התייחסויות להרצאות

שלום רב. תודה על הדברים. קראתי במהירות את החלק הראשון של דבריו ואיני מסכים. ההבחנה שהוא עושה ידועה וכתבתי עליה כמה פעמים בעבר. אבל אני חולק על הגישה שעושה הפרדה בין המודל לתיאוריה. לומר שכל היישים התיאורטיים (בפיזיקה או בפסיכולוגיה) הם רק צורות ארגון שלנו למידע שצברנו, זו טענה בלתי סבירה לחלוטין. לפי זה המודל לא היה אמור לעבוד ולתת ניבויים (הסיכוי לניבוי אמין הוא 0). כדאי לך לראות את הטיעון שלי במאמר על לימוד זכות ותערו של אוקאם (בעיקר בנספח): https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%94%D7%90%D7%9D באשר להערותיך: גם בגוף מסתובב היחס הוא מהכוח לתאוצה ולא להיפך. משהו אמור  לגרום את התאוצה. מעבר לזה, גם אם היית צודק והמשוואה מתארת את המכנה מדשותף לכל המצבים, עדיין נכון שמשוואות לא יכולות לתאר ולא מתארות גרימה, או יחס סיבתי. לגבי ההבחנה בין משפטים לטענות, אני לא מסכים להבחנתך. בהגדרה המקובלת זה ודאי לא נכון. טענה היא סוג מיוחד של משפטים: משפט שיכול לקבל ערך אמת או שקר. זה לא היחס בין משפט לבין ההצבע (המשמעות) שלו. למשפט ולטענה אין קיום בעולם. ההצבע והמשמעות שלהם הוא יחס כלשהו בין הנושא לנשוא. היחס הזה הוא עובדה ולא משפט. בקיצור, הן משפט והן טענה שייכים לספירה הלשונית. העובדה שהטענה  מתארת שייכת לעולם או מצב עניינים כלשהו בעולם. את ההבדל בין ערך האמת של טענה לבין מידת האמון שלנו בה אני לגמרי מקבל. אבל זה לא נוגע לדיון הקאנטיאני. הוא עוסק ביחס בין הציר האפיסטמי, אופן ההכרה שלי את העובדה שמתוארת בטענה (אפריורי-אפוסטריורי), לבין הציר הלשוני-לוגי, מבנה המשפט והניתוח שלו (אנליטי-סינתטי).  אגב, ערך האמת של טענה לא קשור למטפיזיקה. להיפך, בטענות עובדה זו פיזיקה. ערכי האמת הם עניין להשוואה בין תוכן הטענה למצב העניינים בעולם שאותו היא מתארת. מידת האמון שלי בטענה תלויה בפרמטרים רבים (באמינות הכלים שבאמצעותם עשיתי את ההשוואה הזאת). כל טוב,