לימוד תו"כ חזרת הש"ץ וקריאת התורה

מותר ללמוד (אף שיש פוסקים שאסרו), שכן אין לך שום תפקיד בחזרת הש"ץ. זהו נוהג שבטל טעמו (היום יש לנו סידורים וכולם יודעים לקרוא. אמנם יש שטענו שזו לא רק תקנה לאלו שלא יודעים לקרוא אלא שהחזרה הופכת את התפילה לציבורית. אבל זה הסבר שבדיעבד). צריך לענות בהוב"ש ואמן. וכמובן להפסיק לקדושה ומודים דרבנן. ההיתר לקרוא הוא ברגעים שאין לך תפקיד (הרגעים המתים). כשיש לך תפקיד עליך למלא אותו.
——————————————————————————————
שואל:
האם מאותו שיקול יהיה גם מותר ללמוד תו"כ קריאת התורה (בשני חמישי ושבת) ?
——————————————————————————————
הרב:
לגבי קריאת התורה המצב מעט שונה, שכן הדעות חלוקות האם זו חובת הציבור או חובת הפרטים שמתפללים. אם זו חובת הציבור אז יש מקום לומר (אם כי גם זה לא הכרחי) שדי בכך שהציבור קורא ואני יכול ללמוד משהו אחר. אם זו חובת היחיד אז כנראה אסור. ועדיין יש אולי מקום להתיר להאזין בחצי אוזן לקריאה וכדומה. 
——————————————————————————————
יונתן:
הזכרת דעת הסוברים שחזרת הש"ץ היא תפילת הציבור (להבדיל מתפילת הלחש שהיא תפילת היחיד). מדוע אתה טוען שזה רק הסבר בדיעבד? האין העובדה שכל קהילות ישראל בכל המקומות והתקופות נהגו בה כדי לחזק את הטיעון הזה? 
באותה מידה, ניתן אף לומר הפוך. מלכתחילה נתקנה חזרת הש"ץ להיות תפילה בציבור, ורק אח"כ הסבירו שזה כדי להוציא יד"ח.
——————————————————————————————
הרב:
פשוט מפני שאין לזה רמז בשום מקום. יש הסבר כתוב ואיני רואה היגיון להתעלם ממנו בשם ספקולציות כאלה או אחרות. לכל היותר אפשר לומר שאנחנו עצמנו מתקנים מחדש את חזרת הש"ץ כדי לשוות אופי ציבורי לתפילה. אבל כאן כבר נכנסת שאלת הסמכות לתקן תקנות.