השגחה במלחמות ישראל

מדוע באמת הצבא מתאמן? הרי הקב”ה יעזור, לא?

שטייט מפויירוש:

וַיַּרְא יוֹאָב, כִּי-הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה, מִפָּנִים, וּמֵאָחוֹר; וַיִּבְחַר, מִכֹּל בְּחוּרֵי בישראל (יִשְׂרָאֵל), וַיַּעֲרֹךְ, לִקְרַאת אֲרָם. י וְאֵת, יֶתֶר הָעָם, נָתַן, בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו; וַיַּעֲרֹךְ, לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן. יא וַיֹּאמֶר, אִם-תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי–וְהָיִתָה לִּי, לִישׁוּעָה; וְאִם-בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֶזְקוּ מִמְּךָ, וְהָלַכְתִּי לְהוֹשִׁיעַ לָךְ. יב חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד-עַמֵּנוּ, וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ; וַיהוָה, יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו.

ומה אומר השטייט הזה? הם התאמנו? הם פשוט יצאו להילחם וה' עשה הטוב בעיניו.

לא אמרתי שלא צריך להתאמן, ולא רק מטעם "השתדלות" אלא כי אין סומכים על הנס, אני חושב שיש חילוק. אבל הקב"ה הוא "הנותן לנו כוח לעשות חיל".
אני לא בקי בהיסטוריית המלחמות בעולם, אבל נצחון במצבים כאלה כמו שעמדה בהם ישראל, זה לא משהו רגיל.
הציטוט שהבאתי הוא משהו ששמעתי ממישהו שהיה בקורס הזה באוניברסיטה בארה"ב, לא זוכר כרגע ממי. אבל זה לא העניין.
נכון שאפשר להסביר את הכל באופן שכלי, כמו שיש שטרחו להסביר את הניסים המקראיים כתופעות טבע, אבל מדוע בהכרח גם לומר את הצד השני – שהקב"ה הסיר השגחתו לגמרי? מתי היה שינוי בהשגחה? נכון שכחום אין ניסים גלויים, אבל מדוע לא לומר שהקב"ה פועל דרך הטבע? אני לא רואה "התערבות אלוקית" כמשהו שלא קורה, אולי זה בהסתר, אבל לא קורית אף פעם?!

יש דרך טבעית להסביר כל דבר.
או לפחות זו ההנחה הבסיסית של המדע המודרני.
אם יוצאים מההנחה הזו אין שום אפשרות להבחין בנס. כל נס שיקרה היום יתקבל כתצפית שמצריכה הסבר. אם זה בתחום 'גבוה' (מבחינת רמת הרדוקציה לפיזיקה) אז לא קשה למצוא הסבר כי התחום ממילא גמיש. ככל שהתחום 'נמוך' זה קשה יותר אבל גם אם הסבר לא יימצא, התצפית פשוט תחכה לתיאוריה שתסביר את התצפית ותקבל אישוש אמפירי. כך למשל קוסמולוג (ואני נותן בכוונה דוגמה של תחום שבו אי אפשר לבצע ניסוי אמפירי באופן מספק) שיקבל תצפית שלא מסתדרת עם התיאוריה לעולם לא יפטור את התצפית בנס.

שוב, אני מבין שכל דבר אפשר להסביר לפי המדע, אבל מדוע הרב נדחק גם להסביר ככה? האם דחוק לומר שיש התערבות אלוקית (אני לא אוהב את המונח הזה…) כמו שעמ"י רגיל במהלך ההיסטוריה שלו?

לא אמרתי שזה לא קורה אף פעם, אלא שלא נראה שזה קורה. בשוטף זה ודאי לא המצב, אבל מקרים חריגים יכולים תמיד להיות. תמיד כשאתה בודק את חוקי הטבע הם עובדים. כשיש התערבות אלוקית זו לעולם חריגה מחוקי הטבע.
אתה קורא לזה להידחק, אבל אני קורא לגישתך דוחק. בעיניי הדיבורים על מעורבות אלוקית היא רמייה עצמית. רובנו ככולנו חיים בתמונת העולם המדעית ומאמינים בה. כשלוקחים אקמול זה מוריד חום, בין אם התפללת ובין אם לאו. לכן ממציאים "השתדלות" ושאר תירוצים מצחיקים. אף אחד לא באמת מאמין שחלקיק כלשהו ביקום נע לא לפי חוקי הפיסיקה. כשנראה זאת בעיניים לא נאמין. מערכות גדולות יותר אינן אלא אוסף של חלקיקים, ולכן לא סביר שמערכת גדולה עובדת אחרת.

"כשנראה זאת בעיניים לא נאמין". כלומר לעולם לא תאמין בנס בפועל, אלא רק בהיתכנות שלו.

אכן. קשה לדמיין מצב שכשאפגוש אירוע אכריז עליו כנס. אבל אני חושב שזה בכל זאת אפשרי (במקרה מספיק קיצוני). דומני שניתן לשפוט מצב כזה רק כשחווים אותו בפועל.