חלום

א. הרב לא חושב שאם נשאל את רוב הציבור החולם לפשר תחושתו בזמן החלום (כשהוא משחזר אותה בדיעבד) הוא יאמר שבזמן החלום הוא חש שהוא חווה את המציאות האמיתתה?
ב. זה שאנחנו לאחר החלום מכירים בכך שהוא היה 'רק חלום' לא רלוונטי, משום שלגבי המציאות ה'אמיתית' אין זמן שבו נוכל להגיד שהיא אכן הייתה אמיתית. אנחנו לא מתעוררים ממנה לתודעה מסוג שונה כל עוד אנחנו בחיים. רק לאחר המוות אולי נחוש בדיעבד מה היה לנו כאן בעצם (נדמה לי שיש אידיאליסטים שגורסים משהו כזה).
ג. לענ"ד האידיאליסטים לא כופרים בקיומה של מציאות, אלא בסה"כ כופרים בקיומה מחוץ לתודעה. המציאות עפ"י ההסבר הזה מובנת לא פחות טוב מההסבר הריאליסטי, אז למה להניח שהיא קיימת גם 'בחוץ'?
ד. חיזוק נוסף לשיטה יכול לבוא מהמיסטיקה, מהמקובלים ומכל כיוצ"ב. בפשטות נראה שהשגות עליונות, ניסים וכד' סבירות בהרבה לפי האידיאליזם. סביר שלתודעה הפרטית יש כח לשנות את המציאות או להגיע להסתכלויות עליונות (שמקובלים ודומיהם סיפרו שחוו אותם) אם המציאות לא נפרדת ממנה (מהתודעה). לפי הריאליזם זה הרבה פחות מובן. ואפילו הרב מקבל את זה שייתכן שיש למקובלים ולמיסטיקנים אינטואיציות אמיתיות.

תודה

א-ב. אני לא חושב.אבל גם אם כן זה רק דיווח שבדיעבד ואינו אומר מה חשים בעת שחולמים. ואם גם הערות היא חלום אז הדיווח של הער מה היה בחלומו אינו אלא חלום על חלום. זה כמו לערער על הראייה בגלל שיש פטה מורגנה. העובדה שלפעמים יש אצלנו באגים לא גורמת לנו לחשוב שהכל באג. מעבר לזה, עצם המושג של מציאות אמיתית וההבחנה בינה לחלום שאוב מאיפושהו, לא? ומכאן שיש הבדל בחוויה בין חלום למציאות. בערותנו כשאנחנו חשים שהחלום אינו אמיתי זה נעשה על בסיס השוואה למצב הערות עצמו שהוא כן אמיתי.
ד. מיסטיקה ומקובלים הם לא ראיה לכלום. לפעמים יש להם אינטואיציות טובות. אז מה? הקביעה שיש להם אינטואיציות טובות נעשית על ידי, מי שאינו מיסטיקן ולא מקובל.
בקיצור, דיון הזוי שאיני רואה טעם לעסוק בו.

הרב גם אני נוטה לחשוב שלחלוטין החלום לא מרגיש כמו מציאות ממשית, אולי יש בזה תחושה של אחד משישים של מציאות. אבל המציאות עצמה מרגישה "מלאה" הרבה יותר והחשיבה גם היא טובה הרבה הרבה יותר… (וגם אם קיימים סיוטים שמרגישים ממש ממש כמו מציאות זה לא יותר מפטה מורגנה ולחלוטין לא הרגילות).

בכל אופן, אני חושב שהרב צריך פעם אחת לבצע דיון שלם בנושא הזה מתחילתו ועד סופו (או עד שטוחנים מים) כי עד היום אני חושב שכמעט תמיד הרב לא שרד מעבר ל3 הודעות…
——–
לא ממש הבנתי את הטענה שעד כמה שמישהו מקבל שמחצית מחייו הוא מדמיין שהוא חי במציאות ובחצי השני מתגלה לו שזה רק חלום יש לו עדיין סיבה להניח שיש לו יכולת להבדיל בין חלום לבין מציאות? זה לא מראה שמכונה דפוקה לגמרי ולא ראוי לתת בה אמון?

האפשרות היחידה חשבתי לחלק בין השתיים, שאף אם בחלום אתה מרגיש כמו במציאות אין לך די יכולת *להבין* האם אתה בכלל במציאות, כי לא זכור לי שאי פעם הצלחתי לבצע ביאזשהוא חלום חשיבה רקורסיבית כלשהיא. לעומת זאת במציאות עצמה אתה כן יכול לשאול את עצמך האם אתה בטוח חלום. ואז מסתבר שיש לך דרך מסוימת להבחין בין האופציות (למשל האם העיניים עובדות וכד')….

כאמור, איני רואה טעם לדון בזה. כתבתי כאן את מה שהיה לי לומר. הסוגיא ממש לא מעניינת ולא רלוונטית בעיניי.