וודאות בחירה וידיעה

שו”תקטגוריה: כלליוודאות בחירה וידיעה
ישראל דיקשטיין שאל לפני 6 שנים

שלום לרב,
הייתי שמח לקבל הוכחות שהתורה הכן מהשמיים.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

גם אני

י' הגיב לפני 6 שנים

אז אתה בתור אדם דתי על מה אתה מיתבסס ?
לגבי התשובה שלך מחזקת את זה שהתורה לא מהשמיים.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

שלום ישראל.
אם אתה מחפש חיזוקים, קטונתי. יש גדולים וחכמים ממני שאמרו שהיא מן השמים וגדולים וחכמים שאמרו שלא. אני אישית לא מחפש חיזוקים מאנשים אלא מברר מה דעתי בעניין. מ איכפת לי מה חושב פלוני או אלמוני.
להתרשמותי תורה (או לפחות הליבה שלה) מן השמים, והסברתי זאת בפירוט במחברת החמישית כאן באתר, קחנה משם. שם גם הסברתי מדוע אני מחויב למערכת התורנית. מאידך, אתה ביקשת כאן הוכחות, והוכחות במובן הלוגי החמור לדעתי לא תיתכנה. גם את זה הסברתי שם.

י' הגיב לפני 6 שנים

עם לדעתך הוכחות לוגיות לא תיתכנה. אז איך לדעתך ולדעת התורה אתה מסביר שכל הרבנים וגם בסמירים למינהם מביאים ששל הוכחות שונות. וכבוד הרב אתה אומר שבעצם זה לא יתכן. ?

י' הגיב לפני 6 שנים

ומה תשיב להפיקורס ? אני אישית בעמדת הנטרלי בוחן את הדברים כדי להגיע להחלטה מושכלת

דניאל הגיב לפני 6 שנים

נדמה לי שאתה לא מבין למה הכוונה כשהרב אומר שאין הוכחות (אולי חדש באתר). לדעת הרב אין הוכחות לשום דבר בעולם, אבל בכל זאת אפשר לדבר על סבירות.
לדעתו, יש סיכוי סביר שהתורה מן השמים. את הסיבות לכך פירט במחברת הנ”ל שאליה הופנת.

י' הגיב לפני 6 שנים

כן חדש לגמרי. אפשר בבקשה קישור למחברת הנ”ל לא מצאתי אותה + הסבר מה הכוונה שאין שום הוכחות לשום דבר שבעולם ואיך אתם מוכיחים את זה ?

דניאל הגיב לפני 6 שנים

https://mikyab.net/כתבים/מחברות-בענייני-אמונה/

– מחברות 2-3 מדברות על ראיות פילוסופיות לקיום בורא.
– מחברת 5 מתעסקת בראיות לטובת ההתגלות והתורה.

י' הגיב לפני 6 שנים

שאלה נוספת. האם החישוב של הלבנה קדם לחזל ?

י' הגיב לפני 6 שנים

לי ניראה שהם העתיקו את החישוב מהיוונים או הבבלים אז הטיעון על הידע האלוהי המדהים שהגיע מאלוהים – הוא שגוי.
מסכים?

דניאל הגיב לפני 6 שנים

איני יודע על הסוגיה הספציפית הזו, אך כבר ר’ אברהם בן הרמבם כתב שחזל כתבו לפי הידע המדעי של תקופתם. לכן זה יתכן. מאותה הסיבה גם מידע מדעי שגוי שיופיע בחזל אין לו משמעות (בנוסף, היו מקרים בהם חזל כתבו לפי הנראה בעין ולא לפי המציאות המדעית כי ההלכה נקבעת לפי הנראה בעין ולא לפי העובדות המדעיות ואכ”מ). לכן, אכן הראיה הזו בעייתית (אם כי אולי כן יש מקומות שהיה מידע מדעי שהועבר במסורת מסיני. אך אין לדעת).
בכל מקרה, אני לא בטוח שבכלל נזקקים לראיה הזו (ראה המחברת, ויש עוד מקורות טובים בזה).

י' הגיב לפני 6 שנים

שלום לרב( עוד לא סיימתי ליקרוא את 5 החוברות. )
אבל שאלה אחת שאני חייב לקבל תשובה עם מקורות, האם יש תעודה חוץ מיקראית, של מי מהעמים השכנים שמספר את סיפור היציאה ?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

לא יודע. את זה יש לברר עם היסטוריונים או ארכיאולוגים.

M הגיב לפני 6 שנים

בגלל שזו שאלה בעיקר על טענות עובדה, ולא על פילוסופיה אענה בקצרה, היות יש לי לא מעט ידע (בלתי תלוי) בהיסטוריה המצרית.

ריכזתי פה חלק משמעותי מהראיות שאני מכיר לסיפור יציאת מצרים (שאני מוכן להגן עליהן והן לא ניפנופי ידים / דמגוגיות / הוצאת עובדות מהקשרן).
השתדלתי לציין מקורות פה ושם. אם אתה רוצה עוד – אתה מוזמן לבקש.

כמובן, אם אתה מעונין רק בחלק של התעודות החוץ מקראיות – פנה ישר לחלק שלוש.

(הקדמה – אני מניח את יציאת מצרים על בסיס התיאוריה של פרופסור יואל אליצור, קרי, בזמן הפרעה אמנחותפ ה-3 בימי השושלת ה-18).

_______

ראשית,
יש ראיות נסיבתיות כאלה ואחרות לסיפור היציאה:
– קיום שושלת מצרית פרו-שמית 200 שנה לפני שנת היציאה (בערך) – ראה בערך ‘חיקסוס’ בויקיפדיה
– הפלת השושלת הפרו שמית והקמת שושלת שניסתה למחות את זכר השושלת הנ”ל – ראה בערך ‘יעמסס’ בויקיפדיה
– העסקת עבדים שמיים במצרים באותה השושלת (עבירו/עפירו) – ראה בערך על שמם בויקיפדיה
– ירידה פתאומית בכוחה של מצרים לאחר אותה התקופה לאחר ימי אמנחותפ ה-3 (הרבה מבעלות הברית של מצרים קורסות)
– ירושת המלך הנ”ל על ידי בן שהוא לא הבכור (שמת בטרם עת) – ראה בערך ‘אמנחותפ ה-3’ בויקיפדיה
– שבר דתי במצרים לאחר אותה התקופה – ראה בערך ‘אנחנתון’ בויקיפדיה
– עדויות של עבודת אל במדין בשם שדומה לאלוקי ישראל (וזה שאסור לייצג אותו בפסל) קצת אחרי תקופה זו – כך מביא פרופסור קנוהל ועוד.
– תלונות של מלכי כנען על חדירת עמים שונים שכובשים את הארץ (מזכירים גם העפירו) מצרים לא שולחת גיבוי צבאי להגן על מלכי כנען – ראה תעודות אל-עמארנה בויקיפדיה
– חדירת מילים רבות מהמצרים לעברית – אפשר לפרט על זה עוד רבות. ראה בספרו של החוקר אברהם שלום יהודה מרכז עשרות דוגמאות לכך (מצוי באנגלית ברשת).
– חדירת מנהגים הדדית בין 2 העמים (ברית מילה, צורת המשכן, שירת הים, מיני מונותואיזם במצרים ועוד) – כתב על כך רבות יהושע ברמן במאמרים שונים.
– התאמה של הסיפור לריאליה התקופתית – ראה ארוך של דוגמאות להנ”ל בספר ‘יציאת מצרים מציאות או דמיון’
– אזכור מפורש של עם ישראל כעם שמסוכסך עם מצרים 100 שנה לאחר היציאה לכאורה – ראה ‘מצבת מרפנתח’ בויקיפדיה
– יש גם איזכור של עבדים שמיים בונים את ‘מקדש רעמסס’ אך תיארוך עדות זו לא מתאים לתיארוך שאני מניח בתור הזמן בו יצאו בני ישראל ממצרים.

כל אלה מתאימים מאוד נסיבתית לסיפור התורה. יש שחולקים על ראיות אלו (ועל קישורם לאירוע) אבל מהכירותי עם החומר, למרות שהן לא עדויות חד משמעיות ויש בהן קשיים הן סבירות בהחלט.

_______

שנית,
– ידועה הטענה (הפילוסופית) המפורסמת שאין למצרים אינטרס לתעד האירוע (ואכן ישנן לא מעט הוכחות שהיו אירועים שהמצרים פשוט ‘הסתירו’ ואנחנו מכירים אותן במקרה מההסטוריון מנתון).
– טענה נוספת באותו אזור חיוג, אין לעם אינטרס להמציא מיתוס על כך שהוא היה עבד (בדרך כלל המיתוס מפאר את העם). נוסף על כך, התנ”ך מציג את העם כילדותי (נשובה מצרימה, עגל הזהב ועוד) ומעביר ביקורת אף על ההנהגה. זה מוריד את הסבירות שמדובר בספר לבא להמציא מיתוס. (לדעתי לא הזכירו נקודה זו במחברת ויתכן וכדאי….)
– המסורת הדומיננטית של הסיפור הנ”ל בעם מחזקת את הסבירות שלו (וזו נקודה שעולה גם במחברת החמישית). חשוב להבין, שיציאת מצרים הוא לא סתם מיתוס יהודי. הוא האירוע ההיסטורי המכונן היחיד שכל העם מסכים איתו (שומרונים, יהודים ועוד) ולכן יש סבירות לא רעה כי הוא מהווה עדות היסטורית (כמו רוב המיתוסים ההיסטורים המכוננים של העמים האחרים). נוסף, אירוע הנ”ל עצמו הסיבה לחלק גדול מהמצוות שהעם שמר, ויותר מכך, אם תשים לב בתנ”ך אין מאמץ לשכנע את העם שהאירוע התרחש. אם תקרא בן השורות תראה מהניסוחים כי פשוט כי ברור לכולם שזה היה. תמיד כתוב דברים בסגנון של “ה’ הרי עזר לנו במצרים! למה אתם עובדים עבודה זרה?” כאילו יש הנחה מובלעת שזה אירוע היסטורי (וזה ככה פשוט בכל ספרי התנ”ך. גם באלה שאין ספק שמציגים אירועים היסטורים מדוייקים). נראה כי ברור לכל העם בכל מעמד תוכחה או מעמד אחד שאירוע הנ”ל התרחש, אין על זה בכלל דיון. לא צריך לשכנע בזה. זו נקודה שלא שמים אליה לב ומחזקת מאוד את האמינות של האירוע. (כנ”ל אולי שווה להוסיף כנקודה למחברת).

(הרחבה של כל המהלך הנ”ל ראה במחברת ה-5 בספר ‘ספקן באומונתו יחידה’)

_______

שלישית, לעצם השאלה לגבי תעודות ‘חוץ מקראיות’ לסיפור עצמו.
יש 4 “מיני תעודות” שמתיחסות לכאורה לאירוע, אף אחד מהן (להבנתי) איננו יוצא מגדר הספק. אך העובדה שיש כמה כאלה (+ מה שהבאתי מעלה) יתכן והופכת אותן לחזקות:
1. עדותו של מנתון אבי ההיסטוריה המצרית – מנתון היה ההיסטוריון שתיעד במאה ה-1 לספירה את כל ההיסטוריה המצרית. הוא כתב אותה על בסיס החומר שהיה מצוי בשעתו בספריות אלכסנדריה ואבד לנו (ככלל, רוב מה שאנחנו יודעים היום מסתדר עם העדויות שלו וכל הבסיס הארכיאולוגי של המזרח הקרוב מתבסס על כתביו היו לו אי דיוקים פה ושם אבל הוא נחשב חד משמעית מקור מוסמך). הוא מביא את סיפור היציאה (אך בגיסרא שונה ואנטישמית משלנו): הוא מספר על עם זר ממעמד עבדים שהתישב שמצרים, לאחר מכן השתלט עליה, הפיץ בה מחלות ולבסוף גורש דרך המדבר הגיע לכנען ובנה בה ממלכה בשם יהודה. היסטוריונים שונים רואים בזה עדות על זיכרון היסטורי עמום של מצרים על הסיפור הנ”ל (מעורבב על סיפור החיקסוס). הקש ‘מנתון’ בוויקיפדיה.
2. עדות של ההסטוריון הביזנטי פרוקופיוס – הנ”ל בן המאה ה-6 מזכיר את סיפור היציאה (גם הוא בגירסא שונה). הוא מעיד כי ראה במו עינו כתובת בפינקיה המזכירה את בריחתו של שבט כנעני מהארץ מפני “הליסטים השודד יהושע בן נון”. למיטב זיכרוני יש לנו היסטוריון נוסף שטען שראה את הכתובת הנ”ל. ההערכה בקרב החוקרים שהכתובת אכן אוטנטית,יש מחלוקת אם היא נכתבה באמת בזמן המאורעות או נכתבה בהשראתם מאוחר יותר. בכל מקרה, דומני כי זו עדות חשובה.
3. עדותו של ההיסטוריון היווני הקטאיוס איש אבדרה בן המאה ה-4 לפנה”ס – שמביא גם הוא את הסיפור בספר ההיסטוריה שלו על מצרים העתיקה בפרטים רבים (יש עוד היסטוריונים יוונים שכתבו על כך). כנ”ל נקודה 2. יש אומרים שהם הושפעו מהמיתוס היהודי. מצד שני הגירסאות שלהן מכילות האשמה של היהודים בהפצת מחלות ובביטויים ‘אנטישמים’ (כך מכינים זו במחקר) אז להגיד כי היה להם אינטרנס לפאר את עם ישראל רחוק מהאמת.
4. שני הפפירוסים המפורסמים במצרים נפר-הרו ואיפוור. האמת, הסיפור שלהם קצת מורכב. הפפירוסים הנ”ל מתארים אנדרלמוסיה, מרד עבדים ואסונות טבע מסוגים שונים במצרים (ראה ציטוטים בצבע תכלת בלינק הראשון, לאחר הקשת הביטוי “התנ”ך והארכיאולוגיה – מסורת מול מדע” בגוגל. התעלם בשלב זה משאר המאמר הנ”ל) וזה לכאורה מה שחיפשנו. אך, החלק המורכב שלהן הוא התיארוך. לכל הידוע לנו, הכתובות עצמן אכן הועלו על הכתב בתקופה הרלוונטית ליציאת מצרים (+ -). הבעיה היא שרוב ההיסטוריונים מתארכים את המקור שלהן לתקופה של 300 שנה לפני התיארוך המקראי, בעיקר מסיבות לשוניות (ומניחים בעקבות כך כי הם העתקה של כתובות עתיקות יותר). לעומת זאת, אכן ישנם חוקרי מצרים רציניים שחולקים על תיארוך הכתובות הנ”ל מטעמים שונים, ואכן מתאריכים לתקופה בה לכאורה הייתה יציאת מצרים, אך אלו (לכל הידוע לי) חוקרים מעטים יותר. לכן היחוס הוודאי של הפפירוסים הנ”ל לסיפור יציאת מצרים בעייתי, אך עדין אפשרי. מה שבטוח, העובדה שיש ראיות לתיארוך מאוחר של הפפירוסים הנ”ל מקשה על הטענה על “0 עדויות” במצרים. יש תעודות שנכתבו באותה התקופה ממש אך תיארוך המקור שלהן שנוי במחלוקת (וכמובן העובדה שמדובר באלמט מחקרי בעל קונוטציה דתית לא מועיל לדיון….) .

יש עוד נקודות שיש אומרים שיש בהן לחזק את האירוע הנ”ל מבחינה ארכיאולוגית (וילקובסקי, רוטנשטיין, עציון ועוד) אך הן שנויות במחלוקת וזה דורש דיון ארוך ומקיף יותר ואכ”מ. (ראה במאמר שהפנתי בנקודה 4).

_______

לסיכום –
ישנן ראיות כאלה ואחרות לסיפור (נסיבתיות, פילוסופיות וישירות), ההצטברות של עדויות עקיפות וישירות כה רבות הופך את הסיפור לסביר מאוד ולכן יש חוקרים שבהחלט שמקבלים אותו (אפילו הקיצוניים שבמתנגדים מקבלים את העובדה שיש בו גרעין היסטורי!), אך דבר זה (כמו כל דבר ב’מדע’ בעייתי זה) איננו יוצא מגדר הספק ושנוי במחלוקת.

M הגיב לפני 6 שנים

לא התיחסתי לראיות ארכיאולוגיות (הרבות מאוד!) לחדירה של עם זר לכנען מאוחר יותר. לדעתי, ראיות אלו מחזקות מאוד גם הן מאוד את הסבירות של סיפור יציאת מצרים.

י' הגיב לפני 6 שנים

תודה לרב, ולM על התגובות. הייתי שמח לקבל עוד מקורות.

M הגיב לפני 6 שנים

תוכל לפרט מה אתה בדיוק מחפש? מקור של טענה ספציפית? ספרים שעוסקים בזה? (הכל גם תלוי ברמת הרקע שיש לך..)

ראה דיון עם כמה לינקים על נושאים אלו באתר פה:

https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94-2/

י' הגיב לפני 6 שנים

שלום לרב ול m התחלתי ליקרוא את הדיון ומיכיוון שאני לא מספיק בקיא בחומר הלכתי לישאול בקיאים מימני. וכאן אני מעתיק תשובות שהתחלתי לקבל בהקשר ליהושע ברמן, ואדם זרטל והנה להלן תגובות שקיבלתי שקיבלתי על חלק מהחומרים שיש בדיון.

לא ישראל. אינך מפקפק. כל מה שאתה עושה זה לחפש חומר שיחזק את מה שאתה מאמין בו.
אינך בודק אמינות אתה רק מחפש אישוש לאמונתך.
##קח את פואמת קדש למשל, לא יודע מי זה דר יהושע ברמן אבל אני יודע שהוא שקרן.
רעמסס השני (מלך בשנים 1279–1213 לפנה”ס), המכונה גם רעמסס הגדול, רשם את הישגו הגדול ביותר בתחילת שלטונו: היה זה ניצחונו על אויבתה הגדולה של מצרים, האימפריה החתית, בקרב קדש## הוא כותב, אבל מי שניצח ניצחון אסטרטגי היו החתים והמצרים נאלצו לסגת ולא הצליחו לכבוש חזרה את קדש ונאלצו גם לחתום על הסכם שלום כפוי עם החתים.
אין בפואמת קדש שירטוטים של אוהל רעמסס ושום דבר שדומה לשירטוט בכתבה שהבאת – פואמת קדש לא הופצה לשום מקום מפני שרק סופרי המלך ידעו קרוא וכתוב – תיאור הקרב לא דומה ולא יכול להיות דומה לתיאור העימות של בנ’י עם המצרים, מהסיבה הפשוטה, שלא היה שם שום קרב… -לא ידידי לא נראה לי שאתה מפקפק, אתה מחפש אישוש לאמונתך. זה מכונה בפסיכולוגיה – הטיית אישור.

ה”מזבח” של זרטל.
הנה מכתב שנשלח למערכת הארץ אחרי שפורסם שם ה”ממצא” של זרטל.

אדם זרטל עושה בדיוק מה שעשה ידין בזמנו, הוא מנסה לאנוס את הממצא בשטח כדי שיתאים [לדעתו] למה שכתוב במקרא. נראה לו שהמזבח שחשף הוא מזבח יהושע בהר עיבל, בגלל שהוא מתאים במידותיו למה שנאמר במשנה במידות פ”ג מ”א, ואם להוסיף על דברי ארכיאולוג הבית שלנו יואב, נראה שדבריו של זרטל מופרכים ממאות הטקסט שעליו הוא מסתמך לצורך המידות.
בהמשך שם כתוב : “וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו [על מידות המזבח] ארבע אמות מן הדרום וארבע אמות מן הצפון”. אם כך הרי שהמזבח בבית ראשון היה על פי הכתוב 28 על 28 אמה ולא 32 אמה.
וכדי שלא יפול המאמין, שכל כך רוצה שזרטל יצדק, באותו בור בו נופל זרטל, צריך להזכיר את הכתוב במקרא. בדברי בימים ב’ ד’ א: ” וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ.” – כבר לא מתאים למידות שמצא זרטל.
ואילו מידות המזבח שנצטווה משה לבנות קטנות עוד יותר – שמות כז א:” וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב באי הגולה.

אבל אליה וקוץ בה, נראה שזרטל טרח לשווא מפני שעל פי התלמוד יהושע לקח את אבני המזבח בהר עיבל ובנה אותם בגלגל, כך כתוב בסוטה ל’ו ע’א: “וקפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל” ועל זה כותב רש”י לה עמוד ב: “לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קיפלום והביאום לגלגל וקבעום שם” אם כך, את אבני המזבח של הר עיבל צריך רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ” ואם זרטל אומר שהמזבח בהר עיבל נבנה על ידי יהושע אחרי מות משה, ברור שצריך היה למצוא מזבח במידות של משה ולא מזבח במידות של בית שני שהוסיפו זרטל לחפש בגלגל, אבל כדי שידע מה לחפש צריך לומר לו שעליו לחפש שתים עשרה אבנים בלבד כי כך כתוב ביהושע ד’ כ’: ” וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן-הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל. ”
והכי חשוב, אם וכאשר ימצא את האבנים בגלגל, כדי לזהותן בוודאות כאבני המזבח של הר עיבל צריך להתקיים עליהן מה שכתוב ביהושע ח’ ל’ב: ” וַיִּכְתָּב-שָׁם עַל-הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”.
מובן גם שלמען יהיה הזיהוי מושלם צריך זרטל לוודא שאבנים אלה שלמות שלא הונף עליהם ברזל כמו שכתוב ביהושע ח’ ל’א “אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל”…
על כן כאשר מוצאים ממצא כלשהו בשטח חשוב ביותר לא לאנוס אותו כדי שיתאים לאמונתו של המוצא.

M הגיב לפני 6 שנים

שלום ישראל,
אין לך מה להתרשם יותר מידי מהנימה הבטוחה של העונה לך. יש בדבריו המון הנחות לא מבוססות והנחות מבוקש שהוא עושה מאחורי הקלעים.

ראשית, פרופסור יהושע ברמן הוא חוקר מקרא במקצועו וכן הפרופסור זרטל שהיה אחד מהארכיאולוגים הגדולים והמוערכים שלנו. אכן יש שחלקו על מחקרו זה (ולטענת רבים לא בחוסר יושר), אך בספרו “מזבח הר עיבל” הוא עובר אחד אחד על התנגדויות מבקריו ועונה להם תשובות שאני רואה כטובות (ברובן).

לגבי ברמן, העבודות שראית הן חלק מספר שהוא הולך לפרסם בקרוב. אכן, יתכן שניתן לחלוק על מסקנותיו והעובדה שהוא פרופסור לא אמורה להיות מרגשת בפני עצמה. אך שימוש כלפיהן באמירות כמו “הוא שקרן” מבלי להוכיח למה, או “לא היה שום קרב” שבכלל לא רלוונטי לדיון (כי זה אמור להיות פואמת ניצחון), מראה שהעונה לך (לפי הסגנון זה חופש) משתמש בביטוי הקטנה ולא בטיעונים עניניים. אלו אנשי מקצוע, כמו כל אחד אולי הם טועים (אני חושב שלא), אך לא ניתן לבטל אמירותיהם מבלי ביסוס עניני בטענות שלא אומרות כלום. בראיות יש לדון בצורה מסודרת ישרה וענינית. נראה לי שהעונה לא עושה זאת. אגב, גם אני לא רואה בטיעניו של ברמן או זרטל משהו מכריע אם היה עומד בפני עצמו, דווקא ההצטברות של העדויות (עקיפות, פילוסופיות וראיות) גורם לכל האירוע להיות אמין.

חשוב להבין שאכן יש מחלוקות ארכיאולוגיות לגבי המקרא. יש טענות לא רעות לאלו שרואים בו מקור היסטורי ואחרים רואים בטענות אלו הבל וריק. בכל פעם שתעלה טענה מאששת כלשהי, המתנגד פשוט ישלח לך את דעות אלו שהתנגדו לה. וכך יחזור חלילה. היות ואתה כדבריך לא בקיא בחומר יהיה לך קשה להכריע בין 2 החוקרים. יש לך 2 אפשרויות: או להכריע אפריורית כדעה ספציפית (מישהו שאתה סומך עליו), או, עליך ללמוד את דעות 2 הצדדים ולגבש עמדה בעצמך. נכון, זה לוקח זמן, אבל אם אתה רוצה לברר זו הדרך היחידה. ושוב, אם אתה מחפש הוכחות שאין עליהם שום ויכוח, לא תמצא כאלה בשום תחום בארכיאולוגיה, קל וחומר בנושא שקשור לדת ופוליטיקה.

באופן אישי, אוכל להגיד לך שלמדתי את הנושא (באופן בלתי תלוי לאמונה), אני מוצא את רוב טענות המאשרים את הסיפור כפרשנות *ישרה* יותר לממצאים. יתכן תמיד שאני מוטה, אך עדין זו הפרשנות איך שאני מבין אותה.

ראה פה ופה הדגמה לעקרונות אלו:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190230

https://musaf-shabbat.com/2016/12/05/%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%94%d7%95-%d7%95%d7%91%d7%95%d7%94%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%9f-%d7%a0%d7%95%d7%9f/#more-24214

אגב, כמו שכתבתי בעבר, גם חוקרים שבאופן עקרוני לא מקבלים את המקרא כמקור היסטורי, רואים בסיפור היציאה סיפור עם גרעין אמת (כך כותב גדול המתנגדים פינקלשטיין). הויכוח הוא רק על הכמות של היוצאים (לדעתם גרעין קטן של כהנים. וביננו לא צרחך יותר מזה ואכ”מ).

בכל מקרה, אציע לך אחת מ-2:
1. קרא ספרים על הנושא. תתחיל “בעד היום הזה” של הרב בזק. הוא לא מאוד מקיף אך יתן לך רקע ראשוני בנושא. אם אתה באזור המרכז אוכל להשאיל לך (יש לי לא מעט ספרים בנושאים אלו).
2. עשה כעצת הרב. פנה לאיש מקצוע שמבין בעולם זה (אני מכיר כמה אנשי אקדמיה שיוכלו לענות לך על זה. הרב בטח מכיר עוד). ודבר איתם.

הדבר האחרון, אם תשים לב אני כותב בנימה של “אולי” ו”יתכן ואני טועה” וזה יכול להיות מבלבל. זה איננו נובע מיוסר הבטחון שלי באמירות שאני כותב. הפוך, אני חושב שהם די מבוססות מאוד. ההבדל ביני לבין העונה לך הוא שאני מנסה להיות ישר, איתך וקודם כל עם עצמי, שהרי תמיד יתכן שאני טועה. פשוט התבגרתי מלחשוב שאני צודק בכל דבר. זה לא סותר את העובדה שעדין אני עומד מאחורי אמירותי ומוכן להגן עליהן. אני מציע לך לשאול את עצמך האם המגיב שדבריו מלאים ב”ברור ש…” מנסה להיות ישר עם עצמו ולבחון את הטיעונים ביושר או לבטל אותם רק כי ברור שהם פשוט לא יכולים להיות נכונים.

בברכה.

י' הגיב לפני 6 שנים

https://www.hofesh.org.il/yodea_lishol/personal_stories/spinoza/spinoza.html
מאמר מעניין עם מקורות שיקבלתי, אשמח לישמוע טיעונים מבוססים נגדיים.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

ישראל, אם תרצה לדון העלה שאלה שאלה ונדון. במחילה, אין לי זמן לעשות עבודות מחקר ולקרוא מאמרים עבור כל שואל.

י' הגיב לפני 6 שנים

שלום לרב בהמשך לשאלותי הקודמות אני רוצה לשנות את הזווית לכיוון קצת שונה מכיוון שאני בתהליך של מעבר מחשיבה מטריאליסטית לאידיאלסטית ומנסה ללטש אותה בכל המימדים.אומנם אני עדיין בספק לגבי מעמד התגלות בטח כלפי חלקים מסוימים בתורה אבל אני מנסה לגשש מכל הזוויות. מצאתי מאמר שמדבר על הדתות השונות שקשור לאידיאליזם לפחות בכמה מובנים ומבקר אותם מאוד יתחברתי לכתוב. מעניין אותי לדעת את דעתו של הרב בנושא
אני אצטט את עיקרי הדברים.

להלן…
התהליך הדיאלקטי: כאשר דוגלים בעמדה לפיה הפילוסופיה נכונה בזמנה, קמה אנטי-תזה שאומרת שאם הפילוסופיה מבטאת את זמנה בלבד משהו חסר. האנטי-תזה מבטלת את התזה, שלילה של התזה, היא לא מקבילה אליה. כאשר יש התנגשות בין התזה והאנטי-תזה נוצרת סינתזה, זה מבטא עלייה למשהו גבוה יותר תוך שילוב של שני דברים. זה התהליך הדיאלקטי, דבר ושלילתו אשר יוצרים אמת גבוהה יותר. זה התהליך שקרה עד הגל אך זה תהליך טלאולוגי שכן כל תזה גבוהה יותר מהתזה הקודמת ומכילה אלמנטים נוספים. על כן, לבסוף מגיעים למה שהגל כינה- האמת האבסולוטית, הלא יחסית אשר נובעת מזמנה אך מקיפה את הכל. הפילוסופיה שלו לטענתו היא האמת האבסולוטית משום שהיא מכילה בתוכה את כל תולדות הפילוסופיה. היא לא מצמיחה אנטי-תזה כי היא מכילה את הכל.
הפילוסופיה של הדת של הגל: תולדות הדת מקבילות לתולדות הפילוסופיה אך הדת היא הגרסה הפופולארית והפורמטיבית של הפילוסופיה (שהיא עניינה של המשכילים בלבד). רוח הזמן (Zeitgeist) שהפילוסופיה מבטאת, מתבטאת אצל ההמונים בדמות הדת. הדת היא השתקפות של רוח העולם. תולדות העולם הם תולדות השתנות הרוח של העולם. רוח העולם מבינה את עצמה- זו המשמעות של להגיע לאמת האבסולוטית.
כיצד מתפתחת הדת? הדת היוונית והפגאנית הייתה דת שביטאה את רוח העולם החושי של בני הזמן שבו האסתטי והחושי היו במרכז רוח הזמן. הדת הזו לא הצליחה להכיל את הצדדים היותר רוחניים של הקיום האנושי. כאנטי-תזה צמח המונותיאיזם היהודי (היפוך מוחלט) המתעלם מהתשוקות, הרגשי והאסתטי ומציב דת אבסטרקטית של חוקים. מוסר חקוק- היפוך דיאלקטי של האלילות היוונית. רוח העולם החדשה, כפי שבאה לידי ביטוי בדת היהודית לא מצליחה להסביר את קיומו הפיזי של האדם בעולם ועל כן עולים מדרגה לדת הנוצרית שהיא דת האהבה בה מגולמות גם התשוקות וגם החוקים. הזרם הפרוטסטנטי הוא בעיני הגל האמת האבסולוטית.

י' הגיב לפני 6 שנים

הכוונה מטריאליזם מתודולוגי.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

שלום ישראל.
הסיסמאות של הגל ממש לא מרשימות אותי. וההתייחסות המגלומנית שלו לעצמו כאלוהים שכולל את כל הפילוסופיה היא אווילית כמובן. מזכיר לי את חקירת בני דודנו המרכזניקים, האם הרב קוק הוא הכלליות עצמה או שהוא רק אחד הזרמים שנכללים בה.
מה אתה רוצה שאומר על אוסף הסיסמאות הריק הזה? יש כאן ספקולציה סוציולוגית-מטפיסית על מה שמבטאת כל דת ורוח הזמן. זה עניין לסוציולוגים ו/או מטפיסיקאים. אני שואל האם הטענה X שטוענן מישהו היא אמיתית ולא באיזו דת היא ומה היא מבטאת מרוח הזמן. אם יש טיעון/טענה מסויימים שאתה רוצה לבחון היכבד וכתוב אותו, ולא את מה הוא מבטא והאם הוא יחסי או מוחלט, כללי או חלקי. כל אלו שאלות חסרות עניין לגמרי מבחינתי.

י' הגיב לפני 6 שנים

טוב ניראה שדרכתי בנקודה בעייתית כי אני מזהה נימה תוקפנית משהו. בכל מיקרה אני לא ממש בקיא בחומר ראיתי רק את האנקדוטה זו והרעיון הכללי מצא
חן בעיני. אני אישית לוקח את זה למקום של שילוב. לכן אני מתחבר במובן מסוים לדברים שניראים מהותיים יותר בדת יותר לפחות בעיני כמו לדוגמה הישתוות הצורה תיקון העולם וכיוצ”ב. ולא הלכות כמו בורר, או האם לחתוך את הנייר בשבת או לא.

