מספר שאלות

שו”תקטגוריה: כללימספר שאלות
ע' שאל לפני 5 שנים

הרב, שלום וברכה. עלו לי בזמן האחרון כמה שאלות שהייתי שמח אם הרב יוכל לחוות לי עליהן את דעתו:

  1. קבלה. שאלתי בזמנו את הרב מה דעתו על קבלה ומה התוקף שלה והרב ענה (עד כמה שזכור לי) שאלו אינטואיציות רוחניות, ומי שזה ‘נשמע’[1] לו יכול\ צריך לפעול על פיהן ומי שלא- לא. רציתי לשאול האם הרב עדיין חושב את מה שזכור לי, ואם כן האם האינטואיציות הקבליות נשמעות לרב באופן כללי והאם הוא נוהג ע”פ מנהגי הקבלה, או אולי רק חלקית- מה כן ומה לא[2]?
  2. דעת הרב על שאלת ה’ידיעה והבחירה’ בספר ‘שתי עגלות’ הרב מדבר לקראת הסוף על אחדות הניגודים בהקשר השאלה ונשמע משם שהוא בהחלט סובר שזו תשובה סבירה[3] ולעומת זאת זכור לי שבספר ‘מדעי החופש’ הרב מציג את דעתו שבהחלט הגיוני (וסביר?) לומר שהקב”ה לא יודע את העתיד לפרטי פרטים. במקרה והאפשרות של מדעי החופש היא הנכונה, הרב כתב ב’שתי עגלות’ שאנו לא אומרים אמירות על הקב”ה אלא רק על אפשרות האמונה שלנו כמאמינים אנושיים. והבנתי שזה קשור לעובדה שאנו לא יודעים האם יש אפשרות לדבר על מגבלות לוגיות בהקשר של הקב”ה כי אין לנו גישה אליו בכלל. האם זה נכון? ואם כן איך אפשר לומר שהקב”ה לא יודע את העתיד בפרטי פרטים[4]?
  3. בספר ‘מדעי החופש’ הרב דיבר על האפשרות הדואליסטית שמציגה יצירת מעגלים חשמליים ע”י הרצון של האדם. האם ישנה אפשרות לזהות את הופעת המעגלים האלה במעבדה? (יכול להיות שהרב התייחס לנושא הזה בסוף הספר, ואז אני מתנצל, פשוט הספר לא לפני בישיבה אלא בבית…)
  4. בספר של הרב- ‘מדעי החופש’ הרב מבקר את התפישה שמבינה את הרצון כמשהו שאומנם לא קיים במישור הפרטים, אבל ‘מבליח’ בכלל. כדוג’ הוא מביא את הנוזליות שאמנם במישור הכלל ניתן לדבר על מושגים כמו דחיסות, צמיגות וכו’ שלא קיימים במישור הפרט, אבל ברור שהם לא מבליחים משום מקום, אלא פשוט מתארים דינמיקה של קבוצת פרטים וזו הסיבה שלא שייכים בפרט בודד[5]. לעומת זאת בספר ‘שתי עגלות’ בשער ד’ פרק ב’ הרב מביא את הדוג’ של נוזל לקיום מוחשי של כלל. נראה בדיוק הפוך?! למה הביקורת מ’מדעי החופש’ לא שייכת כאן?
  5. אם כבר פרט וכלל, שאלה על החלק הזה בשתי עגלות[6]– למה בכלל (במישור הסברא[7]) לחשוב שיש דבר כזה ‘כלל’ במציאות? הרי אני יכול לאסוף ולפזר קבוצה של אנשים במחי יד, האם אני באמת יוצר והורס משהו במחי יד? (נניח אני יוצר קבוצה לכתיבה יוצרת ומפזר אותה. האם באמת היה פה משהו מעבר לאוסף אנשים?)
  6. בליעה בכלים בימינו. הבנתי שבסוגיה זו יש כמה דיונים והמפורסם בהם הוא המאמר בתחומין (של דרור פיקסלר נראלי) והשאלה היא מה דעת הרב- האם הוא חושב שברוב הכלים בימינו לא שייכים הרבה מדיני הכשרות הרגילים? כמו הרב דב ליאור (לפי מה ששמעתי) או שאי אפשר לחדש הלכות בכלים וכו’ ושיש לנו רק את הקטגוריות שהיו מוכרות לראשונים- חרס, זכוכית וברזל – כמו ששמעתי שהרב יעקב אריאל אמר?
  7. לגבי שינוי מנהג:
  • שמעתי ראיון של הרב בנושא הקטניות- אבל לא שמעתי אותו עד סופו (נגמרה ההפסקת צהרייםJ ) האם אפשר לשנות מנהג שנוהגת עדה? ראיתי מאמר של רב אחד, (לא זוכר את שמו) שכתב שאין דרך לשנות מנהג עדתי. לא התרת נדרים ולא כלום. האם הרב מסכים? ואם מותר לשנות האם צריך התרת נדרים? האם זו שלפני ראש השנה עוזרת?
  • באותו כיוון- לגבי שינוי של הרחקה בין בשר וחלב[8]– האם ניתן לשנות מנהג שמירה של 3 שעות לשעה? האם זה יותר פשוט להיפך (משעה ל3\ 6) או שזה אותו דבר במובן המהותי? האם צריך התרת נדרים? האם זה דומה\ שונה מקטניות?
  • נוסח ברכת המזון של ר’ סעדיה גאון. ראיתי אנשים שמברכים מנוסח הברכה שמופיע בסידור ר’ סעדיה גאון (והוא הרבה יותר קצר) האם ניתן לעשות דבר כזה? ואם קיבלנו על עצמינו (ככלל בדורות האחרונים) נוסח אחר- האם ניתן לשנות את הקבלה הזו[9]?

זהו לבינתיים הרב,
תודה מראש- עופר גזבר.
נ.ב- לסיום הייתי שמח לשאול שאלה טכנית- איזה שיעורים קבועים הרב מעביר במהלך השבוע ואפשריים לכניסה (בשבילי)?
[1] במובן ה’שמעי’…
[2] לדוג’ האם הרב אומר את כל נוסח ברכת הלבנה שהבנתי שהחלק הנוסף מעבר לברכה מיוסד על הקבלה… האם הרב חושב שזה ‘נכון’ לומר 3 פעמים ‘תיפול עליהם’ וכו’… או שזה כבר לא קשור לאינטואיציות הקבליות שהרב מקבל?
[3] או שאולי זו רק דוג’ לאחדות הניגודים ולא מייצגת את דעת הרב?
[4] או שאולי גם זו אמירה רק על האמונה המקס’ שלנו כבני אדם אבל באמת יכול להיות שהקב”ה יודע את העתיד לפרטי פרטים?
[5] צריך להתחשב בשדה מסביב לכל אטום (זה קשור? אני רק זוכר שהרב הזכיר את זה, אבל אולי אני מבלבל בין כמה נק’..) אבל באופן עקרוני ניתן לחשב את כל המושגים שמתארים כלל כמו לחץ, טמפרטורה וכו’ גם במישור האטומי- אם רק נעשה מספיק עבודה…
[6] פרק ב’ בשער ד’- ‘מרכזיותו של הפרט’.
[7] במישור ההוכחות שהיהדות מתייחסת לכלל כ’קיים’ אני מבין, אבל אני לא מבין את היהדות…
[8] בלי להתייחס בינתיים לשאלה האם זה ראוי או לא…
[9] הם אמרו- למה ר’ סעדיה גאון יכול היה לברך מזה ואנחנו לא? האם כל ההבדל הוא איזו פורמליקה (קבלה כללית של נוסח שונה) שצריך להתיר כדי שגם אנחנו נוכל לברך או שיש משהו מהותי טוב יותר בנוסח בידינו?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 5 שנים

תשובה בגוף הדברים במודגש:
הרב, שלום וברכה. עלו לי בזמן האחרון כמה שאלות שהייתי שמח אם הרב יוכל לחוות לי עליהן את דעתו:

  1. קבלה. שאלתי בזמנו את הרב מה דעתו על קבלה ומה התוקף שלה והרב ענה (עד כמה שזכור לי) שאלו אינטואיציות רוחניות, ומי שזה ‘נשמע’[1] לו יכול\ צריך לפעול על פיהן ומי שלא- לא. רציתי לשאול האם הרב עדיין חושב את מה שזכור לי, ואם כן האם האינטואיציות הקבליות נשמעות לרב באופן כללי והאם הוא נוהג ע”פ מנהגי הקבלה, או אולי רק חלקית- מה כן ומה לא[2]?

כן. אני מדבר על הרעיונות הקבליים ולא על המנהגים. אני לא חושב שיש קשר מוכרח בין השניים. במקום שמנהג קבלי נכנס להלכה יש לו מקום. אחרת אני לא חושש לו.

2. דעת הרב על שאלת ה’ידיעה והבחירה’ בספר ‘שתי עגלות’ הרב מדבר לקראת הסוף על אחדות הניגודים בהקשר השאלה ונשמע משם שהוא בהחלט סובר שזו תשובה סבירה[3] ולעומת זאת זכור לי שבספר ‘מדעי החופש’ הרב מציג את דעתו שבהחלט הגיוני (וסביר?) לומר שהקב”ה לא יודע את העתיד לפרטי פרטים. במקרה והאפשרות של מדעי החופש היא הנכונה, הרב כתב ב’שתי עגלות’ שאנו לא אומרים אמירות על הקב”ה אלא רק על אפשרות האמונה שלנו כמאמינים אנושיים. והבנתי שזה קשור לעובדה שאנו לא יודעים האם יש אפשרות לדבר על מגבלות לוגיות בהקשר של הקב”ה כי אין לנו גישה אליו בכלל. האם זה נכון? ואם כן איך אפשר לומר שהקב”ה לא יודע את העתיד בפרטי פרטים[4]?

ממש לא מייצג את דעתי. אחדות הניגודים זה פטומי מילי בעלמא. אין לאמירה כזאת שום משמעות ולכן אני לא יכול להסכים או לא להסכים לה. זה כמו לשאול האם אני מסכים לטענה שבלה בלה בלה בלה.
אנחנו בהחלט יודעים שאין מקום לדיבורים כאלה. מכיון שכל הדיון שלנו הוא על מה שאנחנו מאמינים, לכן אין מקום לדיבורים מחוץ ללוגיקה גם ביחס לקב”ה. וכן כתבו הרמב”ם במו”נ והרשב”א בתשובה ועוד (הבאתי זאת שם).
ומכאן שאם ידיעת העתיד היא סתירה לוגית אין אפשרות לייחס אותה לקב”ה. בספרי מדעי החופש הסברתי מדוע לדעתי זו סתירה לוגית (כפי שכתב השל”ה).

3. בספר ‘מדעי החופש’ הרב דיבר על האפשרות הדואליסטית שמציגה יצירת מעגלים חשמליים ע”י הרצון של האדם. האם ישנה אפשרות לזהות את הופעת המעגלים האלה במעבדה? (יכול להיות שהרב התייחס לנושא הזה בסוף הספר, ואז אני מתנצל, פשוט הספר לא לפני בישיבה אלא בבית…)

תיאורטית כן. אבל מעשית קשה לקלוע בדיוק לנקודה במקום ובזמן שבה זה מתבצע.

4. בספר של הרב- ‘מדעי החופש’ הרב מבקר את התפישה שמבינה את הרצון כמשהו שאומנם לא קיים במישור הפרטים, אבל ‘מבליח’ בכלל. כדוג’ הוא מביא את הנוזליות שאמנם במישור הכלל ניתן לדבר על מושגים כמו דחיסות, צמיגות וכו’ שלא קיימים במישור הפרט, אבל ברור שהם לא מבליחים משום מקום, אלא פשוט מתארים דינמיקה של קבוצת פרטים וזו הסיבה שלא שייכים בפרט בודד[5]. לעומת זאת בספר ‘שתי עגלות’ בשער ד’ פרק ב’ הרב מביא את הדוג’ של נוזל לקיום מוחשי של כלל. נראה בדיוק הפוך?! למה הביקורת מ’מדעי החופש’ לא שייכת כאן?

ראה בספרי מדעי החופש את ההבדל בין אמרגנטיות חלשה וחזקה. ציבור הוא אמרגנטיות חלשה וזה ייתכן.

5. אם כבר פרט וכלל, שאלה על החלק הזה בשתי עגלות[6]– למה בכלל (במישור הסברא[7]) לחשוב שיש דבר כזה ‘כלל’ במציאות? הרי אני יכול לאסוף ולפזר קבוצה של אנשים במחי יד, האם אני באמת יוצר והורס משהו במחי יד? (נניח אני יוצר קבוצה לכתיבה יוצרת ומפזר אותה. האם באמת היה פה משהו מעבר לאוסף אנשים?)

לא כל אוסף אנשים שמתקבץ במקום מסוים הוא כלל. רק ציבור (כמו עם ישראל). כשהשמדת את כלל ישראל לא השמדת רק פרטים אלא גם את הציבור. כך כשאתה מחליף את כל התאים בגוף זה עדיין אותו אדם (הספינה של תזאוס). אגב, במחברת השלישית אני מדבר על כך שכדי להפוף גוף לאורגניזם דרושה נשמה, כמו מלך לעם, וכמו אלוקים לעולם. כך שרו של עם כלשהו (בלשון חכמים זה המלאך של אותו עם) הופך אותו לעם.

6. בליעה בכלים בימינו. הבנתי שבסוגיה זו יש כמה דיונים והמפורסם בהם הוא המאמר בתחומין (של דרור פיקסלר נראלי) והשאלה היא מה דעת הרב- האם הוא חושב שברוב הכלים בימינו לא שייכים הרבה מדיני הכשרות הרגילים? כמו הרב דב ליאור (לפי מה ששמעתי) או שאי אפשר לחדש הלכות בכלים וכו’ ושיש לנו רק את הקטגוריות שהיו מוכרות לראשונים- חרס, זכוכית וברזל – כמו ששמעתי שהרב יעקב אריאל אמר?

מדובר בקביעות עובדתיות ואין שום מניעה לחדש ולשנות.

7. לגבי שינוי מנהג:

  • שמעתי ראיון של הרב בנושא הקטניות- אבל לא שמעתי אותו עד סופו (נגמרה ההפסקת צהרייםJ ) האם אפשר לשנות מנהג שנוהגת עדה? ראיתי מאמר של רב אחד, (לא זוכר את שמו) שכתב שאין דרך לשנות מנהג עדתי. לא התרת נדרים ולא כלום. האם הרב מסכים? ואם מותר לשנות האם צריך התרת נדרים? האם זו שלפני ראש השנה עוזרת?

זה לא מנהג אלא חשש. ראה כאן:
https://mikyab.net/%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%A8-2/

  • באותו כיוון- לגבי שינוי של הרחקה בין בשר וחלב[8]– האם ניתן לשנות מנהג שמירה של 3 שעות לשעה? האם זה יותר פשוט להיפך (משעה ל3\ 6) או שזה אותו דבר במובן המהותי? האם צריך התרת נדרים? האם זה דומה\ שונה מקטניות?

צריך התרת נדרים כי זה מנהג ולא חשש. אמנם אם הניהוג התחיל בגלל טעות (חשבת שזו הלכה והתברר שלא) יש מקום לוותר על התרת נדרים.

  • נוסח ברכת המזון של ר’ סעדיה גאון. ראיתי אנשים שמברכים מנוסח הברכה שמופיע בסידור ר’ סעדיה גאון (והוא הרבה יותר קצר) האם ניתן לעשות דבר כזה? ואם קיבלנו על עצמינו (ככלל בדורות האחרונים) נוסח אחר- האם ניתן לשנות את הקבלה הזו[9]?

זהו מנהג ודרושה התרת נדרים.
זהו לבינתיים הרב,
תודה מראש- עופר גזבר.
נ.ב- לסיום הייתי שמח לשאול שאלה טכנית- איזה שיעורים קבועים הרב מעביר במהלך השבוע ואפשריים לכניסה (בשבילי)?
[1] במובן ה’שמעי’…
[2] לדוג’ האם הרב אומר את כל נוסח ברכת הלבנה שהבנתי שהחלק הנוסף מעבר לברכה מיוסד על הקבלה… האם הרב חושב שזה ‘נכון’ לומר 3 פעמים ‘תיפול עליהם’ וכו’… או שזה כבר לא קשור לאינטואיציות הקבליות שהרב מקבל?
[3] או שאולי זו רק דוג’ לאחדות הניגודים ולא מייצגת את דעת הרב?
[4] או שאולי גם זו אמירה רק על האמונה המקס’ שלנו כבני אדם אבל באמת יכול להיות שהקב”ה יודע את העתיד לפרטי פרטים?
[5] צריך להתחשב בשדה מסביב לכל אטום (זה קשור? אני רק זוכר שהרב הזכיר את זה, אבל אולי אני מבלבל בין כמה נק’..) אבל באופן עקרוני ניתן לחשב את כל המושגים שמתארים כלל כמו לחץ, טמפרטורה וכו’ גם במישור האטומי- אם רק נעשה מספיק עבודה…
[6] פרק ב’ בשער ד’- ‘מרכזיותו של הפרט’.
[7] במישור ההוכחות שהיהדות מתייחסת לכלל כ’קיים’ אני מבין, אבל אני לא מבין את היהדות…
[8] בלי להתייחס בינתיים לשאלה האם זה ראוי או לא…
[9] הם אמרו- למה ר’ סעדיה גאון יכול היה לברך מזה ואנחנו לא? האם כל ההבדל הוא איזו פורמליקה (קבלה כללית של נוסח שונה) שצריך להתיר כדי שגם אנחנו נוכל לברך או שיש משהו מהותי טוב יותר בנוסח בידינו?

השאר תגובה

Back to top button