מצוי וראוי
הרב לכאורה הבנתי את הכשל הנטורלסטי שבעצם יוצא שאין טוב ורע שמתחייבים מחשיבה רציונלית, אך הדת היא לא רק ראיית עבודת ה׳ כטוב אלה הכנסת אמונות מטאפיזיות שמתחייבות מהכרת עבודת ה׳ כערך סתם דוגמא כמו להאמין שזה הדבר שאלוהים רוצה וזה מה שצריך לעשות(בין אם רוצה או לא רוצה) לעומת זאת החילוני ההומניסט איננו מכניס הנחות אי רציונלית ומטאפיזיות לתוך הכרת חובותו כלפי האדם וראייתו כטוב וזו נראה לי באמת כל הבעיה של הדת בגלל שבמהותה היא מחייבת חשיבה ואמונות לא רציונלית בהגדרת הטוב וזה גם לפי דעתי מה שמרחיק את המון המשכילים ממנה ופנייתם להומניזם, ובעיה זה גם מטרידה אותי משום בתור אדם דתי שקשור בנפשו לעבודת ה׳ אני כל הזמן מתמודד עם ספקות משום שהדת היא מבססת אם רוצה ואם לא רוצה חשיבה על נושאים מופשטים.(מקווה שהייתי ברור)
אשמח ממש אם תעזור לי בנושא זה כי לעומת הליברל החילוני ההומניסט אני מרגיש טיפש אי רציונלי קיצוני.
תודה(:
יש כאן המון טעויות.
הכשל הנטורליסטי לא אומר שאי אפשר לחייב טוב ורע מחשיבה רציונלית. הוא אומר שאי אפשר לבסס זאת על עובדות.
אין חובה להאמין שהקב"V רוצה משהו. אם הגעת למסקנה שאכן זה מה שהוא רוצה אז זה מחייב.
החילוניות ההומניסטית היא תפיסה בלתי רציונלית ולא עקבית בעליל. הזויה ממש. כך שבהשוואה הזאת אתה ממש חוטא לאמת. ראה על כך בטור 456 ובדיבייט שסביבו הוא נכתב.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer