יחס לספר דברים
בס"ד
שלום הרב
ומועדים לשמחה,
מה היחס לספר דברים, אשר לפי פשט הפסוקים נאמר כולו ע"י משה רבנו עצמו, "אלה הדברים אשר דיבר משה" וגו.. לא נאמר "וידבר ה' אל משה לאמר"… אך היחס אליו הוא ככל התורה שבכתב כולל המצוות שבו .
חשבתי לומר אולי משום שמשה לבסוף כתב את כל התורה עפ"י ה', וה' אמר לו לכתוב גם את דברי עצמו, ובשל כך הם נתקדשו, אך לא מצאתי לכך מקור מבוסס. אשמח לדעת מה דעתך בזה..
אפשר שהקב"ה אמר לו לכתוב את דברי עצמו, אבל אז זה מסביר רק מדוע הדברים קדושים אבל לא מדוע הם מדוייקים ונכונים (ואפשר לדרוש אותם ולדייק בהם). יש אפשרות הפוכה שמראש משה אמר זאת מפי ה' (אולי בסגנונו, כמו כל נביא – כפי שאמרו חז"ל שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד). הכתיבה היא של דברים שנאמרו מעיקרא ברוח הקודש.
בכל אופן, מדובר לפחות בדברי נבואה ולכן יש בהם קדושה ואפשר לדייק בהם, גם אם לא נאמרו ישירות מפי ה'. כידוע, יש דרכים שונות להתייחס לספר דברים לעומת שאר החומשים (למשל דרשת סמוכים שנחלקו לגבי תנאים). זכור לי מאמר של הרב משה פינצ'וק בעלון שבות – בוגרים שעוסק בדיוק בזה.
——————————————————————————————
שואל:
זכור לי שכתוב שמשה רבינו כתב את כל התורה מילה במילה עפ"י ה׳, האם אכן יש לכך מקור בחז"ל..?
——————————————————————————————
הרב:
יש את הדיון על שמונה הפסוקים האחרונים האם משה כתבם או יהושע ומשה כתב מפי הקב"ה בדמע. ברור שכל השאר ממשה עפ"י ה'. ראה כל הדיון בב"ב טו ע"א, ולמשל בקטע הזה (בעיקר במודגש):
אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה. תניא כמאן דאמר: שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן, דתני': וימת שם משה עבד ה' – אפשר משה (מת) +מסורת הש"ס: [חי]+ וכתב וימת שם משה? אלא, עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע, דברי ר"י, ואמרי לה ר' נחמיה; אמר לו ר"ש: אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתיב: לקוח את ספר התורה הזה? אלא, עד כאן הקדוש ברוך הוא אומר ומשה אומר וכותב, מכאן ואילך הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בדמע, כמו שנאמר להלן: ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו.
וכן בהלכות גרות, שמי שאומר שאות אחת או הלכה אחת לא מפי משה אינו גר.
אני מניח שיש עוד הרבה.
——————————————————————————————
שואל:
תודה על המקור, אכן הזכרתני..
אך עדיין איני רואה מקור לכך בתורה עצמה, איני מפקפק חלילה, אך מעניין אותי לדעת מניין זה היה פשוט כ"כ לחז"ל, האם למדו כן מסברא (אשמח לדעת מהי) או שמא זוהי קבלה במסורת, או אולי בכלל לא הבנתי נכון ויש פסוק ברור על כך..?
——————————————————————————————
הרב:
אני לא יודע מהיכן חז"ל למדו על כך, אבל אם אני עצמי טוען שזה לא נכון בהכרח ודאי שאיני יכול להסביר מניין נובעת העמדה הזאת. אני רק יכול לשער שזו לא מסורת מסיני, שאל"כ היה עליי לקבל אותה. זו גם לא יכולה להיות מסורת שהרי המסורת רק תאמר שהתורה ניתנה מסיני אבל היא לא יכולה לומר מהי אותה "תורה", כלומר האם זה מה שנקרא אצלנו תורה. תמיד יש חשש שמה שנמצא אצלנו אינו מה שהמסורת הזאת מדברת עליו. לכן האפשרות של מסורת לא ממש רלוונטית כאן. וממילא נותרת סברת חכמים או מסורת בידם שחשופה לטענה על שיבושים.
לדעתי בתורה עצמה לא אמור להיות כתוב משהו כזה. זו יכולה להיות הנחה מובנת מאליה שלה. התורה לא בהכרח לוקחת בחשבון שעליה להתמודד עם ערעורים עתידיים. אין לה מגמות פולמוסיות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer