השפעת האנושות על התחממות כדור הארץ

במדעי המדינה/יחב"ל ישנו חוק אימפרי אחד שמדינות דמוקרטיות ליברליות לא נלחמות זו בזו.
בינתיים החוק לא הופרך.

יש עוד כל מיני טענות משחקיות על ההשפעה של צורת הבחירות על שיטת המפלגות והמערכת הפוליטית, אך יש שם לא מעט שאלות לא פתורות (שמעניינות את מי שמתעניין בנושאים אזוטריים אלו).

בכלל נראה לי לחלק את המדע לכמה חלקים:

המדעים העוסקים בגופים הפועלים על סמך חוק ההתמדה של ניוטון וויראציות סטטיסטיות שלו כמו בתורת הקוואנטים וכדומה – פיזיקה, כימיה, הצדדים הכימיים של ביולוגיה.

המדעים העוסקים בגופים בעלי פונקציית מטרה ואינטרקציה עם גופים אחרים בעלי פונקציית מטרה דומה. המתמטיקה של מדעים אלו היא משחקית ומה שמדריך אותם הם תופעות יסוד שלא ניתן לעשות להן רדוקציה לתופעות יסוד אחרות. מדעי המדינה – תופעת הכוח. כלכלה – תופעת המחסור. ביולוגיה אבלוציונית – שכפול הגנים.

המדעים העוסקים בהיקבעותה של פונקציית המטרה כאן אם אני הולך בעקבות אלן בלום בספרו דלדולה של הרוח באמריקה הקובע כי יש מלחמת עולם בין טענת מדעי החברה כי האדם הוא צפוי (ולו על בסיס מבנים חברתיים/תרבותיים/רציונאליים וכדומה) לבין טענת מדעי הרוח כי האדם איננו צפוי וכי רוח האדם יוצרת את עצמה (על בסיס תפיסתם של קאנט וניטשה). אין ספק שמדעים אלו הם הקשים ביותר ולא במקרה ישנם אנשים המשייכים אותם למה שמכונה מדעי החרתא.

בנוסף אני חושב לאחרונה שניתן להגדיר תחום נוסף של מדעים אשר אינם עוסקים באדם אלא בתבונה או בוריאציות שלה. למדעים אלו אני משייך את הצד הלוגי של פילוסופיה, מתמטיקה, מדעי המחשב, ובלשנות.

התשובה מביעה יחס די מזלזל בתחום שניכר שאינך בקיא בו די הצורך. עם כל הכבוד. "מפני שקשה להוציא מהם ניבוי ברור לעתיד. הם מומחים בעיקר לעבר. הניבויים שכבר ניתנים לא תמיד מתממשים"

חקר האקלים לא עוסק רק בתאור היסטורי וכן מניב ניבויים שניתן בהמשך לבדוק אם הם התממשו או לא. בשנות ה-70 היה ויכוח בין שלוש אסכולות. אחת טענה שהאקלים הולך ומתקרר , אחת אמרה שאין שינוי מהותי ואחת אמרה שהוא הולך ומתחמם. כתוצאה מהויכוח חיפשו המדענים עוד נתונים ועוד דרכים לבדוק את המצב, וניצחה האסכולה שטענה שאקלים (טמפרטורה ממוצעת של האוויר בפני השטח, טמפרטורה ממוצעת של השכבה העליונה באוקיינוסים) הולך ומתחמם.

כאשר במדע מישהו אומר בשנת 1960- "בשנת 2000 האקלים יהיה חם יותר" – הדבר הוא ניבוי לעתיד. אם הניבוי הזה מתממש הדבר נזקף לזכותו. התאוריה שלו עלולה להיות שגויה לגמרי, אבל קיבלנו לפחות אישוש אחד לכך שהתאוריה הזו – או אולי תאוריה אחרת שתתן ניבוי דומה – היה הכיוון שבו צריך לבחון את הדברים. בוודאי שהדבר לא נזקף לרעת התאוריה הזו.

התאוריה של התחממות עולמית מעשה ידי אדם סיפקה לא רק את הניבוי הזה, שהתממשות שלו נתנה אישוש לנכונות התאוריה, אלא גם שורה של ניבויים אחרים – נניח התקררות החלק העליון של האטמוספרה, התחממות מהירה יותר של הקטבים לעומת חלקים אחרים של כדור הארץ – שבתום ויכוחים ארוכים עם בין מדענים מתחומים שונים הוכרעו לטובת התאוריה וגרמו לחיזוק התמיכה בה מבין המדענים שעוסקים בתחום (חקר האקלים)

הסיבה המרכזית לכך שמדענים חושבים שגורם התחחמות היא מעורבות אנושית, היא שהסברים אחרים שעלו להתחממות כזו – לדוגמה שינויים בשמש – נמצאו כפחות טובים. בעולם קיימות קבוצות של מדענים שמתחרות זו בזו, עם מודלים ממוחשבים של האקלים שמנסות לחזות איך ישתנו משתנים כמו טמפרטורה, לחות, משקעים ועוד – כל קבוצה מנסה להביס את המודלים של הקבוצות היריבות ולספק מודלים מדוייקים יותר – שיצליחו לנבא לא רק את המגמות של המשתנים האלה ברמה כלל עולמית אלא גם ברמות אזוריות – נניח כיצד ישתנה האקלים באזור המזרח התיכון.

כל מודל כזה מורץ על תקופות היסטוריות כדי לנסות לכייל את הפרמטרים, ואז מנסים להריץ אותו מול תקופה שלא מוזנת אל המודל ואז להשוות כמה טוב ניבא המודל את התקופה החבויה. כמובן שזה פותח פתח לכל מיני בעיות מתדולוגיות – אלא שמדובר במודל תחרותי – אם המודל שלך הצליח לתת הסבר טוב לתקופה של 1990-2000 , אז הקבוצות האחרות "יחכו בפינה" לראות אם המודל הזה באמת יתן תוצאות טובות לשנים שעדיין לא נמדדו כלל – נניח 2000-2010.

כאשר מוציאים מתוך המודלים את ההשפעה האנושית – פליטת גזי חממה, שינוים בהחזרים עקב כריתת יערות פליטת אירוסולים וכו' – המודלים לא מצליחים להסביר את השינויים שמוצאים במדידות,

בקישור – סיכום (חלקי) שלי של חקר ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים, למיטב הבנתי אפשר לראות עד כמה רחוק הנשוא מלהיות משהו כמו "אופנה" או משהו שהגיעו אליו בקלות דעת אני נותן קישור לתאור ההיסטוריה של התחום היות והתחום עצמו מורכב מאד ודורש שנים של לימודים וקריאת מאות מאמרים .

יש עוד כמה ערכים קשורים לחקר האקלים עצמו ולמודלים של חקר האקלים. יש עוד כמה עשרות ערכים באותו מקום על השלכות שונות של שינוי האקלים – לדוגמה השפעות על מדפי קרח – וכל זאת על ידי הדיוט בתחום שאפילו תואר בגאופיזיקה אין לו. יש עוד כמות גבוה בהרבה של ידע בערכי ויקיפדיה באנגלית וכמובן בספרות של מדע פופלארי ועוד יותר מכך בתחומים של מדע מקצועי

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%A7%D7%A8_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D

ובהערה נוספת – שינוי האקלים הם רק חלק מהשינויים שעוברת הפלנטה שבה אנחנו מתגוררים , בעקבות פעילות האדם. שינוי האקלים נובע בעיקרו מהשפעת האדם על מחזור הפחמן – פליטה של פד"ח לאטמופסרה, שינוי אחר שנגרם עקב אותה הפרעה היא "החמצת אוקיינוסים" – הפיכת האוקיינוסים לחומציים יותר בעקבות ספיגה של הפחמן העודף מתוך האטמופספרה. פעילות בני האדם , בעיקר ב-200 השנים האחרונות הביאה לשיבוש הולך ומחריף של מחזורים ביו-גאו-כימיים נוספים כמו מחזור הזרחן, מחזור החנקן, מחזור המים ומחזורים נוספים. במאמר "גבולות פלנטריים" מדוברים חלק מההשלכות של שיבוש מחזורים אלה. בנוסף בני האדם גורמים להכחדה המונית של יצורים חיים באופן שמאיים על מינים רבים של יונקים, ציפורים, צמחים, חרקים ועוד זאת על ידי מגוון פעולות הרס כמו כריתת ושריפה של יערות , כרייה, צייד , דייג ובעיקר השתלטות על עוד ועוד שטחים ורתימה שלהם לצרכי האדם – באופן שהורס מערכות אקולוגיות שלמות שמתפקדות כיום כמעין "ספינת חלל" שמאפשרת לנו להמשיך להתקיים כאן בצורה נעימה – על ידי סחרור של אותן מחזורים ביו-גאו-כימיים ושמירה על פרמטרים של מים נקיים , ריכוזי חומרים ואקלים מספיק נוח ויציב כדי שנוכל להתקיים כאן . דוגמה איך הדברים יכולים להשתבש בצורה נוראית מכוסה בספרים כמו "התמוטטות" של ג'ארד דיימונד ובניסוי "ביוספרה 2" שניסה להחזיק בחיים 8 אנשים במשך 3 שנים בביוספרה מלאכותית.

כלומר לא רק שעלינו לנסות לתקן או לנסות להתמודד עם שינוי האקלים ( חלק מהתרחישים כוללים פגיעה קשה בחקלאות העולמית או כמות פליטים של מאות מיליונים – כך שלא ברור איך אפשר להתמודד עם שינויי אלה) – עלינו גם להבין שמדובר רק בחלק מהשינויים שמתרחשים בפלנטה בגלל יהירות אנושית והנחה שכדור הארץ הוא מין דבר מת או פאסיבי שימשיך לשרת אותנו לא משנה מה נעשה לו , ולו בגלל שהדבר משרת את הרצון של חלק מהאנשים בכוח כסף כבוד או בגלל שהדבר נוח לנו כחברה אנושית.

