הרפורמה שינוי כללי המישחק

בהחלט צדקת שכוונתי היתה לשואלך ע"מ הבין את כוונתך ולא סתם להעיר לך בהחלט הניסוח שלי לקה בחסר,
אודה ולא אבוש כי לא ירדתי לסוף דעתך לגבי הגדרת כללי המשחק
מחד אתה טוען שילדותיות יתר גורמת לחשוב שכללי המשחק הינם נוקשים ולא גמישים/משתנים
ומאידך אתה טוען שבמקרה דנן הממשלה משנה את כללי המשחק באגרסביות יתר.

העולה מהאמור לעיל הוא שכללי המשחק אלסטיים. אפשר למותחם ולא יתר על המידה.
ושוב אני נופל בחוסר הבנה ילדותית. האם יש כללים לאלסטיות, איך קובע הצופה האוביקטיבי מה עוצמת האלסטיות המותרת ?

לא נראה לי הגיוני שכללי המשחק הינם בשיטת מצליח ? אם שתק הצד השני אז סימן שזה בתחום האלסטיות ?
כאשר אהרון ברק קבע שחוק יסוד הינו חוקה (או בעל תוקף כמו של חוקה) שעל סמך זה הוא יכול לפסול חוקים. זה עדיין בתחום האלסטיות למרות החידוש העצום, ואילו הקביעה של הממשלה שהיות וחוק יסוד הינו חוקה אזי בית משפט לא יכול לדון כלל בחוקיותו, זו שבירת כללי המשחק.

בנוסף אשמח אם תוכל להסביר את גבולותיו של בית המשפט לאור גישתך המתוארת לעיל,
1. מנין שואב בית המשפט את סמכותו לדון .
2. האם ישנה איזה הגבלה כלשהי על בית המשפט, ובסמכותו של מי להגדיר את ההגבלה הזו.

ושאלה חשובה מאין כמוה, האם מלאכת המשפט אינה מעשה האמור להיות אוביקטיבי לחלוטין, ושאלות סוביקטיביות בכלל אינן שאלות משפטיות ולא אמורות להיות שפיטות.

ושוב סליחה אם ילדותיות יתר נזרקה בי, זה ממש לא בכוונת מכוון

"כתבתי לא פעם שהרבה יותר חשוב להגביל את הממשלה מאשר את ביהמ"ש". דווקא הרב כתב לא פעם שעדיף להגביל את ביהמ"ש שלא נבחר ע"י העם ואינו עומד לבחירות חוזרות…

אגב אנקדוטה נחמדה זה שגרמניה היא בין המדינות שבהן יש הסמכה מפורשת בחוקה לבית המשפט להתערב התיקונים חוקתיים אנטי דמוקרטיים. שזה די מתחבר לגישה המשפטית שהרב מיכי ציין. מבלי קשר כל השיח על תיקון חוקתי לא חוקתי הוא שיח מטא משפטי הרבה יותר מאשר משפטי פורמלי(כמו מניין שאובה הסמכות של הכנסת לחוקק חוקים?), וכך גם הדיון הציבורי הקיים היום. לכן משעשע אותי קצת השיח של פורום קהלת וחבריהם שנצמדים באדיקות למין פורמליזם משפטי("לישראל אין פסקת נצחיות") כאילו שבשביל להגביל שלטון מושחת צריך באמת סמכות חוקית פורמלית. מעבר לכך, קיים השיח הלא ברור הזה על כך שתיקונים חוקתיים לא חוקתיים ללא כל סמכות בחוקה לכך(פסקת ניצחיות), קיימים רק במדינות ליגה ב' כמה הודו, קולומביה וכו' ולא קיימות בפילנד וקנדה, אותו מדינות מתוקנות שנרצה להידמות להן. הרי כפי שהרב מיכי אומר תמיד ובצדק רב בעיני, דמוקרטיה היא קודם כל תרבות שלטונית. עם תרבות שלטונית כמו של פינלנד וקנדה בהחלט לא צריך להתערב בחוקה. אבל במדינות עם תרבות שלטונית נחשלת ומושחתת יותר, כשמכוננים חוקה שמכשירה את דרעי להיות שר, אז גם בלי סמכות בית משפט צריך לפסול את הזוועה הזאת. ברור שבקנדה לא יהיו תיקונים חוקתיים לא חוקתיים עם תרבות שלטונית דמוקרטית ומתקדמת. איזה מין טיעון הזוי זה?בשביל להידמות לקנדה קודם כל צריכים לאמץ את הערכים והתרבות השלטונית שלה ואז ממילא המנגנונים החוקתיים יהיו כמו שם. אבל לא לומר "בקנדה אין התערבות בחוקה" ולהנהיג נורמות שלטוניות של בנגלדש.

