מסכת סנהדרין
שלום לכבוד הרב!
אני לומד מסכת סנהדרין רציתי לשאול את הרב מס\' שאלות על סוגיא בדף פ\' עמוד ב\' \'מתני ליה רב יחזקאל לרמי בריה\' .
שאלתי היא: האם לפי הגרסה של הבן \'הנסקלין בנשרפין\' יוצא שחכמים סוברים שהדין הוא חיוב בשריפה בגלל שהם הרוב ולא בגלל שזו מיתה קלה ? {בניגוד לגרסת האב שלפיה יוצא שהמחלוקת היא רק מהי מיתה קלה יותר אך שניהם סבורים שמחייבים רק לפי המיתה הקלה יותר} .
2. התוס\' ד\"ה: \"הנסקלין בנשרפין\" שואלים מדוע רבי שמעון לא הולך לפי הכלל של \'בתר רובא\'? לא הבנתי את תירוצם של בעלי התוס\'. אשמח מאד אם הרב יעזור לי .
כמו כן לא הבנתי מדוע לפי ההסבר השני בתוס\' מקרה זה יש לו דין של \'קבוע כמחצה על מחצה דמי\' .
אשמח לקבל הסבר לכלל זה .
בברכה ובהערכה נועם
- רבנו הולכים אחרי הרוב, ומה שכתבו הוא רק לשיטת ר"ש.
- הם טוענים שלא הולכים אחר הרוב לחייב את מי שאינו חייב. מה שמצינו שהולכים בנפשות אחר הרוב הוא רק במקום שהאדם ודאי חייב (כלומר ודאי הרג) והשאלה היא במה הוא חייב (אולי הרג טריפה וכדומה).
- ההסבר השני הוא שבמקרה זה מדובר בקבוע, שהרי האנשים נמצאים בתערובת של נסדרפים בנסקלים, וכל דבר שמצוי במקומו בתוך התערובת אין הולכים בו אחר הרוב. דין הליכה אחר הרוב נאמר כשמשהו פרש מהרוב. למשל חתיכת בשר שנמצאה מוטלת ברחוב ויש רוב חנויות כשרות ומיעוט טריפות. החתיכה פרשה מהחנות שבה נמכרה ולכן הולכים אחר הרוב ומכשירים. אבל אם אני נכנס לחנות ולוקח חתיכת בשר מתוכה, אלא שאינו יודע מה טיבה של החנות, וגם כאן יש רוב חנויות כשרות. במצב כזה יש דין קבוע ולא הולכים אחר הרוב כי אין פרישה של החתיכה המסופקת מהמקום שלה.
- לגבי הסבר דין קבוע, קטונתי. ראה אריכות בשערי ישר שער ג.
תודה רבה . כלומר שינוי הגרסה לפי הבן משנה את ההסבר של רבנן {בניגוד לגרסה של האבא}וההסבר של חכמים לפי הגרסה של האב היא מיתה קלה ואילו לפי גרסת הבן הנימוק הוא רוב. לפי זה יוצא שבמקרה שיש לי רוב נסקלין יסברו חכמים שהדין הוא שכולם בסקילה למרות שלשיטתם זו מיתה חמורה יותר. האם הבנתי נכון?
אמנם לא מפורש כיצד למד הרב את דעת חכמים, אבל אכן כך משמע בפשט הגמרא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer