לך קו אחיד בהבנת המקרא

המקרא מתייחס למאורע חציית הים כנס מובהק באופן די ברור.
אבל הוא גם כותב שיצאו 60 ריבוא גברים באופן די ברור.

אני מסכים שיכול להיות שהשאלה היא לא מה יותר פנטסטי.

אבל אם אין עובדות בעד 60 ריבוא, איזה עובדות יש בעד חציית ים סוף או מספר עצום של בכורות שמתו, שדווקא את האחרונים אתה נוטה לקבל כפשוטם אם מבחינת המקרא הכל מסופר באותו אופן – כפשוטו?

אתה מתעקש סתם. המקרא לא רק מציין את האירוע אלא גם מתייחס אליו בכמה מקומות כנס. איני רואה הסבר אפשרי אחר לנס.
לעומת זאת, המספר יכול להיות טיפולוגי, בפרט אם יש עובדות נגדו (ולא רק שאין עובדות בעדו).

מיקוד:
2 מיליון יוצאים – יש עובדות נגד זה, לשיטתך.

מאות אלפים מתים במכת בכורות- אין עובדות נגד זה, לשיטתך.

איזה סוג עובדות יש נגד 2 מיליון יוצאים, אבל אין נגד מאות אלפי מתים במכת בכורות?

הגיוני שהמספר 60 ריבוא הוא טיפולוגי. גם הגיוני שסיפור ים סוף וכל המכות זה מטפורי.

זה שהתורה/הנ״ך מציין את הניסים פעמים זה לא חזק מספיק כדי לטעון שלא סביר שמדובר במטאפורה.

לא כתבתי שיש עובדות נגדו וגם לא שהמספר לא נכון.
כתבתי שאם יש עובדות נגדו (וטוענים שיש) אין לי בעיה לפרש אותו אחרת.
טוב, מיציתי.

מספר טיפולוגי? מורכב מהרבה מספרים קטנים של השבטים, ומספר הבכורים מעומת מול מספר הלויים? (נכון שמספר הבכורים גדול מאוד באופן יחסי, ועדיין)

אני עדיין לא מצליח להבין עדיין למה לניסים אינך מקבל הסברים אחרים.

מעבר ללומר ש"התורה חוזרת על זה כמה פעמים בתור נס" לא מצאתי בדבריך אפילו שבריר של הסבר מדוע לא לקבל הסברים רציונליים לניסים.

אגב, כמו שכתב המגיב מעלי, התורה גם חוזרת על מספר עצום של יוצאים גם בעת המפקדים ואף נותנת פירוט די מכובד. יותר מפעם אחת. מה שמוריד את הסבירות שמדובר במספר טיפולוגי.

אז אני אם כך, צריך לעשות הקשה בין הניסים למספר היוצאים –
אם את הניסים לא סביר לפרש באופן מתחכם, כך גם את מספר היוצאים לא סביר לפרש כמספר טיפולוגי.

לא הצלחתי להבין למה לפלג בין השניים.

כל טוב