"להגביל שילטון מושחת" , " כשמכוננים חוקה שמכשירה את דרעי להיות שר, אז גם בלי סמכות בית משפט צריך לפסול את הזוועה הזאת"
מי אמר שהשילטון מושחת ? שדרעי זוועה ?
עולם הערכים שלך שלדעתך הוא אבסולוטי ומחייב את כולם.
זה נראה בעצם שאתה מעוניין בעצם במונרכיה ולא בדמוקרטיה
לדעתך ישנם ערכים עליונים (שלא העם קבע אותם והסכים עליהם). ויש מישהו שיכול לכפות אותם על העם למרות שהעם לא נתן לו רשות לזה, האם זו כוונתך ?
אתה בעצם מסכים עם הלגיטימיות של כפיה דתית בניהול של מדינה ?

שלום,
כתבת: "מחד אתה טוען שילדותיות יתר גורמת לחשוב שכללי המשחק הינם נוקשים ולא גמישים/משתנים
ומאידך אתה טוען שבמקרה דנן הממשלה משנה את כללי המשחק באגרסביות יתר." למה זה "מחד" ו"מאידך"?
כשאתה שואל האם יש כללים לאלסטיות, אתה נופל לאותו כשל ילדותי. כללים אצלך הם עניין קשיח, ולכן בהגדרה אין 'כללים' לאלסטיות הזאת. יש אינטואיציה ושכל ישר.
ואגב, הסימנים מהצד השני הם אינדיקציה מצוינת. כשאתה רואה שיש קבוצה לא מבוטלת בציבור שמביעה מחאה קשה אתה מבין שיש כאן צעד קיצוני. מה רע באינדיקציה הזאת?
אהרון ברק לא קבע את מה שכתבת בשמו, משתי סיבות עיקריות: 1. זו המשמעות הפשוטה של חוק שנקבע כחוק יסוד, וכמובן ששם בניגוד לימינו הייתה לו הסכמה רחבה מאד בכנסת ובציבור (ואל תביא לי את הרוב בפועל בכנסת, כמו שעושים בעלי משחקי הלשון). 2. הכנסת עצמה אמרה זאת, ובדיונים שם עלתה בפירוש האפשרות לפסילת חוקים (החרדים והדתיים בגלל זה רצו לא לתמוך). ככל שאני זוכר, כמה שנים מאוחר יותר זה אפילו עודכן בחקיקה. אבל לא אכנס כאן שוב לוויכוח הדמגוגי הזה. כזכור, איננו אוהבים ליפול למשחקי לשון.
1. בית המשפט הוא מוסד שלטוני ששואב את כוחו מהציבור. בשיטה שלנו אין בחירות לבית המשפט אבל בשיטות אחרות יש. זה לא ממש משנה, שכן כמוסד שלטוני הוא שואב את כוחו מהציבור, גם אם המינוי אליו נעשה לפי כללים אחרים. הכללים הללו מייצגים את דעת והסכמת הציבור.
2. בסמכותה של הכנסת, עד כדי השכל הישר (כמו למשל חקיקה רטרואקטיבית וכדומה). ואל תכניס אותנו שוב ללופים ילדותיים. זה בדיוק כמו מי שקבע את סמכות חכמים בהלכה (רמז: חכמים). בקצה כל פירמידה יש מוסד שקובע את סמכויותיו שלו. וכשיש שלושה קצוות (רשויות שלטוניות) אז יש שלושה מוסדות כאלה. אם אחד מהם כפוף לגמרי לשני האחרים אז אין כאן שלוש רשויות. וזה לא אומר שביהמ"ש לא פועל לפי החוקים, אבל יש לו כללים משלו מעבר לחוקים.
נדמה לי שמיצינו את הדיון.

למעשה מה שהצלחתי לקלוט שאין כללים המחייבים, ובעצם כל דאלים גבר
נפלא.
למדתי שזו ילדותיות לחשוב שיש חוקים וגבולות (או בניסוח שלך שהחוק והגבול קשיחים)
ושילדותיות לחשוב שרשות אינה יכולה ליטול סמכות שלא קיבלה (או במילותיך שכל רשות קובעת לעצמה את סמכויותיה)

ושלמעשה כל צביר החוקים במדינה הינו אוסף משחקי ילדים.

וצורת ניהול של קבוצת יחידים הינה בבחינת איש הישר בעיניו יעשה

איך אמרה היועמ"ש לפעמים אפשר לחסום כבישים (או משהו כזה)
ידידי השרירותיות (מה שאתה קורא שכל ישר ואינטואיציה) אתה מוליך קו מחשבה של אנרכיה. ואני לא מצליח להבין את הרציונאל שמעומד מאחרי זה.
אתה אומר בעצם שאם השכל הישר והאיטואיציה שלך אומרים שהספה בסלון שלי צריכה להיות בצד מזרח אזי אתה רשאי להזיזה לשם ללא כל רשות שנטלת ממני.

כדי לחדד את עמדתך במבחן המציאות אשמח אם תביע את דעתך
מפלגה שזכתה ב80% מקולות הבוחרים על בסיס מצע שהבחירות ישונו לפעם ב 5 שנים
וחוקקה חוק לשינוי תדירות הבחירות לכל 5 שנים.
ובג"ץ פסל את החוק כי זוהי פגיעה מהותית בדמוקרטיה.

האם הממשלה צריכה להתייחס לפסילה או להתעלם ממנה ?

שבת שלום.

איזה הבלים הרב כותב. לא תאמן מה שפוזיציה מסוגלת לעשות ועד כמה יכולה היא לדרדר את האדם לשקר ואפילו מישהוא כמו הרב מיכי שאמורה להיות לו יושרה אינטלקטואלית בסיסית. הרב ממש חוצפן במידה שלא תאמן

למעשה מהרגע הראשון שבג"ץ נטל לעצמון סמכויות שלא כדין היו המון אנשים שהתרעמו על שינויי כללי המשחק הללו. כי הפרשנות שלו לחוק הייתה כמובן שקר והוא המציא דברים שלא כתובים בחוק ( לפי כוונת המחוקק )

אבל בגלל שכיבדו את חיכו לרגע שבו יהיה אפשר להסדיר באופן מלא ומפורש את משמעות החוק (לא שזה יעזור מול שופטים פרוגרסיביים פוסטמודרניים שמבחינתם אין משמעות אובייקטיבית לשום טקסט שהוא…). ולקח זמן עד שכל הגורמים בימין סוף כל סוף הבינו את זה. למעשה הרב אומר שבגלל שגנבו את העם לאט לאט הוא לא רשאי להחזיר לעצמו את הגנבה בבת אחת ובנוסף רק בהסכמת הגנב…….

לא ייאמן

סליחה על בורותי, איזה פוזיציה יש לו ? קשה לי להאמין שהוא מעדיף את לפיד/גנץ/ליברמן/חיות/פוגלמן או שמא אכן ילדותי ונאיבי אני

לפי הדברים שפה מיכי יכול להיות ממש עורך דין. מישהוא שמבלבל במוח כדי לעוות אמיתות פשוטות. ברור שלפני כל מערכת כללים יש שכלישר. אבל פה השכל הישר נמצא עוד לפני החוקיןם בצד של תומי הרפורמה
למעשה לפי האמת אין צורך בכלל ברפורמה. בית המשפט החליט החלטות ללא סמכות שהעם נתן לו. אף אחד בעולם לא חשב שפסילת החוקים תהיה למעשה כלי להשלטת אג'נדה ותפיסת עולם. וכלי לחקיקת חוקים ( פסילת חוק היא חקיקה וגם יצירת הלכות ופרשנות תכליתית היא חקיקה ) ולמשילות. הממשלה יכולה פשוט להתעלם ולתת הוראות

בתי המשפט בישראל מושחתים ברמות שלא היה שום שלטון אי פעם שהיה מושחת כמותם. מגעיל אותי בכלל איך אדם מסוגל לתמוך באנשים שהמציאו את המושג "פרשנות תכליתית" בכל כך הרבה פיתולים (טענות ילדותיות וכו') בתי משפט שרשאי לתת לעצמו סמכויות מעצם קיומו ואפילו שלא נבחר ( הוא בעצם כן נבחר, והממשלה לא באמת נבחרת….). גועל נפש. הלוואי שתלך. רד מהארץ. אין לאיש שקר כמוך מה לחפש בקרב עם ישראל. אתה מגעיל אותי. "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא תמצא תרמית בפיהם ".

לשלום
בוודאי שהוא מעדיף אותם. הוא שונא את החרדים כולם וגם את ביבי. וגם את החרד"לים. הוא מעדיף אפילו את הערבים (ואפילו את בל"ד!) על פניהם תחפש פה באתר. אין לו נאמנות לעם היהודי בכלל.

הגזמתם לחלוטין!!!
קודם כל צריך נאמנות לאמת!! אם העם היהודי עושה עוולות באמת לא צריך לתמוך בו.
עיר הנידחת צריך להכרית אפילו שהם יהודים!
נראה ברור שהוא טועה אבל האם בכוונה תחילה או בגלל שנאה לחרדים ודרכם/חרדלים בתת הכרה אינני יודע
אבל באמת מוזרות התשובות שלו ביחס לחדות וכישרון שהוא מציג בנושאים אחרים
זה נראה לי שממש מתקיים בו מה שהוא טוען כנגד מדענים דגולי שם שמעלים תיאוריות פילוספיות בכזו חובבנות
כך השקפותיו במדעי המדינה ובהשלכתם לעולם המשפטים די חובבנית.
אבל אדרבא השקלא וטריא עם הכישרון שלו יכול להביא לבהירות טובה בנושא

לשלום
אתה חרדי ?
בכל מקרה, בתחום הזה הכישרון של מיכי הוא בשירות השקר. זו לא השקפה חובבנית. זה פשוט טרלול נטו. "בית משפט ששואב את כוחו מהעם , שלא נבחר על ידיו (לקבל החלטת מהסוג שקיבל) ושיש לו וטו על מינוי שופטים , ושבתור רשות שלטונית יכול לתת לעצמו סמכות….. " . בהמצאת הבלים שכאלו יש לו מתחרים רק בבתי המשפט בישראל ובבג"ץ. זה ממש הברון מינכאוזן שמנסה להרים את עצמו באמצעות משיכה בשערות ראשו.כמו הטענה (שנאמרה בשיא הרצינות) של מרידור רפה השכל שטען שלבג"ץ יש סמכות לפסול חוקי יסוד משום שהוא ( בג"ץ) כבר אמר את זה בעבר…..

לך תלמד מה זה חלון אוברטון . איך אפשר לאט לאט למכור לאנשים דברי שגעון בתור אמיתות

אל ח'.
אהרון ברק עצמו אמר לא פעם (לדוגמה בראיונו למגזין משפחה, וכמדומני גם לרוני קובן) שכל מה שביהמ"ש תחתיו מרשה לעצמו להתערב בפסילת חוקים, זה אך ורק מפני שהמחוקק הסמיכו (בחוק יסוד האדם וחירותו). והוסיף עוד, שיתכבד המחוקק ויבטל את סמכותו.

כמה הערות על הדברים של הרב:
"בית המשפט הוא מוסד שלטוני ששואב את כוחו מהציבור. בשיטה שלנו אין בחירות לבית המשפט אבל בשיטות אחרות יש. זה לא ממש משנה, שכן כמוסד שלטוני הוא שואב את כוחו מהציבור, גם אם המינוי אליו נעשה לפי כללים אחרים. הכללים הללו מייצגים את דעת והסכמת הציבור."
תיאור שכזה ניתן להחיל וגם החילו על מלוכה תורשתית. המלך מייצג את הציבור בכללותו. בכלל כל המוסד של בחירות חוזרות ונשנות הוא מיותר כאשר מוסד המלוכה שואב את כוחו מהציבור. ואני אומר, שאם כבר מלך אז בוא נלך על המלך המקורי מבית ישי. זה נכון שכבר 700 שנה אין לנו צאצא רשמי שלו ואם ישנם צאצאים בעלי מסורת בית אב אז הם כנראה עירקים או סורים שבשביל הגזענים האשכנזים העכשוויים הם בלתי קבילים אבל אם כבר אז כבר.

"הממשלה מקבלת המוני החלטות בכל יום שמשפיעות ישירות על כל תחומי חיינו, ביהמ"ש לא מקבל החלטות אלא לכל היותר פוסל (למעט מקרים בודדים ממש), ובכמות קטנה ביותר"
אחרי שבית המשפט פוסל אז נציגיו ברשות המבצעת – הייעוץ המשפטי שבתי המשפט המליכו על הפקידים ונציגי העם – כבר ימנעו כל דעה אחרת בנימוק שהיא איננה סבירה. בשיטה הזו בית המשפט לא צריך להחליט הרבה החלטות אלא להתמקד במספר נקודות משען שאחריהן כל המערכת השלטונית תתיישר לפי החלטתו.

"בסמכותה של הכנסת, עד כדי השכל הישר (כמו למשל חקיקה רטרואקטיבית וכדומה). ואל תכניס אותנו שוב ללופים ילדותיים. זה בדיוק כמו מי שקבע את סמכות חכמים בהלכה (רמז: חכמים). בקצה כל פירמידה יש מוסד שקובע את סמכויותיו שלו. וכשיש שלושה קצוות (רשויות שלטוניות) אז יש שלושה מוסדות כאלה. אם אחד מהם כפוף לגמרי לשני האחרים אז אין כאן שלוש רשויות. וזה לא אומר שביהמ"ש לא פועל לפי החוקים, אבל יש לו כללים משלו מעבר לחוקים."
אני רק מצטט את הרב הטוען שסמכות התלמוד נובעת מקבלת העם. חכמים יכולים לקבוע מה שהם רוצים אבל בסוף העם צריך לקבל את זה. וכאן נשאל שאלת תם – האם יש דרך שבה הציבור על ידי נציגיו יכול לומר לשופטים מעלתם בשבועתכם לשמור את חוקי מדינת ישראל ולכן אינכם שופטים יותר, או שכל דבר שיעשו השופטים בתור הרשות השלישית יתקבל – ביטול חוקים, סירוסם על ידי פרשנות, החלטה מה סביר ומה לא וכולי וכולי?

יד,
1. אתה בטוח שחשבת דקה לפני שכתבת את האנלוגיה התימהונית הזאת? אצלנו זו מדינה דמוקרטית שמוסדותיה נבחרים על ידי הציבור. גם ביהמ"ש נבחר על ידי הציבור, רק לא ישירות אלא דרך הכללים והמנגנונים שהציבור (או נציגיו) קבעו. מה לזה ולמלך ומלוכנות?
2. כנ"ל. תחשוב קצת על מידת ההשפעה על חיינו שיש לשתי הרשויות, ותחסוך לי לענות.
3. לתלמוד יש סמכות מכוח הציבור, אבל לסנהדרין לא. וגם עיצוב סמכותו של התלמוד מסור לתלמוד ולחכמים ולא לציבור.
הוא יכול, על ידי נציגיו הנבחרים. אבל לא בלי הסכמה רחבה.

זה נראה קצת מוזר להגיד שיש כללים אבל הם גמישים ואף הגמישות הינה גמישה!
וזה הופך להיות ממש הזוי כאשר הגמישות נמצאת כל הזמן רק לצד מסויים.

ובכלל הרעיון שיש 3 רשויות עצמאיות לחלוטין שקובעות לעצמן את סמכותיהן נשמע תלוש מהמציאות.
לא מכיר מציאות שבה ישנן 3 נהגים ברכב אחד. חייב להיות אחד
ובשורה תחתונה בעצם אתה כופר במושג הכל כך טריוויאלי מדינת חוק
לשיטתך יש פה רשות שהיא מעל החוק. וזה עצוב כל כך, שאדם כישרוני כמוך בעצם
קובע יסודות לאנרכיה הנשענת כביכול על רציונאל

ל ח'

אתה זה שמצחיק אותי. מי שחושב שהשלטון באמת מושחת אז צריך לקחת נשק ולקום ולירות בחברי השלטון וגמרנו. אין מה לדבר על הגבלת שלטון מושחת. הרי המחלוקת הגדולה בעם היא בדיוק על עצם השחיתות (או השחיתות היחסית ביחס לשחיתות של הצד השני) של השלטון. אין מה לדבר על הגבלת שלטון ע"י מישהוא שהעם לא בחר בו בשביל זה אלא בשביל ליישב סכסוכים ולהיות אמון על אכיפת החוק. בית משפט שרוצה סמכויות של החלטה מהו צדק ומהי דמוקרטיה צריך לקבל ישירות, ולזמן מוגבל, את אמון העם ( בחירות ישירות לכל חברי בג"ץ כל ארבע שנים) ושלום על ישראל. אין פה שום דבר פורמלי של פורום קהלת. זה היה ההסכם הבלתי כתוב של אזרחי המדינה והעם היהודי בינם לבין עצמם כשקמה המדינה כי ככה היה מצב העניינים שהיה טוב בעיני כולם ( חוץ מכמה משפטנים שאף אחד לא שאל אותם) עד ל 1995. הבחירות שהיו עכשיו היו בדיוק על הדבר הזה : איזה מושחת ינהל את המדינה. כל הדיון פה הוא על שכל ישר וזהו בלי אף טיפה של פורמליות. וגם הדיון של קהלת. מי שמתעסק בפורמליות ריקה הם דווקא המשפטנים ואנשי בג"ץ חבריך שמנסים להכניס לאיזהשהוא סד כאילו אובייקטיבי במלמולים חסרי ערך את מה שהם חושבים על השלטון הנוכחי. למעשה הממשלה בכלל לא צריכה את הרפורמה אלא פשוט להתנהל כאילו כל מה שהחליט אהרן ברק לא נאמר מעולם והפקידים יעשו איש הישר בעיניו.

בנוסף, לאף אחד לא אכפת מה יש בגרמניה. מה שחשוב הוא מה שמתרחש פה והאם הוא מתאים לשכל הישר ולאמת. והשמאל פה פשוט או צבוע ושקרן או טיפש במאוד מאוד. ממש חסר דיעה. נמאס לי כבר מלהטוטי המילים של אנשים שחושבים שאנחנו טיפשים ואפשר למרוח אותנו בזבל הזה ( אולי אתה עסוק בלשכנע את עצמך).

אם מדברים על משפט מקובל, על כל הזרמים בישראל מקובלת הגישה שלרשות שלטונית אסור לעשות דבר שלא הוסמכה לו מפורשות. משכך, כדי ליטול את סמכות פסילת החוקים, ביהמ"ש צריך לקבל הסמכה מפורשת. לכן גם אם נפרש את הביטוי "לא יחוקק…" כמכונן חוק יסוד, עדיין אין לנו רשות שמוסמכת מפורשות להחליט מתי חוק סותר חוק יסוד. בלית ברירה צריך לפרש זאת כהוראה לכנסת. גם אם נסכים על סמכות ביהמ"ש לשנות חוקים, נצטרך לומר שאיכשהו חוקי היסוד נחשבים כחוקה. אם כך, כבר אי אפשר לטעון שהם לא מספיק חזקים כדי לעמוד מפני ביקורת שיפוטית. אם הם לא חזקים, אי אפשר לפסול מכוחם חוקים ואם הם חזקים אי אפשר לבטלם.

