חולשת הרצון

שלום וברכה. 
לפי הבנתי, הבעיה הנ"ל מתחילה בכך שאני מרגיש תחושת כישלון (דייקא) אחר המעשה שאני מתחרט עליו, שכן ההגדרה של כישלון היא שניסיתי לעשות X, ולא הצלחתי לעשות X. ואז צץ לו הממאי נפשך – או שזה אונס או שאני בחרתי אך בכל מקרה לא נכשלתי.
אך אם מראש נוותר על ההגדרה של התחושה ככישלון, הבעיה לא תתחיל. אני לא מתכחש לתחושה/רגש שיש לאחר המעשה, אלא רק מנסה אולי לומר שזו לא תחושת כישלון כפשוטו כפי שהוגדר לעיל, אלא תחושה אחרת של עצבות/אכזבה/חרטה וכו'. 
אשמח לשמוע את דעת הרב על הכיוון הזה לפתרון הבעיה.