מלקות

השואל שאל לפני חודש 1

שלום וברכה!
בגמרא בסנהדרין י ע”א הגמרא דנה במקור לכך שזקוקים לג’ דיינים על מלקות וז”ל:
“מנהני מילי אמר רב הונא אמר קרא (דברים כה) ושפטום שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן שלשה אלא מעתה (דברים כה) והצדיקו שנים והרשיעו שנים הרי כאן שבעה ההוא מיבעי ליה כדעולא דאמר עולא רמז לעדים זוממין מן התורה מניין רמז לעדים זוממין והא כתיב (דברים יט) כאשר זמם אלא רמז לעדים זוממין שלוקין מניין דכתיב (דברים יט) והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע משום דהצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע אלא עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עדי אחריני והצדיקו את הצדיק דמעיקרא ושוינהו להנך רשעים והיה אם בן הכות הרשע ותיפוק ליה (שמות כ) מלא תענה משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:”
 
רש”י מבאר שלמסקנת הגמרא המילים ‘והצילו’ ו’הרשיעו’ כלל לא מתייחסות לפעולת של בי”ד, אלא לפעולת העדות של העדים הזוממים ושל זוממי הזוממים. לעומתו, הרמב”ן על התורה סבור שזה מתייחסות לפעולת בי”ד, אשר מצדיקים את הצדיק ומרשיעים את הרשע. 
 
אם כך ישנה מחלוקת קוטבית בין הראשונים האם המילים ‘והרשיעו’ או ‘והצדיקו’ יכולים להתייחס לגזר דין של מלקות. 
 
עלה על דעתי ההסבר הבא, ורציתי לשמוע את דעתך. ייתכן שאין משמעותם של הביטויים ‘והרשיעו’ ו’הצדיקו’ כהטלת חיוב על האדם ע”י בית הדין, אלא כקביעת מעמדו של הגברא (אשם / צדיק וכו’). ואכן בתורה נאמר ‘אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים לרעהו. ראשית יש את קביעת מעמדו של הגברא כרשע, וכפועל יוצא הוא גם מחויב לשלם קנס, אך משמעות ההרשעה היא קביעת מעמדו של הגברא כאשם. ייתכן שגם בנידון דידן זהו הפירוש לביטויים הללו, ונחקלקו רש”י והרמב”ן באשר לטיבו של חיוב המלקות – האם מדובר בהטלת חיוב גרידא, או שמא הוא גם כל תפקידו של בי”ד הוא קביעת מעמדו של הגברא כאשם, וממילא הוא מתחייב במלקות (עיין לדוג’ בדברי הקובץ הערות טז, ז)

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

לפני שנכנסים להסבר איני מבין מה הוא בא לבאר. הייתה הו”א בגמרא אבל למסקנה זה מדבר על עדים ולא על בי”ד. אז מה הבעיה? רש”י הולך עם הדרש והרמב”ן עם הפשט, ושניהם לא קשורים להו”א בגמרא.

השואל הגיב לפני חודש 1

הרמב”ן איננו מתעסק בפשט הכתוב – הוא מביא את דרשת חז”ל הנ”ל ומפרש אותה מעט שונה מרש”י כפי שציינתי, (ואכן הפנ”י במכות ובעל הכתב והקבלה מקשים על הרמב”ן שזה בגדר רמז בעלמא ומדוע הוא מפרש כך את הפסוק וצ”ע) . דהיינו רש”י הבין שעיקר הקושי של חז”ל הוא בכך שהמילים ‘והצדיקו והרשיעו’ מתייחסות אל בי”ד ולכן הגמרא נוקטת שזה קאי על פעולת העדות, ואילו הרמב”ן נוקט שזה כלל לא הקושי של חז”ל – הם התקשו בשאלה אחרת – האם כל פעם שבי”ד מצדיקים או מרשיעים אדם הוא מחויב במלקות ולכן הסבו את הפסוק לעדים זוממים. א”כ יוצא שהם נחלקו האם יש בעיה מהותית להגדיר את פעולת חיוב המלקות ע”י בי”ד במילים ‘והצדיקו והרשיעו’ או שמא זוהי בעיה נקודתית. רציתי לתלות זאת בשאלה מהו תפקידו של בי”ד בחיוב מלקות – קביעת מעמד הגברא או הטלת חיוב – בהתאם לכך ניתן להבין האם ניתן להשתמש במילים ‘והרשיעו’ או ‘והצדיקו’ שקובעות את מעמד הגברא בהקשר של הטלת חיוב מלקות.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

לא רואה את הקושי ולכן איני רואה הכרח בפתרון שאתה מציע. לא הייתי בונה מאומה על דיוק כזה, אבל כמובן אם לדעתך זה הגיוני אז אתה יכול לומר זאת גם בלי ראיות והכרחים מהפסוקים והראשונים.

השאר תגובה