלא את החרדות והרתיעות המתלבשות בצידוקים ותירוצים שכליים.

כאן יש מקום לסיוע של אדם מבחוץ, שמחד מבין לעומק את מצוקות הנפש של הנעזר בו, ומאידך יכול להוות 'נקודה ארכימדית' שתסייע לו להתקדם. ע"י הסתייעות באדם מנוסה – יכול ה'חבוש' להתיר את עצמו מכלא המחסומים הרגשיים.

מובן שהסיכוי שיש בהסתמכות על יועץ מבחוץ – טומן גם סיכונים. מלבד החששות מפני אנשים בלתי מקצועיים או בלתי אמינים המנצלים את מצוקתו של הסובל – יש גם מצבים שבהם המטפל הוא מקצועי ומצויין, אבל הוא לא המתאים מבחינת אופיו ושיטותיו למבנה הנפשי הייחודי של 'מטופל' זה, שלמבנה המיוחד שלו יתאים 'מורה דרך' אחר. ובאיזה מקום – צריך אדם לקחת אחריות ולבחון אם שיטה פלונית שאולי היא נפלאה לגבי אחרים – האם היא מתאימה גם לו.

בברכת עבודת הנפש בשמחה ובהיגיון, שמחה פיש"ל הלוי פלנקטון

לגבי סדנאות שבהם אדם מספר בקבוצה את 'נגעי ליבו' – זה מוכר בשיטות מסויימות בפסיכולוגיה. כך נהגו גם בחבורות מסויימות של 'בעלי מוסר (קראו לזה 'ועד' או 'בורסה'). בתורת רבי נחמן אינני יודע האם זה קיים. יש 'התבודדות' שבה אדם מתוודה בפני בוראו, יש 'וידוי דברים בפני הצדיק'. רבי אלימלך מליז'נסק מציע לאדם לספר את מצוקותיו לרבו או לחבר נאמן, אבל לדבר על מצוקות נפש בחבורה, נשמע לי פחות מוכר בעולם החסידי.

להכניס את השכל לפך הגיב לפני 2 שנים

ובקיצור
את השכל יש לזקק משמרים וסיגים, שיהיה 'זך כתית' ואז יהיה מאיר ומצהיל בבהירותו הצלולה. יש לשמור את השכל המזוקק בפך החתום בחותמו של כהן גדול, ולהזריק אותו לשריריו ולורידיו הנפשיים של האדם, בקביעות אך במנות מדודות וקצובות, ואז ישכיל האדם בכל דרכיו 🙂

בברכה, אדמון עקביה ליכטמן-לדרר המאירי

השאר תגובה

Back to top button