"אם כך, מה הבעיה בשינויי מזג האוויר? בכל נסיבות שישררו כאן יתקיימו יצורים חיים כלשהם, אלא שמבנה גופם יתאים לנסיבות הרלוונטיות ההן ולא לאלו שלנו. אז ממה אנחנו חוששים? האבולוציה בין כה וכה ממשיכה כל הזמן ואנחנו משתנים כל הזמן. אז פגעי מזג האוויר רק יכוונו את השינוי לכיוונים אלה ולא אחרים. מה זה משנה? צאצאינו יהיו שונים מאיתנו והאבולוציה תוודא שהם ישרדו יפה מאד במזג האוויר החדש."

אכן , דובוני מים ועוד יצורים אחרים כמו חיידקים ששרדו כאן במשך מילאירדי שנים, סביר שימשיכו לשרוד לא משנה מה ישתנה כאן. סביר שגם תיקנים ומדוזות (יצור ימי רב תאי ששרד 600 מיליון שנה) ואולי גם עכברושים יצליחו לשרוד למרות הרס אקולוגי נרחב ולמרות שינוי אקלים.
"צאצאינו יהיו שונים מאיתנו והאבולוציה תוודא שהם ישרדו יפה" – זו טעות איומה שלך בהבנת האבולוציה, הצאצאים שלנו אולי ישרדו ואולי לא. הכחדת מינים היא חלק מהאבולוציה , רוב המינים לא שרדו את האבולוציה , שכן זו פועלת על ידי כך שמי שלא מותאם מספיק – נכחד. יהיה גם פחות נחמד אם המין האנושי ישרוד אבל הצאצים שלנו – של המשפחה שלי, או של רוב האנשים שגרים בישראל נניח – לא .
שינוי אקלים שונה מכך ש"מזג האוויר משתנה" – כמה ימים יש פחות גשם ויש קצת יותר ימים חמים או קרים – אלא בכך שאקלים משתנה – אקלים אינו מזג אוויר. אקלים הוא הממוצע של הטמפרטורות על פני תקופה ארוכה – של עשורים – ובכך הוא משנה דברים מהותיים יותר – לדוגמה את היכולת לגדל גידולים חקלאיים בשדות גדולים (במיוחד תירס, אורז, חיטה שמהווים את רוב הבסיס לתזונה האנושית) , משנה את מפלס מי האוקיינוסים , את משטר הזרימה של נהרות. שינוי אקלים גם באים לידי ביטוי בהיבטים חברתיים – לדוגמה אנשים שלא יכולים להמשיך לחיות במקומות שהוצפו או אנשים שלא יכולים להמשיך להתקיים מחקלאות עקב בצורת ממושכת. (דוגמאות מהעבר הקרוב- צפון סוריה, בנגלדש , איים שונים כיום – אלו אנשים רחוקים מאתנו תרבותית ולכן פחות אכפת לנו – כנראה יהיה לנו יותר אכפת אם ניו יורק, לונדון, הולנד ועוד ערים או מדינות שיושבות קרוב לקו המים יוצפו)
שינוי אקלים מהירים מידי ואסונות אקולוגיים עקב תהליכים נוספים (לדומה התייבשות אגמים ונהרות עקב הגדלת שאיבת המים) פרושם גם שינויים חברתיים ומתיחות חברתית ובעיות בפוליטיקה ובכלכלה – לא רק פליטים אלא גם מלחמות על משאבים ומתיחות בתוך ובין מדינות בגלל אותם פליטים – לדוגמה הפליטים מצפון סוריה עקב הבצורת של 2008-2011 שסייעו לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה – והפליטים מסוריה ועירק שזרמו לטורקיה ולאירופה ותרמו לשינויים חברתיים שם.
שינוי אקלים חזק ומהיר מידי יחד עם בעיות אקולוגיות אחרות- אולי לא יכחידו את כל האנושות כה מהר – הם "רק" עלולים להרוג מאות מיליוני אנשים ואולי מיליארדי אנשים – תלוי לדוגמה אם משבר עולמי בחקלאות או משברים אחרים – יגרמו גם למלחמות ואו מלחמות אטומיות שיגרמו להרס נוסף ומשבר חקלאי גדול עוד יותר. הדבר עלול להיות בעיה נניח לתושבי מדינה קטנה במזרח התיכון שמייבאת את רוב הערך הקלורי שלה על ידי יבוא ישיר של דגנים או דגנים לשם יצירת חלב ביצים ובשר.
משום מה אנחנו כן קשורים לילדים שלנו, רוצים למנוע אובדן שאולי יאפיל על מלחמת העולם השנייה או המגיפה השחורה , ולהמשך קיום הציבליזיה, ואפילו לשמור על מינים כמו זיקיות או פרפרים, ולא ממש להוטים להגיע לתחרישים האלה, אפילו שהם לא יזיזו הרבה לדובוני המים.