הרע בעולם
הרב בספר אנוש כחציר מדבר בהארה על שני השעירים, על כך שהרוע ה(לא) אמיתי הוא התפיסה האנליטית. ואם היה ראוי עם בסיס אמיתי היה מקום לתפיסה דואלית של האלוקות. ניסיתי לחשוב האם זה מסתדר עם דברים רגילים שאנחנו רגילים לתפוס בתור רוע, (לדוג', מישהו שסוחר באנשים חסרי ישע לטובתו הכלכלית) האם זה גם רוע אשלייתי?
ראשית, זה קצת דרוש. אני לא חושב שכוונת התורה, ואפילו הרמב"ן שמדבר על היווני ותלמידיו שהכחישו מה שלא בשכלם, מתכוונים בדיוק לזה.
שנית, כשאני אומר שהרוע הוא אשלייתי איני מתכוין לומר שהוא לא באמת רע. כוונתי לומר שיסודו באשליה. האנליטיות היא תפיסה שקיימת אצל אנשים, אבל היא מבוססת על אשלייה והיא שגורמת לאנשים להגיע למסקנות רעות. כך גם אנשים שעושים מעשים רעים הם רעים באמת. אבל מה שמביא אותם לזה הוא סוג של אשליה לא אמיתית. כדי להיות עבריין אדם צריך קצת לעבוד על עצמו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer