השאלה או הפקדה ללא עדים

שו”תקטגוריה: הלכההשאלה או הפקדה ללא עדים
שואל שאל לפני 3 שנים

שבוע טוב הרב מיכאל,
 
רציתי לשאול אותך, אם כמו שאסור להלוות ללא עדים ושטר, האם גם אסור להשאיל או להפקיד חפצים ללא עדים?
 
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

הלוואה זה או עדים (ולחלק מהדעות גם עד אחד) או שטר.
בכל אופן, לא ידוע לי על איסור כזה בפיקדון.
ניתן להציע כמה הבדלים בין המקרים. למשל, לווה הוא בד”כ נזקק ולכן יש יותר חשש. אולי אפילו בהלוואה יש להבחין בין כסף לחפצים (כסף מיועד להוצאה וחפצים הם פחות שימושיים. חפצים ניתנים לזיהוי על ידי הבעלים וכסף לא).
——————————————————————————————
שואל:
האם גם בהלוואות בסכומים קטנים כמו חמישה או עשרה שקלים יש איסור להלוות ללא עדים/שטר?
——————————————————————————————
הרב:
עקרונית כן, שכן חכמים לא חילקו בתקנתם. אמנם אני חייב לומר שלא נוהגים להקפיד בזה, ובד”כ המלווה פשוט מוחל ללווה אם הוא ישכח ולא יחזיר (ובכך אינו מכשיל אותו גם אם לא יחזיר). אם אינך מוחל בכל אופן, עדיף לא לעשות זאת.
——————————————————————————————
שואל:
 
האם פיקדון כספי דומה להלוואה במובן שגם אותו צריך לתת בשטר או עדים? לדוגמא פיקדון בגמ”ח כספים או פיקדון בבנק. 
 
בנוסף, האם יש איסור להחזיק בבית שטר פיקדון מגמ”ח כספים לאחר שהחזירו לי חלק מהפיקדון? (“אסור לו לאדם שישהה שטר פרוע בתוך ביתו”, כתובות י”ט ע”א)
ומה תהיה התשובה לשאלה הקודמת אם על שטר הפקדון חתום רק מקבל הפקדון (לא חתומים שני עדים), האם זה פוסל את תוקפו?
——————————————————————————————
הרב:
לא זוכר בפוסקים התייחסות לפיקדון, למרות שלכאורה יש דמיון. אבל פיקדון לא ניתן להוציאה ולכן שם הסיכוי לשכחה קטן יותר. השאלה האם בתקנה המקורית חוששים למזיד או לשכחה (ראה ש”ך וסמ”ע תחילת סי’ ע שדנו לגבי ת”ח שאצלו אין חשש שיכפור במזיד אבל יש חשש שישכח). אם הפיקדון ניתן להוצאה (כלומר לא צריך להחזיר דווקא את הכסף שקיבלת אלא רק את אותו סכום) זו הלוואה ולא פיקדון.
אבל יש עוד הבדל בין פיקדון להלוואה, שהלוקח הלוואה הוא בד”כ נזקק בעוד שבשומר דווקא הוא עושה טובה למפקיד. אולי מי שלא נזקק אין חשש שיכחיש את ההפקדה. זה נכון גם אם הפיקדון ניתן להוצאה.
בשורה התחתונה, אמנם לא שמעתי שמקפידים על זה (אפילו בהלוואה מקילים היום, אף שהפוסקים תמהו על כך), אבל בכל זאת הכי טוב להפקיד בעדים או בראיה אחרת. בבנק אין בעיה כי יש ראיות במחשב ובטפסים שלהם.
 
שטר שחתום עליו רק המתחייב הוא שטר לכל דבר (בלשון הגמרא והפוסקים: כתב ידו).
האיסור להשהות שטר פרוע בביתו מעורר את אותה שאלה שהעליתי למעלה: האם זה חשש שישכח או שיתבע שוב במזיד. דומני שכשמטילים איסור על האדם עצמו אז סביר יותר שמדובר בחשש שישכח (שהרי אם הוא מזיד אז הוא גם יעבור וישהה בביתו). לכן כדי לא לשכוח כתוב על השטר שחלק נפרע, או שתיתן לגמ”ח שובר על הסכום שנפרע.

השאר תגובה