( אני מגיע מבית חרדי ושם בדרך כלל זה יותר בוטה אני התארחתי פעם אצל משפחה חרדית והייתה שם התלבטות האם מותר לסובב את הספינר בשבת ( צעצוע חסר משמעות) ופשוט התאפקתי שלא לגחך בקול)

ולכן הנצרות או שילוב של הדברים ניראה בעיני במובנים מסוימים יותר נכון מהותית במובנים האלה את כל זה אני אומר שתבין את זווית הראיה שלי.

moishdd הגיב לפני 6 שנים

ישראל אתה רוצה אישור של הגננת לדרכך?
אשתדל בל”נ להשיג לך אישור חתום של מיכי להתנצר
בתנאי שתתן לו אבחון חינם

י' הגיב לפני 6 שנים

אם אין לך דרכים יותר אינטליגנטיות להגיב אז על תגיב! אל תדחלל אותי!!

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

שלום ישראל, שום נקודה כואבת. זה לא היה כעס אלא חוסר סבלנות (וסליחה על כך). אני פשוט לא אוהב סיסמאות לא מנומקות, ובפרט כשהן מוצגות כפילוסופיה (כפי שעושה הגל).
אמשיל לך למה הדבר דומה על ידי דוגמה. נניח שאני טוען שהקפיטליזם הוא הדרך הכלכלית-חברתית הנכונה. כעת בא מישהו ואומר לי שאני מבטא את רוח הזמן, כלומר דוחה את דבריי בלי נימוק אלא על ידי סיסמא. כעת הוא מוסיף שבעצם זו אמת חלקית, ואילו טענותיו שלו (שאינן מפורטות בכלל) הן האמת המוחלטת והמלאה.
אין לי בעיה שמישהו יאמר זאת, אבל למה אני אמור להתייחס לזה? לא היתה כאן טענה. למה כאן אני אמור להתייחס?
ובנמשל, נניח שהיהודי טוען שהקב”ה התגלה בסיני וציווה אותנו ויש לנו מחויבות לציית לו. כעת בא מישהו ואומר שטענותיו הן ביטוי פרימיטיבי ופופולרי לרוח הזמן דאז (בעוד הוא עצמו מהווה הכללה של כל טענות היקום גם יחד. האמת המלאה והמוחלטת). על כך אני שואל: מה אתה מצפה שאומר על כך? בעצם הוא אומר שאני מדבר שטויות (דבריי לא אמת, אלא ביטוי טכני לרוח כלשהי. השד יודע מה), בלי לנמק. לא פלא שאין לי מה לומר על כך. כשהוא יעלה נימוק ויסביר מדוע אני לא צודק (ורק אחר כך ישייך זאת לרוח הזמן) אוכל להתייחס לדבריו.
אני מקווה שכעת הייתי ברור (וסבלני) יותר. 🙂

י' הגיב לפני 6 שנים

הבהרה: המהלך שאני מנסה לעשות הוא לבקר ולשאול על הדת היהודית ליפני שמביאים לי ראיות סבירות לכך. כדי שלא תבוא הטענה שעם התורה מהשמיים אז אין שאלות.
להלן השאלות..

1 איך מצוות מעשיות כגון בורר,חיתוך נייר טואלט בשבת (בשינוי מותר איך זה מישתנה מהותית?) בשר וחלב, לדוגמה עם תאכל בשר אז תחכה 6 שעות אבל עם תאכל חלבי אז אפילו לא תחכה בכלל. ניחה התורה הייתה אומרת תחכו 6 בכל מצב אז זה היה יותר סביר.איך כל זה מתחבר עם השתוות הצורה, תיקון העולם וכל הדברים האלה שלכאורה ברומו של עולם. הפזל הזה לא מתחבר. וכל זה זה רק על קצה המזלג..

2 למה ניראה שיש לאל התנ”כי צרכים כגון התגלות, שנעבוד אותו, “תנו עוז לאלוהים” וכיוצ”ב והאנשה יותר גרועה מזה זה המאפיינים הילדותיות והאגואיסטיים כגון חימה, כעס, קינאה, ויחר אף השם. לכאורה לפחות כך זה ניראה ?

לא ליסקול אותי באבנים בבקשה)

י' הגיב לפני 6 שנים

שהתורה מהשמיים*

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

ישראל, אתה מנסה לעבוד קצת על הניסוח? העסק מבולבל לגמרי. אתה מערבב שאלות שונות ביחד זו עם זו, ולא מנסח ברור. אני מבקש שתעבוד קצת על הניסוח (ולו רק כהתחשבות בי. אני מנסה לענות לכולם אבל חבל לי להשקיע זמן רק כדי להבין מה רוצים ממני).
1. אתה שואל: איך מצוות מעשיות…? איך מה?
מהמשך דבריך אני מניח שכוונתך לשאול איך הן מתקנות את העולם. אבל בתוך זה אתה פתאום שואל מדוע ההמתנה בין בשר לחלב אינה סימטרית? מה זה קשור לשאלה הכללית שלך? הסימטריה היתה מתקנת את העולם והאסימטריה מפריעה לתיקון?
לשאלתך (אם הבנתי אותה), איני יודע איזה תיקון עולם יש בתורה. אתה כנראה מניח שמדובר בתיקון מוסרי, אבל אני לא חושב שמדובר בתיקון מוסרי (ראה טור 15). כשנדע מה בדיוק מתוקן, נוכל לחשוב כיצד בשר בחלב מתקן או מקלקל.
אתה כותב שהשאלה היא בלי הנחת תורה מן השמים. אבל בללי זה אין לי תשובות. בלי תורה מן השמים איני רואה ערך ברוב המצוות. האמונה בתורה מן השמים היא שנותנת לי אמון שיש בהן טעם ושהן מתקנות משהו.
ולגבי האסימטריה, מה הבעיה? התורה לא רוצה שיהיה לנו בקיבה בשר עם חלב ביחד. ומכיון שחלב מתעכל מהר יותר מאשר בשר, יש אסימטריה.
2. לך הכעס והחימה נראים מאפיינים ילדותיים, אבל אני מניח שהמאפיינים הללו הם צורות תיאור שפונות אלינו. הם לא מאפיינים שלו אלא צורות בהן הוא מופיע אלינו כדי לחנך אותנו ולהיות בהיר מבחינתנו.
לגבי הצרכים של תנו עוז לאלוקים, כאן לא מדובר בילדותיות (שוב אתה לא עובד על ניסוח וסידור), אלא בעיקרון שנראה לך תמוה. אבל כנראה שהוא ברא אותנו מפני שהוא באמת צריך אותנו (שניתן לו עוז). גם ההתגלות אין בה שום דבר ילדותי. אני מניח שגם כאן כוונתך לשאול מדוע זה נצרך. אבל את זה אני כבר ממש לא מבין: ברור שזה נצרך כדי שנדע מה לעשות ושנאמין בו.

מ. הגיב לפני 6 שנים

רק הערה לגבי הנושא הצדדי של הא-סימטריה בשהייה בין בשר לחלב, זה לא כי “התורה לא רוצה שיהיה לנו בקיבה בשר עם חלב ביחד. ומכיון שחלב מתעכל מהר יותר מאשר בשר, יש אסימטריה.” לתורה לא אכפת מה יש בקיבה. השהייה היא הוראת חכמים כדי שלא יהיה עירוב בשר וחלב בפה ובגרון: בשר גם נתקע בין השיניים, ולפעמים כשיש קשיי עיכול גם עולה חזרה מהקיבה לכיוון הלוע, מה שאין כן במאכלי חלב הרכים וקלים לעיכול שאין חשש גדול שיתקעו בין השניים או יעלה בהחזר ושטי.

ישראל דיקשטיין הגיב לפני 6 שנים

אני מתנצל על הניסוח היה לי תיקון אוטומטי במיקלדת.

1 איך מצוות מעשיות מביאות לתיקון העולם,

2 ניגזרת של השאלה מס’ 1 שעל אתם מצוות בסיסיות יש אלפי פרשניות שבסוף “האבולוציה של הפרשנויות (” אתה פשוט לא רואה ומוצא קשר. זה פשוט לעוות את הטקסט ליכאורה. ,( בקשר לאי סימטריה בבשר וחלב שציינתי פשוט היה רק להעצים את השאלה)

3 בקשר למאפיינים ילדותיים.אני מקבל את ההסבר אבל למה בתנ”ך יש האלימות כלפי נשים ילדים וכיוצ”ב ?

4 אני מבין יש הרבה הגדרות לאלוהים כמו שהוא מושלם,הדבר הגדול היותר שניתן לעלות על הדעת וכו’
אותי לימדו שאלוהים הוא דבר שלם אז עם הוא צריך אתנו אז יש כאן פורדוקסליות מסוימת ?
( אני לא חושב שאפשר להגדיר)

5 למה צריך מיצוות מעשיות במאה העשרים ואחת ?

( אני מקווה שאני יותר ברור)

ישראל דיקשטיין הגיב לפני 6 שנים

ולא נותר לי להגיד את שורת הסיום. טוב לו לאדם שלא נבראה. עכשו אני מבין את זה יותר מתמיד

ישראל דיקשטיין הגיב לפני 6 שנים

אלא*

moishdd הגיב לפני 6 שנים

ישראל יקירי זה נראה שתשובות כבר יש לך
אתה​ רק מחפש להגדיר את השאלות
וזה בסדר
1,2,5. אני חושב שענו לך עליהם שאנו לא באמת מבינים או צריכים להבין איך ברגע שאנחנו מסכימים על קיומו של מצווה ועל המחויבות שלנו כלפיו.
3.אתה קובע עובדה או שואל שאלה
4. אני חושב שהשאלה היא מה ואיך אנחנו מגדירים צורך
אבל זה פחות משנה כל עוד​ מוסכם שיש מצווה (עיין תשובה 1)
מימרת הסיום לא מעלה ולא מורידה אלא אם כן מטרתה ליצור עמימות של ‘איש הישר והפוסטמודרני בעיניו יעשה’

moishdd הגיב לפני 6 שנים

נ.ב צריך לפסק בין המילה ‘איך’ ל’ברגע’

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

מ, אכן. כוונתי היתה רק להביא דוגמה להסבר לאסימטריה שלא קשור לשאלה האם יש או אין תיקון עולם. יכול להיות הסבר גם אם זה היה דין תורה.

ישראל,
סליחה שאני שוב דוחה אותך. אנא התמקד בשאלה אחת כל פעם. אנחנו מתזזים בין שאלות רצוא ושוב וזה לא ייגמר לעולם. למשל, אתה כותב:
בקשר לילדותיות אני מקבל את ההסבר, אבל למה בתנ”ך יש אלימות כלפי נשים וילדים?
מה עניין שמיטה להר סיני? מה זה ה”אבל” כאן? עברת לשאלה אחרת בלי לשים לב.
מעבר לזה, היכן יש בתנ”ך אלימות כלפי נשים וילדים? אני לא יכול לדון כך. תצטרך להשקיע יותר בניסוח ולהגדיר ולהפריד את השאלות, ולהסביר את הנחותיך ואת העובדות שאתה מביא. כל אחת לגופה ובצורה בהירה.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

ישראל,
בקשר לשאלותיך כאן, על חלקן עניתי ואתה חוזר ושואל. למשל על תיקון העולם. ומתוך כך אין קשר למאה ה-21. המצוות נחוצות כיום כמו שהיו נחוצות אז. מה השתנה?

ישראל דיקשטיין הגיב לפני 6 שנים

אוקי שאלה שאלה,
( אני יקבל גם ללא הבנה מיצוות מעשיות שכתובות בתורה מכיוון שיש ראיות לכך שהתורה מהשמיים בהנחה שאני מקבל את הראיות עם יש.. (אבל =הסתייגות) על הפרשניות השונות והמשונות שכתבתי בשאלה מס’ 2 אני הייתי שמח לקבל תשובה שמניחה את הדעת ?

ישראל דיקשטיין הגיב לפני 6 שנים

יש הבדל בין מצווה לבין פרשנות אישית. זו כביכול “תורה שהרבנים המציאו” ועל זה לא קיבלתי מענה.

ישראל דיקשטיין הגיב לפני 6 שנים

ועוד שאלה שמצטברת כאן על שולחן הדיונים. על הדתות והדת היהודית בפרט . מה המשמעות של בחירה ( בהנחה שיש כזו) שאתה מונע מפחד מאל התנ”כי ?

א' הגיב לפני 6 שנים

לרב שלום,

אם יורשה לי , מוכרח לציין כי מתשובותיך האחרונות, עולה ניחוח של אורך רוח , רצון טוב וטון מפויס , מה שבד”כ פחות מאפיין את תשובותיך (בעיקר להדיוטות). כמה נעים ומספק הדבר…
יישר כוח ולא נותר לי לאחל שתמשיך כך. (בנימה אישית רק אומר כי לי הטון המנוכר משהו, קצת הפריע).
בהערכה רבה.

ישראל דיקשטיין הגיב לפני 6 שנים

שלום א אני מבין מתוך דברך אל הרב שאתה מכנה אותי הֶדְיוֹט.יש כאן אד הומינם ניסתר משהו. אני לא מתיימר לומר שאני בקיא בחומר. ומבחינתי לפחות חלק מהשאלות תקפות.

ישראל דיקשטיין הגיב לפני 6 שנים

שלום לרב מעיון קצר בפרום ניראה שאתה מיתייחס בברור לשאלה מס’ 2 לפחות בדברים מסוימים כך זה ניראה מעיון קצר (כמו שאמרתי כבר אני מגיע מרקע חרדי) כל מי “איסורים הלכות” שגדלתי עליהם שהם מבחינת “איסור דאורייתה” ואציין כאן דוגמאות, איסור על החזקת סמרטפונים, קיטניות, וכיוצ”ב. זה כמו איזה סוג של אבולוציה לוקחים מיצווה מעשית וגוזרים מימנה
דברים אחרים ומהם מקשים לבאים. והדברים לא תמיד עומדים בשורה אחת עם השכל הישר.ומכן מגיעה התהייה של על הדת היהודית של. לפחות זו שאני מכיר..

ישראל דיקשטיין הגיב לפני 6 שנים

מיתנצל מראש על
ההחסרת מילים פה ושם( אני לא רואה כאן אופציה לערוך בשנית). אני כותב מהר מהפלא’.

moishdd הגיב לפני 6 שנים

שרול נראה באמת שלא היכרת את מיכי דייך
הוא האחרון שיסנגר על היהדות שאתה מכיר
סוף סוף התחלת לקרוא תמשיך כך
מאמין שתדלה מרגליות ותשובות לשאר שאלותיך
ולא’
מיכי בעיני הוא מופת וסמל לענייניות ואורך רוח
אין בעיה עם להיות אדיוט כל עוד אתה משתמש בהבנת הנקרא, הרב כותב את אותם הדברים
ודן עם אותן הטענות עשרות פעמים
ותמיד יקפוץ האויבר חכם ש’יגלה לנו את הר סיני’
בלי לעשות מאמץ מינימלי, של לעבור על הפוסטים שמיכי כותב השכם והערב.
ובלי לבדוק אם מישהו אולי שאל כבר את השאלה

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

י’ שלום.
עדיין הצגת כאן שתי שאלות שונות במקביל (האבולוציה הפרשנית והבחירה). כמו”כ, פיצלת אותם לכמה הודעות מה שמאד מסרבל ומקשה.
מכיון שכבר דחיתי אותך כמה פעמים אענה כעת לשאלותיך. אבל אנא בהמשך התמקד בשאלה אחת ועבור לשנייה אחרי שגמרנו את הדיון בזו. בנוסף, חשוב מראש על הניסוח של השאלה וכתוב אותה בהיר ובפעם אחת. קשה לי מאד גם ככה עם מבול השאלות שמגיע אלי מכל הכיוונים, אז אנא נסה להקל עליי בניסוח.

התורה ניתנה סתומה למדיי, ולכן הנחה סבירה היא שנותן התורה נתן לנו אותה על דעת שנפרש אותה כהבנתנו. אם הוא לא היה רוצה פרשנויות שלנו היה עליו לפרש בעצמו. יתר על כן, הוא עצמו כותב “כי יפלא ממך דבר.. לא תסור מכל אשר יורוך”, כלומר הוא מצווה אותנו לשמוע לפרשנות של חכמים. לכן גם אם פירושי חכמים לא קלעו לכוונה המקורית, עדיין נותן התורה אמר לנו לנהוג כפי שהם יורו לנו.

כמובן שאין פירוש הדבר שכל המצאה חסרת שחר היא איסור מחייב. יש דברים שאין להם שורש בהלכה (לא רק שאין להם שורש בתורה), ובפרט אם הם מומצאים על ידי גורמים שאין להם סמכות לחוקק חוקים חדשים (רק לסנהדרין או לתלמוד שדינו כסנהדרין יש סמכות כזאת, או למרא דאתרא במקומו). הדוגמאות של איסור סמרטפון או קטניות הם המצאות חסרות שחר וחסרות כל בסיס הלכתי. לכן לא מדובר כאן בפרשנות הלכתית על ידי גורם מוסמך שמחייבת אותי גם אם היא שגויה. אם השכנים שלי יחליטו פתאום שאסור לעמוד על רגל אחת לא אומר לך שיש חובה לציית להם בגלל “לא תסור”. אני מדבר על פרשנות של חכמי התלמוד או סנהדראות לדורותיהן. יש משקל מסוים לדברי ראשונים ואחרונים, אבל גם הוא לא מחייב באופן מוחלט. אבל המצאות שנוצרות בצורות שונות ומשונות ודאי אין להן תוקף מחייב.

בחירה אין פירושה שאין גמולים לכל אחד מהדרכים שעומדות בפנינו. להיפך, העובדה שיש דרך טובה ודרך רעה היא שנותנת משמעות לבחירה שלנו. בלי זה היה מדובר בהגרלה ולא בבחירה. משמעותה של הבחירה היא לא שאנחנו נחליט מה טוב ומה רע, אלא שאנחנו יכולים להחליט האם לקיים את הטוב או הרע. פירטתי זאת בטור 72 (הדיון מתחיל בטור 71).

moishdd הגיב לפני 6 שנים

בנוסף למחברות שאמנם קשה לדרוש מסובלי הadd שבדורינו (שלא​ לדבר על הספרים)
אני באופן אישי מעיון של שעה באתר למדתי כבר תשובה על רוב השאלות שנשאלו לאורך הזמן

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

לא’, שכחתי להתייחס.
יפה ענה לך מוישדד. קשה לי מאד עם מבול השאלות, ובפרט עם אנשים שלא מתחשבים בעומס שלי ולא מנסחים את השאלות בבהירות ולא קוראים דברים שכתבתי כבר בצורה חדה, ברורה ומפורטת (להבדיל מי ששואל או מעיר על מה שכתבתי, שזה מצוין כמובן).
יוצא שאני חוזר שוב ושוב על אותם נושאים (אגב, בגלל זה לפעמים אני בטוח שכבר דיברנו על משהו, כשבעצם מדובר בשרשור אחר שמתנהל במקביל). לכן אני קצת מאבד סבלנות לפעמים. מקווה שאשתפר בעניין, ותודה על העידוד שלך. הוא בהחלט מסייע לזה.

ישראל דיקשטיין הגיב לפני 6 שנים

תודה רבה לרב על התגובה. אשתדל לנסח פחות בסרבול ובצורה יותר בהירה עד כמה שסגנוני מתיר לי.

השאר תגובה

Back to top button