'כרת כריתות לא משמע להו'

במלבי"ם של הש"ס כתב על זה וכיון שהספר הזה אינו מצוי אני אעתיק את דבריו לטובת השואל.

"שתי פעמים כריתות כתיב בפרשה, חד לגופיה וחד ספר כורת ואין דבר אחר כורתה. ומקש' מנין לו לדבר הכורת בינו לבינה, ומתרץ מכרת כריתות.

נראה דהכי פירושא, דהפועל בלמ"ד הפעל כפול מורה על ריבוי הפעולה וכבדותה, כמ"ש 'צרת צרה מנין ת"ל לצרור ולא לצור' (יבמות ג). 'שככה שתי שכיכות הללו למה' (מגילה טז). בלעם חיגר ברגלו אחת וילך שפי, שמשון בשתי רגליו שפיפון (סוטה מד).סנהדרין לא יחל – ולא יחלל. וכדומה רבים.
וכן פה החילוק בין בין כרת ובין כריתות בכפל למ"ד הפעל שמורה על ריבוי וחוזק הפעולה. ומדנקט בכתוב תמיד ספר כריתות ולא כרת לדבר הכורת בינו לבינה, שהכפל למ"ד מורה עליו, וזה הלימו דלא מיתור רק ממשמעות.
ורבנן לא משמע להו לדרוש השם דכריתות רק יתורה".