השגחה ברמב"ם
קראתי את פרקי הרמב"ם במורה נבוכים על ההשגחה, ואני לא כל כך מבין איך יש כאלה שהבינו שהרמב"ם מחזיק בשיטה שאין השגחה פרטית? כלומר הבינו מהרמב"ם שהוא סובר בהשגחה פחות או יותר כמוך.
אין לי מושג. שאל אותם. אבל יש ברמב"ם התבטאויות סותרות בעניין. בין היתר הוא גם מביא את המדרש על כך שהכל נקבע מששת ימי בראשית, כולל הניסים. ראה הקדמת מהר"ל לגבורות ה'.
תלמד יותר טוב את חלק ג פרק יז שם משמע ששליטת ה"שטן" היא בכל מה שקורה בעולם. וההשגחה עוסקת רק בהישארות הנפש כמו שנאמר באיוב "אך את נפשו שמור".
רק בפרק מח מפורש להדיא הפוך.
כבר בזמנו של הרמב"ם עמד על זה מתרגם המורה שמואל אבן תיבון. ושלח שאלה לרמב"ם על זה. לצערנו זה היה בשנת 1024 בה הרמב"ם נפטר, ולא זכינו לגילוי ולבירור עמדתו בענין הזה.
חפש ברשת את אגרת שמואל אבן תיבון על ההשגחה (ניתן למצוא גם את אגרתו של בנות של שמואל- משה אבן תיבון שהוא נוטה לעמדה מסורתית יותר).
לקריאה נוספת חפש את עבודת הדוקטורט של אביעזר רביצקי "משנתו של ר' זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל חן וההגות המימונית-תיבונית במאה ה-י"ג".
יצא גם ספר בהוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית) על הערותיו של שמואל אבן תיבון למורה נבוכים. למיטה זיכרוני הוא עוסק גם בזה.
קראתי את כל פרקי ההשגחה, ולא נשמע שהרמב"ם סובר משהו כזה. זה נשמע די פרשנות כלשהי של דברי הרמב"ם שאני לא יודע עד כמה זוהי דעתו של הרמב"ם או שזו בכלל דעתו של המפרש.
הרמב"ם כותב כמעט במפורש שאם נופל תקרה על אדם או שאדם טובע בספינה זו תוצאה ישירה של מעשיו ואין זה יד המקרה.
רק אחדד:
מצד שני, הרמב"ם כותה שכל הרעות בעולם נובעות מכמה סיבות.. או רעות שאדם גורם לאחר, או… כשרוב הרעות נובעות מבחירת האדם שאדם גורם לעצמו.
רעות מהסוג הזה ודאל לא קשורות להשגחה. זה מפו' שם. כל רעה שנובעת מבחירה של אדם, אינה בהשגחה. זה פשוט.
כל הנידון האם יש מצב שבו "הטבע" עצמו יסתדר לטובתו של פלוני.
ושוב בפרק י"ז אכן משמע שאין מצב כזה.
שוב ממליץ ללמוד את אדרת הרשב"ת על ההשגחה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer