'ולא תתרו'

שו"ת'ולא תתרו'
א' שאל לפני 3 שבועות

 
שאלת הבהרה:
 
בשיעור על דוגמטיזם הבאת את דברי הרמב"ם על 'ולא תתרו' והסברת את הקושי הבסיסי שבו. בסופו של דבר הבאת שני מודלים: (1) אדם שבאמת מסופק ובדוק את הדתות האחרות מתוך ספקות אמיתיים – אדם כזה אינו עובר על 'ולא תתרו', ולא יכול להיות שיש איסור כלפיו. (2) אדם שמעוניין להצדיק 'אד-הוק' את תאוות ורצונות שונים, ולכן הוא מאמץ תיאוריות חילופיות. על כך נאמר 'ולא תתרו', שכן העמדות השונות אינם אלא כסות בלבד, והוא עצמו – בפנימיות מוחו – יודע שאין בתיאוריות אלו ממש.
 
אני רוצה לשאול כלפי מקרה שלישי שאינו קיצוני כמו שני קודמיו: (3) אדם שמאמין, אולם מתוך סקרנות אינטלקטואלית ורחבות אופקים מתעניין בעמדות נוספות – מה דינו? מחד, די ברור שגם בזה אין איסור, שכן ממ"נ: אם מתוך כן הוא יאמין בזה – שוב, הרי שהוא אנוס. ואם הוא אינו מאמין, אז מה הבעיה בכך? והרי הוא לא מצדיק שום תאווה בעייתית? האם ייתכן לומר שיש איסור 'בחפצא' להתעסק בנושאים אלו? ואולי על זה נאמר 'ולא תתרו'. כלומר, האיסור מתקיים דווקא כאשר האדם מאמין באלוקים, ואילו העבירה מסתכמת בעצם העובדה שנושאים אלו הינם עבודה זרה. אם כן. אזי די ברור שאין צורך להגיע להצעתך שהבעייתיות היא הצדקת התאוות, שכן האיסור הוא בעצם העיסוק בתחום בעייתי זה.
 
כמובן שהצעה זו מנוחת על ההנחה שיש כזה איסור (עיסוק מתוך סקרנות תרבותית או אינטלקטואלית), האם אכן יש המסבירים כך?
 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שבועות

ראשית, עליי להבהיר ששתי העמדות לא מקובלות עליי. בעיניי גם הניסוח השני אינו סביר כי לא ייתכן שאוסרים על אדם לחשוב ולעסוק בטיעונים ענייניים גם אם המוטיבציה שלו בעייתית. ואם מתוך היצר יתברר לו שהוא באמת טועה? וכי מה שאני חושב כעת הוא בהכרח האמת? גם אם אין לי ספיקות עדיין לא סביר לאסור עליי לבדוק.
אולי יש מקום להסביר שהאיסור הוא לא על הקריאה בספרים והכרת הטיעונים אלא רק באימוץ שלהם כשניות תודעתית (כלומר כשבתוכך אתה יודע שזה לא נכון).
זה כבר מתקרב מאד למצב שאתה מתאר. אלא שכעת השאלה אינה עולה כי אין איסור לעסוק בנושאים הללו אלא רק להסיק מסקנות אם בעיניך הן לא נכונות. אז המוטיבציות לעסוק בנושאים הללו אינן רלוונטיות.
מעבר לזה הצעתי כבר בעבר שזה איסור שמיועד לאלו שמקבלים אותו. מי שמקבל איסור כזה אין לו חשיבה אוטונומית ולכן האיסור רלוונטי לגביו. מי שניחן בחשיבה אוטונומית יודע שאין לאיסור כזה שום משמעות ולכן לא יקבל אותו. שים לב שזה מתקרב מאד לניסוח שהצעתי כאן. בעצם אין איסור לעסוק בזה אלא רק לגבש עמדות באופן לא אמתי. כאן אני רק מוסיף שזה איסור שמיועד לשמור את האנשים שצפויים לגבש עמדות בצורה כזאת.
כך או כך, איני עוסק בשאלה מהם ההסברים הקיימים בפוסקים לאיסור הזה, שכן המסבירים השונים ניזונים מתפיסות פילוסופיות שונות. אני דן בזה לפי דעתי ולא כבירור של השיטות השונות. אגב, גם הרמב"ם כתב שיש בזה איסור ובו בזמן עסק בכך לא מעט.

א' הגיב לפני 3 שבועות

תודה על המענה המפורט.

כן, הבנתי. יפה

השאר תגובה

Back to top button