מערכת המשפט

שו"תקטגוריה: כללימערכת המשפט
א׳ שאל לפני 11 חודשים

שלום וברכה,
נתקלתי אגב שוטטות במאמרך המצורף מ 2019, (הארנק והחרב)
אתה עדיין חותם עליו או שעברו מאז הרבה זרמים בנוירונים?
 
שבוע טוב

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 11 חודשים

אני לגמרי עומד מאחוריו, וביתר שאת. אבל ביחס לוויכוחים העכשוויים, אני מתנגד לרפורמה המשפטית בגלל שהיא מפרה את האיזון לצד השני. כתבתי כמה טורים בזמן האחרון באתר שלי על העניין הזה, והסברתי שם שעל הצורך ברפורמה בגלל העיוותים שנוצרו ביחסים בין הרשויות כמעט אין ויכוח. רק שוטים מתכחשים לזה. וזהו בדיוק הטור ההוא שלינקקת אליו. אבל מצד שני הפתרון שמציעים רוטמן ולוין שופך את התינוק עם המים, ולכן אני מתנגד לו.
בין היתר גם כתבתי שהוויכוחים והמחלוקות בין עצומות שונות שמתפרסמות בימים אלו הם מדומים. אלו שמתנגדים לרפורמה יכולים להסכים לצורך לערוך רפורמה אבל טוענים שלא בדרך והצורה הזאת (הם מתנגדים לרפורמה, למ"ד בפתח ולא בשווא). ואלו שמצדדים בה אומרים שאמנם הרפורמה בעייתית אבל חשוב לערוך רפורמה ביחסי הרשויות בישראל (הם מצדדים ברפורמה, בי"ת בשווא ולא בפתח). שני הצדדים בעצם אומרים אותו דבר וההבדל הוא בעיקר בסנטימנט. אלו לא פרשנויות שלי אלא דברים מפורשים של כמה וכמה מהחותמים משני הצדדים.
אגב, זה מה שמעיד בפעם האלף על החוק האוניברסלי של אי הוודאות בוויכוח ציבורי: ככל שהמרחק בין הצדדים קטן יותר כך הוויכוח ביניהם יותר לוהט וקיצוני. ע"ע חרדים מול ציונות-דתית (לעומת יחסם לחילוניים), או ציונות-דתית מול רפורמים (לעומת יחסה לחילוניים). להערכתי, כיום בישראל שורר קונצנזוס ביחס לערכי יסוד וחוקה שלא שרר כאן כבר שנים רבות. גם לזה הקדשתי טור באתר.
להתראות,

א׳ הגיב לפני 11 חודשים

נתקלתי אתמול במשפט מקסים של ליאור אנגלמן בספר "לא מפסיקים אהבה באמצע"
שאומר בערך כך:
החיים הם כמו סנדוויץ,
בחלק התחתון אתה תלוי בהורים,
בחלק העליון אתה מטפל בהורים ובנכדים,
בחלק האמצעי והקטן אתה בטוח שאתה יכול לכבוש את העולם…
אני קורא עכשיו שוב את ניידים ונייחים של גדי טאוב,
שמתאר היטב את הבעייה במלוא חריפותה,

אני תוהה עד כמה אנחנו צופים בתופעת ההתנגדות בציבור לרפורמה כפי שהיא כשנדרש נירמול בהתחשב במגברי התקשורת שמגבירים פי 100 את העוצמה,
אם לא היו כה הרבה צעקות מוגברות של מתנגדים, גם היית סבור שרוטמן שופך את התינוק עם המים?
נראה שרוטמן חוזר ואומר שמוכן להדברות ולפשרות, עושה רושם שבמגרש הפוליטי אין לו עם מי לדבר (ראה תגובות לחיוכים עם ביבי). כנראה שהצעקות בראשות יאיר לפיד יימשכו כך או כך.
יש לי רושם שחלק נכבד מההתנגדות לרפורמה נמצא בהתנגדות להתנהלות החרדית ולבעייה שהולכת ומחריפה איתם, לכן כל כך קל לשטוף להמונים את המוח בצעקות קץ הדמוקרטיה, כשבתת מודע הקולקטיבי מסתתר חשש גדול ומוצדק מבעיית חוסר השיוויון בנטל שלהם.
במילים אחרות, אילו סער וליברמן היו בקואליציה עם הליכוד, הסיפור היה נראה שונה לגמרי.

השתדלתי להשיב לך כגמולך גם אם בפי שתיים זמן…

בבנין ציון ננוחם,
שבוע טוב,

מיכי צוות הגיב לפני 11 חודשים

התיאור שלך מזכיר את מצבנו. התיאור של אנגלמן הוא כנראה אוניברסלי. 🙂
אני חושב שהרפורמה המוצעת מאד בעייתית, בלי קשר לתקשורת שכמובן מנפחת והיסטרית כמו תמיד. הסברתי זאת בטוריי. בכלל, הדיון על הכללים מפספס את המהות. השאלה אם נהיה דמוקרטיה לא תלויה רק בחוקים ובכללים אל לא פחות מכך בהתנהלות של השחקנים ובתרבות הפוליטית (שלא קיימת אצלנו).
בכל אופן, משני הצדדים יש אנשים שמתייחסים עניינית, ואני אפילו בקשר עם כמה כאלה. בצורתה העכשווית הרפורמה הופכת אותנו למדינה עם רשות אחת בלבד במקום שלוש. זה תיאור לגמרי מדויק ואין בו טיפת הגזמה.
נכון שכעת, אחרי המחאות (ולדעתי רק בגללן) יש אצל רוטמן ולוין מוכנות כלשהי להידבר ולהגיע לפשרות כלשהן, ואני מניח שזה יתגבר כי בסוף הליכוד וביבי לא יתנו להם להוליך אותנו לתהום (כיום להערכתי המצב הוא שבקואליציה עצמה יש רוב מוחץ נגד הרפורמה, והמשמעת הקואליציונית נותנת לשני ח"כים להוביל את כל המדינה לתהום).
אני גם לגמרי מסכים שאין עם מי לדבר באופוזיציה, כי הם לא רציניים ולא עושים שיעורי בית. הם לא מוכנים להידבר בגלל שאין להם מה לומר ולא בגלל חרם או מאבק כלשהו. אלו רק עלי תאנה. עד היום לא שמענו מלפיד או גנץ ולו מילה על מה לדעתם צריך לעשות. רק הצהרות פומפוזיות וריקות. לפיד ידוע כמי שלא עושה שיעורי בית (כמה פעמים כבר תפסו אותו על אמירות שטותיות ואידיוטיות שלא טרח לבדוק), וגנץ כנראה סתם אידיוט.
לכן כתבתי בטוריי שצריך להידבר עם גורמים רציניים מחוץ לכנסת, ויש כאלה. בעיניי זו טרגדיה, שציבור כל כך איכותי ובעל משקל סגולי כה גבוה (אינטלקטואלית וכלכלית וכו') זוכה לייצוג כה עלוב. לדעתי זה מה שתוקע את השיח כרגע.
בכל אופן, להערכתי אין סיכוי שהרפורמה תעבור בצורתה הנוכחית (כבר היום היא עברה עידונים, וזה עוד ימשיך). אין שום סיכוי לזה. המחאות הצבאיות והכלכליות לא מאפשרות זאת, וטוב שכך. ייתכן שהנשיא לא יחתום על החוקים, וביהמ"ש יפסול אותם וניקלע למשבר חוקתי, ואת זה מבינים כולם. אני מניח שב"משחק השפן" הזה בסוף יהיה מצמוץ.
ולבסוף, אתה לגמרי צודק שהרפורמה היא רק פלטפורמה, והחששות הם בעיקר ממה שצפוי במסגרתה. הרי הכללים כשלעצמם לא עושים לנו כלום. השאלה מה תעשה הרשות המבצעת במסגרתם ועד כמה ניתן יהיה לאזן אותה. קואליציית הזוועה של חרדים ולאומנים שמובילה אותנו כיום יכולה לעולל כל מה שתרצה אם הרפורמה תעבור, והם כבר התחילו בזה עכשיו. אי אפשר לנתק את המסגרת מהתוכן, למרות שעקרונית אנחנו אמורים לפעול תחת 'מסך הבערות' של רולס.
להתראות,

ג הגיב לפני 11 חודשים

אני אגיד מה מפריע לי בנושא.
כמו שהרב ציין(ולטעמי ממש בצדק) דמוקרטיה מושתת בראש ובראשונה על אינטגריטי ותרבות וערכים דמוקרטיים מפותחים(שכפי שהרב ציין לא קיימים אצלנו).
כעת, לדעתי מה שצריך לשאול זה על מי אנחנו יותר סומכים ברמה הפרקטית שיפעל מתוך אינטגריטי ותרבות דמוקרטית בסיסית: הפוליטיקאים המושחתים שלנו(וזה עוד מבלי להכנס לקואליציה המבהילה הנוכחית) או מערכת המשפט. נכון להיום אני מסכים שבמבנה המשטרי הנוכחי מערכת המשפט שלנו חזקה מידי ודרושה רפורמה מסויימת(אם כי לא חזקה מידי נוכח העובדה שבישראל אין איזונים ובלמים נוספים) אולם בפרקטיקה אני חושב שלבית המשפט שלנו יש ריסון עצמי די גבוה ובסופו של דבר עולה בעשרות מונים על הפוליטיקאים שלנו ברמת האינטגריטי. לכן אני סבור שגם אם יש צורך ברמה התיאורטית ברפורמה, איני בטוח שברמה הפרקטית כדאי לנו לבצע זאת(כי השופטים שלנו הם בעלי אינטגריטי ואני אישית לא חושב שישנה התערבות יתר), בעוד שהרפורמה הקיצונית של לוין ורוטמן מעבר להיותה זוועה ביהדות הדמוקרטית, היא נתינת כוח לזרוע חסרת האינטגריטי.

ג הגיב לפני 11 חודשים

זוועה מבחינת ההגות הדמוקרטית*

השאר תגובה

Back to top button