לימוד לקח מהתנ"ך

אני אשכלל את השאלה שלי.

האם התנ"ך כן היה הגושפנקא (משמעותית מאד) עבור אנשים לפעול?

ז"א, גם אם הוא לא העלה מאפס את "הרעיון הציוני" לאנשים כמו דוד בן גוריון וליאיר שטרן זכרם לברכה (וכמובן עוד רבים אחרים), אני מניח שתסכים שאין ספק שלחלקים הספרותיים בתנ"ך היתה השפעה עצומה על ההתנהלות שלהם.

באם אכן אתה מסכים שהיתה לו השפעה עצומה על ההתנהלות שלהם, אנשים בני ימנו (השפעה עצומה מעל כל ציווי הלכתי שכתוב בתורה), האם אפשר יכול לטעון כעת שיותר סביר להעניק לחלקים הספרותיים של התנ"ך את התואר "תורה בחפצא"?

לטובת הקוראים, אצטט את דברי בן גוריון ויאיר שטרן
"מאז באתי לארץ עוצבתי בעיקר מהתנ"ך, שרק פה, בארץ, החילותי להבין אותו בכל עומקו, והושפעתי ממנו יותר מכל ספר וספרות אחרים – יהודיים ולא יהודיים" (בן גוריון).

ושטרן (עיקרי התחייה) :
"העם – העם העברי הוא עם סגולה: יוצר דת היחוד, מחוקק מוסר הנביאים, נושא תרבות עולם; גדול במסורת הגבורה ומסירות הנפש; ברצון-החיים וכח-הסבל; באור רוחו; בביטחונו בגאולה.

המכורה- היא ארץ-ישראל בתחומיה המפורשים בתורה (בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת טו-יח) היא ארץ החיים בה ישכון לבטח העם העברי כולו.

העם ומכורתו- את ארץ-ישראל כבש ישראל בחרב. בה היה לעם ובה בלבד ישוב לתחיה. לפיכך יש לישראל, ורק לו, זכות הבעלות על ארץ-ישראל. זכות זו היא מוחלטת, היא לא פקעה ולא תוכל לפקוע עוד לעולם."

זו שאלה אחרת לגמרי. ברור שהוא משפיע. מה הקשר בין זה לבין תורה בחפצא או תורה בכלל?! ישהרבהאנשים שהשפיעו עליהם יצירות ספרותיות, אמנות, נאומים (צרציל, מרטין לותר קינג) ועוד. האם כל אלו תורה בחפצא?

כן אני למדתי שיש חשיבות בתנ"ך לנקמה באויבי עמ"י ונקמה קולקטיבית,
זה היה נראה לי ערך לא סביר, אבל נראה בתנ"ך נראה בכמה מקומות שהוא משמעותי.

דוגמה ללימוד מהמקרא:
אני מפנה את הקוראים לדיון ביני לבין הרב בטור 479 (https://mikyab.net/posts/76340). בשרשיר התגובות שם (לקראת הסוף נכון לעכשיו), הצעתי דוגמה ללימוד מהמקרא. אני ממליץ לקוראים להתבונן שם ולשפוט בעצמם אם לימוד מהמקרא הוא אפשרי.