חינוך ילדים לאמונה "רגשית"

אז אם הילד שלי חוזר מהגן ומספר לי על העולם הבא ועל כמה שזה מרגש אותו, האם עליי לנפץ לו את השמחה ולהסביר לו שלא בטוח בכלל שיש עולם הבא?
או במבט הפוך – אם הילד שלי מגיע אליי בדמעות ומספר שהוא מפחד מהמוות, האם לא יהיה טוב לספר לו על גן עדן ולחכות שיתבגר ויבין שהדברים הם לא כפשוטם? האם עליי להשאיר אותו בוכה? או שיש פתרון אחר?

יש הבדל בין לחנך אותו על משהו לבין לתת לו לשגות בתמונה ילדותית ולא לתקן כדי לנחמו. אין שום סיבה לתת לילד לבכות רק בשביל להיות בקו האמת המוחלטת. צריך להשתמש בשכל ישר.

אבל כאן לא מדובר ב'לא לתקן' – אני שואל האם לספר לו על העולם הבא כדי שירגע. אין פה תיקון אלא חידוש – או שמא ההבדל בין שני המקרים לא רלוונטי?

זו אותה שאלה כמו בכל תחום אחר: האם לשקר למישהו כדי להרגיע אותו. איני רואה שום הבדל. כל מקרה לגופו. פשוט להפעיל את השכל הישר.
זאת בהנחה שבאמת אינך מאמין בכל זה. אם אתה חושב שיש אפשרות שזה נכון אלא שאינך בטוח, אתה יכול להציג לו זאת כאפשרות. גם זה אולי מנחם.
מעבר לכל זה, חשוב על בית חילוני. כיצד הוא מרגיע את פחדי הילדים בלי השקרים הקדושים הללו? כנראה שזה לא ממש נחוץ במקרים רגילים. במקרים אחרים קח את הילד לפסיכולוג כי כנראה הילד שלך סובל מבעיה כלשהי.