מנהגים שונים בהגייה
יצא לי לפגוש כמה מנהגים שונים בהגיית קמץ, חולם וכדו' אשכנזים, ספרדים, תימנים (שאמי ובלדי גם שונים)- ולכאו' כל הנידון איך להגות מילים הוא בעצם נידון היסטורי- מה היה פעם בבית המקדש, מהו המקור- ולכאו' שמדברים על מציאות לא שייך שכל אחד ינהג כרבותיו, מכיוון שבנידון הזה לדמות של 'הרב' אין שום משמעות מיוחדת, אנחנו רוצים לדעת מהי האמת, מה היה אז- ורק אחד צודק,- שאלה- למה אנחנו נוהגים כרבותינו ולא פשוט מבררים את הנושא, שהרי חלק מהעדות יש להם טענות, ובהנחה שצריך לבדוק מהי האמת- הרבנים של כל עדה ועדה- האם כל אחד בירר ויצא לו בדיוק כמנהגו במקרה?
בלי שום קשר לטענה שמדובר בשאלה עובדתית, אם יש לך דרך לבחון מה נכון ולהגיע למסקנה אין שום צורך והכרח ללכת אחרי המנהגים. כפי שנאמר בירושלמי: אם הלכה רופפת בידך הלוך אחר המנהג.
הרב מסכים שמדובר בשאלה עובדתית ?
לא בהכרח. ניתן לשנות מנהג, ולכן גם אם פעם יברו באופן מסוים ניתן כיום לדבר אחרת.. יש לדון בזה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer