לגבי ק"ו של בכלל מאתיים מנה בגמרא ובתוך הניתוח של ק"ו רגיל

שו"תקטגוריה: עיון תלמודילגבי ק"ו של בכלל מאתיים מנה בגמרא ובתוך הניתוח של ק"ו רגיל
ראובן שאל לפני 7 שנים

שלום הרב, 2 שאלות:
א-שמעתי אותך בהזדמנויות שונות מזכיר את ה'פירכא הבלגית' לבכלל מאתיים, האם התלמוד משתמש בפירכא כזו? או שזו פירכא במישור הלוגי ולא במישור הלוגי-תלמודי…(ואם הוא כן משתמש, איפה?).
ב-במהלך הצבת פרמטרים אלפא ובתה, כשאתה מעדיף 'אלפא ו2 אלפא' מאשר 'אלפא ובתה' אתה עושה ק"ו של בכלל מאתיים מנה ('בכלל 2 אלפא אלפא'), לכאורה אפשר להפריך אותו ע"פ הפירכא הבלגית (דוג'-צריך דווקא אלפא בשביל לחייב, ואם יש 2 אלפא או שלא יתחייב (הבלגית) או שאולי יתחייב במשהו חמור יותר ואני לא יכול יכול לחייב אותו כמו אלפא יחיד(כמו אי חיוב מלקות מחשש חיוב מיתה)).
תודה רבה וכל הכבוד על עבודת הקודש בתחום המידות שהתורה נדרשת…

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 7 שנים

שלום רב ותודה.
זה שאפשר למצוא פירכא לא אומר שהיא ישנה. לא טענתי שלעולם קו"ח של בכלל מתאים מנה הוא מופרך אלא שאפשר לפרכו. זאת בדיוק כמו בכל קו"ח רגיל.
התלמוד גם הוא עושה זאת, לפחות לחלק מהדעות. למשל לדעת מי שמיישם את אין עונשים מן הדין על קו"ח של בכלל מאתיים מנה (אם על הפתיחה חייב על הכרייה לא כ"ש). הכס"מ שמסביר שמעביר כל בניו למולך לא נענש למרות שמעביר מבניו למולך כן נענש. כאשר זמם ולא כאשר עשה (הרגו אין נהרגין).
באלגוריתם שלנו לא שייך לפרוך את  זה כי איננו מזהים את הפרמטרים אלפא וביתא. בלי זיהוי שלהם אי אפשר להציג פירכא למרות שהיא אולי אפשרית (שנוכחותו של בתא מפריעה לאלפא לפעול). כל עוד לא הוצגה פירכא אז כמובן הקו"ח בעינו עומד כי ברירת המחדל היא שזה אכן חמור יותר. כאמור, טענתי היא רק שתיתכן פירכא.
 

ראובן הגיב לפני 7 שנים

תודה על התשובה, רק זאת, האם אתם מתעסקים באחד הספרים (או בספרים עתידיים) בזיהוי הפרמטרים (או שזה נשאר לשיקול דעת הפוסק\למדן)?
ודוקא אין עונשין מן הדין מוכיח שבגלל חשש לפירכא הקל וחומר כן מופרך (או לפחות החיוב הנובע ממנו מופרך), לא? אני לא עונש "שאולי" יש פירכא…

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

בסוף הספר אנחנו מעירים על זיהוי הפרמטרים. זה בהחלט נשאר לשיקול הדעת של הלומד, אבל המתודה שלנו מסייעת לו בזה.
לגבי אין עונשין מן הדין, מי שמיישם זאת על קו"ח של בכלל מאתים מנה מניח שיכולה להיות פירכא גם על זה.

דביר הגיב לפני 5 שנים

שלום הרב,
יש בנושא בכלל מאתיים מנה בהקשר של ענישה מן הדין התייחסות בפסיקה של בתי משפט ישראלים ואולי תמצא את הנושא מעניין. להלן ציטוט מתוך גזר הדין המשמעתי בעניינה של השופטת פוזננסקי-כץ (קישור: https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/18002081-44.htm):

"35. אין מקום לבחון את היחס בין "העברה מתפקיד" לבין "השעיה" כיחס שבין "שלם" ל"חלקו". בהקשר זה, יצוין כי בעבר הקרוב נדונה בבית המשפט העליון השאלה האם בית הדין הרבני מוסמך להמליץ על סנקציות "מדרבנו תם" שעה שאלה אינן מנויות בחוק (בג"ץ 5185/13 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול [פורסם בנבו] (28.2.2017)). השופט י' עמית אחז בדעה – המתיישבת עם עמדת הנקבלת – לפיה ניתן ללמוד על סמכות זו, הנתונה לבתי הדין הרבניים, מכוח קל וחומר או מכוח הכלל הפרשני "בכלל מאתיים מנה" או "השלם כולל את חלקו". הוא ציין כי "קשה להלום כי נכיר במאסר, הפוגע בזכות היסוד לחירות, אך לא נכיר בלחץ חברתי וולונטרי פרי הרחקות דרבנו תם" (פיסקה 6.א. לחוות דעתו). לעומתו, הנשיאה מ' נאור קבעה בעניין זה כך:

"בנקודה זו חולקת אני על חברי, שכן לגישתי העובדה כי קיימת בחוק סנקציה חמורה יותר אינה משמיעה לנו כי קיימת סמכות משתמעת להטיל סנקציה חמורה פחות. זאת, בפרט במקרה בו מדובר על סנקציות הפוגעות בזכויות יסוד. לפי עיקרון החוקיות, הרשות רשאית ומוסמכת לעשות רק את אותן פעולות שהחוק הסמיך אותה לעשותן. ככל שמדובר בפעולה הפוגעת בזכויות יסוד, ההסמכה לפעולה חייבת להיות ברורה ומפורשת, וזאת בין אם מדובר בפגיעה בחירות ובין אם מדובר בפגיעה בזכויות יסוד… בענייננו, תקנות דרבנו תם מגלמות פגיעה משמעותית בזכויות יסוד מוגנות וחשובות של פרטים, בין היתר בחופש העיסוק ובכבוד האדם. לפיכך, פגיעה בזכויות אלה חייבת להיות מכוח הסמכה ישירה ומפורשת בחוק, ולא ניתן ללמוד עליה מכוח היקש, קל וחומר או כלל פרשנות אחר."

(בג"ץ 5185/13 הנ"ל, פיסקה 12)

אף אני סבור, כי העובדה שחוק מסמיך ערכאה שיפוטית או משמעתית להטיל אמצעי משמעת "חמור", אינה משמיעה, מיניה וביה, כי בסמכותו להטיל כל סנקציה אחרת, גם כזו השונה במטרתה ובמהותה, רק מכיוון שלכאורה מדובר בסנקציה פחותה בחומרתה. יש לזכור, כי בצד התכלית המשותפת לכל עונש ולכל סנקציה, יש לעונשים ולסנקציות שונות מטרות נבדלות. בנוסף, ההשוואה בין סנקציה "חמורה" לסנקציה "פחות חמורה" אינה לעיתים כה פשוטה. במילים אחרות, לפעמים יִקשה עלינו לקבוע מהו מדרג החומרה בין סנקציות, עונשים או אמצעי משמעת שונים. נדגים הקושי: אומנם הכל יסכימו כי עונש של עשר שנות מאסר הוא "חמור" יותר מקנס בסכום של 100 ש"ח; אך לא מובן מאליו כי עונש של שבועיים מאסר הוא פוגעני ו"חמור" יותר, לגבי כל אדם, מקנס בסכום של 100,000 ש"ח. ממילא, אין להתבונן בסוגיה מנקודת מבט של ערכים מוחלטים, משל סוגי העונש היו מסודרים בסולם ענישה בעל מדרג "חומרה" קטגורי וברור. זאת ועוד, מוכן אני להכיר בקיומו של הכלל בדבר "שלם הכולל את חלקו". אך יש לזכור: עסקינן בכלל פרשני, הא ותו לא. אין מדובר בכלל מכריע, או בלשון הספורט "שובר שוויון", אלא באחד מיני כללים שונים. במקרה דנא קיימים טעמים פרשניים רבים, שלגישתי, בוודאי בהצטברם יחדיו, גוברים על הכלל האמור, מאפילים עליו ומכריעים אותו."

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

כן, ידיד שלי שהוא שופט שלח לי את זה כבר כשזה נכתב. מאמר שלי בנושא זה אפילו מוזכר שם בפסק הדין.
אני חושב שזוהי דוגמה טובה מדוע קו"ח של בכלל מאתיים מנה יכול גם הוא להיפרך.

השאר תגובה

Back to top button