חיפוש אחר האשם

לדעתי אז כמובן מי שבתחתית הפירמידה יש בו אשמה, אבל גם ראש הפירמידה. התחתית – זה מובן מאליו. הראש – מאחר שהוא אמור לספק את האופי, את הביקורת, את הכיון ואת הצביון של כל אנשי הפירדמידיה. ואם כך – הוא אשם שלא החליף אותם, לא פקפק בדבריהם והלך אחריהם בעיניים עצומות. כמו כן אם הוא לא ידע מהכל וקיבל את דבריהם בביטחון מוחלט – על זה עצמו הוא גם אשם. מכאן יוצא שגם האמצע אשמים במידה זו או אחרת – א. על תרומתם למצב. ב. על חוסר פקפוק, וביקורת וכו'. האפשרות שלהם לא להיות אשמים הוא שהם קיבלו הוראה ישירה להיות רובוטים מוחלטים (מבלי לפקפק ולהטיל ספקות), אלא שתפקיד זה כנראה נעשה בהשראת הראש, אז הוא חוזר להיות אשם כמובן.

מיכי,
אתה מסכים?

ממש לא. זו הכללה פרועה. איך אפשר לקבוע דבר כזה באופן קטגורי לכל המקרים?
ישנם מצבים שבהם הראש אינו אשם כי נהג כראוי לגמרי והכפיפים שלו פישלו. ברמה הכי פשוטה, חשוב על מצב שמיניתי אדם ראוי לתפקיד שעמד בכל הקריטריונים, ולבסוף הוא לקח שוחד או מעל בכספים ונהג שלא כראוי. האם יש עליי אשמה? ממש לא. ואם הוא סתם פישל בלי לקחת שוחד? גם לא.
ידיד שלי, מנחם פינקלשטיין, שעמד בראש ועדת החקירה לבריחת האסירים מכלא מגידו, אמר לי שבישראל שום ועדת חקירה לא הטילה מעולם אחריות מיניסטריאלית על מישהו, כלומר אחריות ללא אשם. לכן הם תמיד בדקו רק את ממד האשם. הוא כעת מפרסם מאמר בשני המשכים שעוסק בשאלה האם יש מקום להרחיב את האחריות הזאת למצבים ללא אשם. דנתי עמו ארוכות בעניין, ולדעתי יש לזה מקום באופנים מסוימים.

אגב, גם ההיפך ממש לא הכרחי. ייתכן מצב שהראש אשם והכפיף לא. אם הראש נתן לו הוראה שידע שתוביל להשלכות בעייתיות ולכפיף לא הייתה אפשרות לראות זאת ולכן ציית.

היו התראות חמורות
וכמה מהם מפורשות ובכתב
הקשבה לעדות ולחקירה של יאיר לפיד ואהוד ברק בוועדת החקירה האזרחית מציגים הוכחות פשוטות בדוקות בהירות וחד משמעיות שהיו התראות על מלא
וביבי שמע לא כינס את המערכת ליציאה למתקפת נגד אפי' לא ערך ישיבות לוודא שיש כוחות ויכולת להגנה
פשוט זלזל ולא התייחס להתראות ברורות וחד משמעיות

שאלו כאן שאלה כללית. לא התייחסתי לביבי. אפשר לדון במשהו גם בלי לשרבב את ביבי לדיון.