כלל והפשטה

שו"תכלל והפשטה
יהודה שאל לפני 6 שנים

בהקשר לשיעור היום
הפשטה/המשגה של דין,מוציאה מהדין את האלמנטים שלא אמורים להשפיע על התוצאה ולכן לא הם יוצרים אותה. וממילא אני יודע שהמושג קבע את הדין, ובכל פעם שהמושג מופיע כך הדין.
לדוג' ראובן מצא פירות אבודים הרי אלו שלו.
אני חושב מה יש באדם שמאבד רכוש, שגורם לרכושו להיות מופקר. ואני מניח שייאושו מהחפץ גורם לכך . וצורת הייאוש- אבידה היא אלמנט שלא גורם את התוצאה-חפץ מופקר.  וע"כ גם המציל חפץ מזוטו של ים הרי אלו שלו, מכיון שהאדם התייאש.  עשיתי המשגה/הפשטה וגיליתי שב' המקרים הם בעצם אותו מקרה. 
המשגה זו חשובה ללא קשר לתועלת שיש בה. משום שזוהי ההבנה הנכונה(לדעת הממשיג). ולכן הקה"י בגיטין מנסה לתת הגדרה אף שאם יהיה מקרה אחר אף הוא יכנס להגדרה (אמנם אין עניין לעשות זאת בהגדרה אחת אפשר לעשות זאת בהגדרה לכל מקרה.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

שלום יהודה.
השאלה הזאת לא מובנת לקוראי האתר כי היא נסובה על השיעור של אתמול ומתייחסת אליו. דובר על השאלה האם ההפשטות וההמשגות שאנחנו עושים בלימוד הן ההסבר ה"נכון" או שהן רק כלי כדי ליצור אצלנו תפיסה נכונה (בדרך של תארים שליליים).
אתה טוען שההמשגה שהייאוש הוא שמוציא את האבידה מהבעלים ומקנה אותה למוצא היא נכונה ולא רק אמצעי. אבל ייאוש הוא  מילה מאד כללית. בפשטות היא מתארת מצב נפשי כלשהו. ומה על ייאוש שלא מדעת, למשל? הרי שם המצב הנפשי עוד לא קיים, אבל מכיון שאם היה יודע היה מתקיים אצלו המצב הזה די בכך כדי להוציא את האבידה מרשותו. הרי לך שההמשגה של הייאוש הייתה רק צעד ראשון בדרך לתיאוריה המלאה (אם בכלל יש כזאת).
מעבר לזה, מה שתיארת כאן  הוא את עצם תהליך ההמשגה וההפשטה. אבל איני רואה את הטיעון לטובת התזה שזה קולע לדבר הנכון (בניגוד לתפיסה שזה רק כלי שלילי).
ולבסוף, כמו שאמרתי לך בשיעור, אם יש הגדרה שונה לכל מקרה זה מאד חשוד כהגדרה אד הוק. תוקף של מושג או הגדרה ניתן להם אם הם מצליחים להסביר כמה מקרים. הגדרה שמכילה מספר רכיבים כמספר המקרים היא הגדרה חשודה ביותר (אם כי כמובן היא יכולה תיאורטית להיות נכונה). בניסוח אחר: על פניו נראה שהגדרה כזאת היא משהו שמיועד לנו ובא מתוכנו ולא בעולם עצמו. 

יהודה הגיב לפני 6 שנים

א. לא הבנתי מה בכך שההמשגה לייאוש היא רק צעד ראשון, יכול להיות, ומי שסבר שייאוש שלא מדעת לא מועיל עצר בשלב הזה. ומי שסבר שמועיל הבין שגם הייאוש הוא אלמנט שלא גורם את התוצאה אלא משהו מעבר לזה.
ב. בסוף דבריי טענתי היתה בעד הגדרה אד הוק. היכולת להסביר כמה מקרים ע"י הגדרה נובעת מכך שבעצם זהו מקרה אחד וכמו שלא משנה אם למאבד קוראים ראובן או שמעון, כמו"כ לא משנה אם נפל החפץ מהכיס ללא ידיעתו או נפל לזוטו של ים בידיעתו.ואף אם זוטו של ים אדם לא מתייאש לא היתה משתנה ההגדרה בנפילת החפץ והתועלת היתה ההבנה האמיתית.( נפ"מ להבנה זה לא רק בדיחה…)

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

ועל כך שאלתי מנין אתה יודע שה"הבנה" הזאת היא בעולם עצמו ולא רק תחושה שנמצאת אצלך? כמו שטעית בהתחלה (למ"ד ייאוש שלא מדעת הוי ייאוש) אולי אתה טועה גם כעת.
ההתאמה לכמה שיותר מקרים מאששת את הטענה שזו הבנה נכונה (=בעולם) ולא רק תחושה סובייקטיבית שלי. בלי זה, קשה לדעת. זהו לקח מהחשיבה המדעית שהרבה הכללות בה שנראו הגיוניות נמצאו לא נכונות. לכן דורשים כלליות כתנאי לקבלת התאוריה.

השאר תגובה

Back to top button