חיה ותן לחיות כערך
בס"ד
שלום,
האם הרב חושב שניתן לראות את המושג חיה ותן לחיות כערך לחברה האתאיסטית? או שזה לכל היותר מסגרת לחיים חברתיים תקנים. או האם ניתן לראות זאת כהנחת יסוד שהיא לא שרירותית.
משל לדבר, הוא שבמידה ואדם יטען שלקפוץ כל יום מאה פעמים הוא רואה זאת כהנחת יסוד (וממילא לא שייך להתקיף אותה) לא נראה בכך מעשה רציונלי. לעומת זאת אדם שיקיים מצוות בגלל שאלוהים ציווה כן נראה זאת כמעשה רציונלי על אף שאין לו נימוק נוסף. ופה כבר כן נטען שנוכל לראות זאת גם כערך אמיתי.
אז השאלה היא אם אדם יטען ש"חיה ותן לחיות" זה לא רק טענה פרגמטיסטית אלא הוא תופס זאת כ*ערך* עצמי שלו. האם נראה לשייך אותו לקטגוריה של מעשה לא רציונלי כמו קפיצות במקום או שמא כן ניתן יהיה לשייך זאת לקטגוריה סבירה וערכית.