וזה עוד לפני שדיברנו על הסמכה מפורשת של הכנסת כרשות מכוננת (הסמכה שצריכה להגיע מהעם כמובן). כך שגם משפט מקובל אינו ביטוי קסם שאפשר להכניס לתוכו מה שרוצים. אחרת מגיעים לאנרכיה שהרי כל אחד רוצה להכניס דברים אחרים תחת מעטה המשפט המקובל.

הדברים כל כך ברורים ופשוטים
שזה פשוט מטריף את השכל איך אדם כישרוני יכול ליפול במשחקי המילים הללו, ללא כל תוכן אמיתי.
וגם אם נניח שבכוונת מכוון הוא עושה, עדיין כולם רואים אזי כיצד הוא יכול לחשוב שמשחקי המילים הללו באמת ישכנעו את האחר, מי שכל כך דוגל במחשבה העצמאית והתנתקות מכל תלות במישהו "חכם" ממני, ביקורת עצמית גבוהה. מנסה למכור כאלו לוקשים נטולי כל יכולת של הגדרה והבחנה בין מותר לאסור לבעל סמכות או נטול סמכות
היתכן שזה חלק מרוח הפרוגרס שחודרת גם למחנה הרציונאל ושוברת כל מוסכומות אף של הרציונאל.

א. ככה תיארו את המלוכה בימי הביניים. לא מדובר על שליט דיספוטי מזרחי אלא על מלך המייצג את הציבור גם בלי להיבחר באופן ישיר. הר"ן בחלוקה שלו בין דינא דמלכותא בחוץ לארץ שבהם יהודים הם גולים ואינם חלק מהציבור לבין דינא דמלכותא בארץ ישראל שבה ישראל יושבים על אדמתם מתאר זאת באופן מדויק. ההבדל בין דמוקרטיה מודרנית למלוכה איננו שאחד מייצג את הציבור והשני לא אלא שבדמוקרטיה מודרנית כל בעלי התפקידים חוזרים ונבחרים מחדש.
ב. ועדין ברגע שכל החלטה שלטונית שניתנת כדת וכדין זקוקה לאישור של יועץ משפטי שהיא סבירה כדי למנוע עתירה לבג"ץ, בית המשפט שולט למעשה.
ג. אם תבדוק כרגע אין שום דרך להדיח שופטים ובמיוחד את שופטי בית המשפט העליון. הם יכולים לקבל כל החלטה ואין לציבור לכאורה כל דרך להכריז עליהם כמועלים בתפקידם.

א. אני לא חי בימי הביניים, ואם אתה שואל לדעתי אמרתי אותה.
ב. לא נכון. פוק חזי בפועל מה קורה ועל כמה החלטות ביהמ"ש משפיע וכמה.
ג. בהחלט יש דרך. וגם אם אין – זה מה שהחליט הציבור. גם זו החלטה של הציבור.

שלום,
את העובדה שדעתך מיטרפת זיהיתי כבר מהתחלה. רק חבל שאתה פורק את כל זה כאן. איני מוחק את השטויות שלך ושל עמיתיך כאן רק בגלל האלרגיה שלי לצנזורה שנוגדת את ערכיי, אבל בקשתי היא שתמצא לך במה אחרת לטירופך. אמרת מה שרצית, וכעת חסוך לנו את החזרתיות הקטטונית שלך.

מתנצל שהכאבתי, ממש לא התכוונתי.

נו , אז עכשיו הציבור רוצה ל"הדיח" שופטים. לשנות את שיטת הבחירה שלהם. כדי שבאמת הבחירה ע"י הציבור תשקף את הערכים של הציבור על גווניו ( כמו בבחירות לפרלמנט), היות ובתי המשפט החליטו לתפקד גם כפוליטיקאים ומקדמי מדיניות. ולא סתם יקראו לבחירתם : "בחירה ע"י הציבור".

אז מה יש להתנגד לזה ?