מפני דרכי שלום
בגיטין נט ע"ב בסוגיית מפני דרכי שלום
על פי מסקנת התלמוד "דאתו לאינצויי"
יוצא שמן התורה כהן קודם ללוי
ומדרבנן יכול היה הכהן לתת ללוי או לישראל להקדימו (כפי שמתרחש בסעודה [מה ההבדל? בסעודה יש פחות מריבות מאשר בבית כנסת?])
ומפני דרכי שלום נאסר על הכהן למחול על הבכורה
א. על פי איזה עיקרון עקרו רבנן דין תורה?
ב. האם "מפני דרכי שלום" הוא ערך מוסרי ולא הלכתי? מה היחס שלו לדין דרבנן?
א. רבנן יכולים לעקור דבר מן התורה בשוא"ת, ובמקרים מסוימים גם בקו"ע.
ב. ההנמקות לעקירות הללו יכולות להיות שונות ומגוונות. דרכי שלום היא הנמקה אחת כזאת. אבל זה שמדובר בערך מוסרי אינו חשוב, שכן כשחכמים מחליטים להכניס ערך מוסרי להלכה הוא הופך לחלק מההלכה (מדרבנן), כמו כפייה על מידת סדום. בפשטות, לפחות במקרה זה זהו דין דרבנן שהרי מעיקר הדין הכהן יכול למחול.
ישנם מצבים שבהם דרכי שלום יוצר דין חדש ולא מסייג דין נתון. שם יש לדון האם זה בגדר סברה דאורייתא. כמו שמצאנו דינים שנקבעים לאור העיקרון "דרכיה דרכי נועם".
א. מה לגבי איסור "לא תגרע"? וכי רבנן לא נצטוו עליו?
ומה לגבי בל תוסיף בתקנותיהם? ראה רמב"ם פ"ב מממרים ותוס' ורשב"א ר"ה יז ע"ב ובמפרשים שם.
תודה רבה לך הרב על המענה.
מצאתי ברמב"ם תשובה לזה.
אולם לא מצאתי התייחסות לזה בתוס' או ברשב"א הנזכרים. אולי זה מופיע במקום אחר?
אולי טז ע"ב. זה על התקיעות לערבב את השטן
תודה רבה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer