מציאות רוחנית

שו"תקטגוריה: פילוסופיהמציאות רוחנית
הראל שאל לפני חודש 1

שלום, חשבתי בזמן האחרון על כמה נקודות לגבי המציאות החומרית והרוחנית, ורציתי לשאול אם הדברים שאני אומר נכונים בעיניך. דיברתי על זה עם כמה אנשים שהסכימו איתי פחות או יותר, אבל רציתי לשאול אותך כיון שאני מעריך את הניתוח והדיוק שלך.
א. מוגבלות החושים – הנקודה הראשונה היא ההבנה שהקליטה שלנו את המציאות מוגבלת. התפיסה שלנו את המציאות נעשית באמצעות החושים. יש לאדם גם שכל, אך השכל מתבסס על מידע שמוצג לו על ידי החושים. ממילא כל המציאות שהאדם מצייר חוץ לו היא רק מציאות חומרית-חושית.
אדם עיוור, אינו יכול לראות. המציאות מצטיירת לפניו רק על בסיס ד' החושים האחרים. אם כל האנשים היו עיוורים, הם לעולם לא היו יכולים לצייר את המראה של המציאות.
ממילא קל להבין שיש צדדים נוספים של המציאות שהאדם לא יכול לתפוס. כמו שהעיוור לא יכול לתפוס את המראה של העצמים החומריים, כך גם אנחנו לא יכולים לתפוס צדדים נוספים שאינם נקלטים באחד מחמשת החושים.
נעיר שכמו שהמראה אינו של עצם אחר מאותו העצם שאותו אנחנו קולטים באמצעות חוש המישוש למשל, אלא הוא מראה של אותו העצם, כך אין סיבה לומר שבאותם עצמים ממש שאנחנו קולטים בחמשת החושים אין צדדים נוספים שאיננו קולטים. כלומר באותם עצמים שאנחנו קולטים את צידם החומרי, יש אולי צדדים נוספים. [אף שאפשר גם להבין שיהיו עצמים נפרדים שא"א לתפוס אותם בצורה חומרית, ואפשר לתפוס אותם מצדדים אחרים].
ב. האדם – ישנה הויה אחת בלתי חומרית שאותה אנחנו כן מצליחים לפגוש – הרוח האנושית. האישיות של האדם היא יש בלתי חומרי. האדם פוגש חווה ומודע לעצמו לא באמצעות החושים, אלא בצורה בלתי אמצעית. אם כן ע"י המפגש של האדם עם עצמו הוכח שלא רק שאין קושי להבין שאכן יש מציאות שאינה נקלטת באמצעות חושים, אלא שזה אכן כך.
נקודה חשובה נוספת, שאף שהאדם מתוודע למציאותו הרוחנית ע"י תודעתו בצורה בלתי אמצעית, מציאותו הרוחנית אינה זהה לתודעתו, אלא שע"י התודעה הוא פוגש חלק מהויתו הרוחנית. מלבד זה שברור לאדם שמציאותו הרוחנית כוללת חלקים רבים שהוא כלל אינה מודע להם, ברור גם כן שכאשר אדם ישן למשל, או שאר מצבים שבהם האדם לא מודע, הוא עדיין קיים.
ג. קשר החומר והרוח – לאחר שנוכחנו לדעת מתוך התבוננות במציאות החיים האנושית שישנה מציאות בלתי גשמית, רוחנית, שאיננה ניתנת לקליטה באמצעות החושים, יש להתבונן מה היחס בין אותה המציאות הבלתי חומרית לבין החומר. כלומר מה היחס בין הגוף והרוח.
לא אכנס לניסיון להבין את הפלא של היחס הזה, אבל לצורך העניין אצא מתוך האינטואיציה הפשוטה שהוא קיים. יש קשר דו צדדי בין החומר לרוח, כך שאירועים חומריים פיזיקליים משפיעים על רוחו של האדם, ורוחו של האדם חוזרת ומשפיעה על גופו.
ד. הסתכלות חומרית על האדם – נחדד שאף לפי דברינו שיש קשר בין הצד הרוחני שבאדם לבין גופו של האדם, מכל מקום אפשר היה לנתח את התנהלותו הפיזית של האדם בהתעלמות מהצד הרוחני שבו. כמובן שהסתכלות זו היתה מפספסת חלק מהשרשרת הסיבתית, ומן הסתם עלולה ג"כ לטעויות (גם בהתעלם מהעובדה שיש רצון חופשי).
ה. הויות רוחניות נוספות – אנחנו פוגשים רק הויה רוחנית 'אחת', את עצמנו. השאלה היא האם הגיוני להניח שכמו שישנה הויה רוחנית אנושית, ישנן הויות רוחניות נוספות. כמובן ש'לא ראינו' אינה ראיה, כיון שכפי שנתבאר אנחנו קולטים את המציאות באמצעות החושים, והללו תופסים רק היבטים חומריים, וכמו כן העובדה שאנחנו מצליחים להסביר את המציאות גם בלי להניח את קיומה של הויה רוחנית סותרת את העובדה שיכול להיות שישנה הויה כזו, ואף יש לה השפעה על החומר.
לגבי אנשים אחרים, בלי משים אנחנו משליכים מעצמנו עליהם, ומניחים שגם הם אינם רק גוף, אלא מורכבים מצד גופני וצד רוחני. ההסבר לכך הוא שאנחנו פוגשים את זה בנו. כמו כן בחיות לדוג', רוב האנשים מניחים שישנה מציאות רוחנית מסויימת, וחיה אינה הויה פיזיקלית בלבד. השאלה היא האם יש סיבה רציונלית להניח שדוקא באנשים וחיות יש מציאות רוחנית שקשורה למציאותם הגשמית, או שמא העיקרון הזה נכון בכללות המציאות. מעצמנו אנחנו לומדים לכל האנושות, ורוב האנשים לומדים גם לחיות המפותחות יותר, ולמה לעצור שם? האם בחיות פחות מפותחות כמו חיידק יש סיבה להניח שאין מציאות כזו? ולמה לעצור איפה שישנם חיים ביולוגיים, ולתלות את ההויה הרוחנית במציאות גופנית ביולוגית? ולמה לעצור בצומח ולא להמשיך לדומם?
כמובן שכל מה שאנחנו אומרים שישנה מציאות רוחנית שקשורה למציאויות החומריות, אין הכונה שהיא נמצאת 'בהם', שהרי היא מציאות חומרית שאינה קיימת במרחב. אלא הכוונה רק היתה לומר שיש לה קשר של השפעה (הדדית) איתם. כמובן אין בעיה לומר גם שישנן הויות רוחניות שלא קשורות ומשפיעות על יש גשמי.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

א. פשיטא. ברור שייתכנו אספקטים כאלה, אם כי אין הכרח שישנם כאלה.
ב. זה כמובן בהנחה שהרוח היא יישות נפרדת ולא פונקציה של המכלול החומרי. אני מסכים לזה, אבל יש החולקים (מטריאליסטים). לגבי הערתך בהמשך, ראה טור 81 על שלום חנוך. וראה גם בטורים 157-8.
ג. אכן. לא יודע אם זה פלא, אבל שיהיה.
ד. לא הבנתי. אפשר לנתח אבל זה יפספס. אז אי אפשר לנתח. אפשר גם ללמוד מתמטיקה בשפה שאינך מבין רק לא תדע מתמטיקה.
ה. "העובדה שאנחנו מצליחים להסביר את המציאות גם בלי להניח את קיומה של הויה רוחנית סותרת את העובדה שיכול להיות שישנה הויה כזו, ואף יש לה השפעה על החומר". איך הגעת לקפיצה הלוגית הזאת?
אין אינדיקציה לקיומה של רוח בדוממים ולכן מניחים שאין. כמובן שייתכן שיש.

הראל הגיב לפני חודש 1

תודה רבה על התשובה.
א. לגבי זה שאין הכרח, זה ברור. רציתי לשאול האם לדעתך ניתן לומר שסביר להניח שיש אספקטים כאלה רק מעצם העובדה שלא סביר שהחושים של האדם כוללים 'במקרה' את כל מה שיש להשיג מהיש. בפרט אם נאמר שעולם החי מצוי בהתפתחות (לא יודע עד כמה זה מוכח, לא מבין בזה), כך שהאדם התפתח מיצורים חיים פחות מפותחים, שלהם לא היו חמשה חושים, וא"כ מדוע סביר להניח שכרגע (באדם ובחיות המפותחות) יש את הכלים שנותנים את המכלול כולו?
ב. כמובן. עוד לא קראתי את הטורים האלה, אקרא.
ד. אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב. התכוונתי שאפשר לתאר את ההתנהלות של האדם מבחינה פיזית, ואפילו למצוא חוקיות מסויימת, כך שלמשל ניתן לומר שכאשר נותנים מכה חזקה בגוף האדם הוא מוציא צליל מפיו (צעקה). זה תיאור נכון, אבל חלקי, כי הוא מפספס את כלל השרשרת הסיבתית (ובפרט את החלק הרוחני – הרגשת הכאב). לזה התכוונתי כשאמרתי שאפשר לנתח.
ה. היתה טעות בהקלדה, התכוונתי לומר שהעובדה הזו אינו סותרת את העובדה שיכול להיות שישנה הויה כזו. ההסבר לזה הוא מה שכתבתי באות ד'.
לגבי הנקודה האחרונה, שאין אינדיקציה לקיומה של רוח בדוממים ולכן אתה מניח שאין. רציתי לחדד יותר למה לדעתי יש אינדיקציה לזה: 1. אני חושב שאינטואיטיבית אנחנו תופסים שבחיה יש מציאות רוחנית. השאלה שלי היא למה לזה יש אינדיקציה? כי היא משמיעה קולות ויש לה הבעת פנים? אני חושב שזו אולי הסיבה שאינטואיטיבית זה נראה לנו כך, כי יש דמיון מסויים לאדם, אך אני לא רואה סיבה רציונאלית שהמציאות הביולוגית תהוה תנאי או סיבה להימצאות הרוח. בפרט אם מניחים שיש התפתחות של האדם (אם זה נכון, כנ"ל) מיצורים פחות מפותחים, או בלשון אחר, האם לחידק יש רוח? איפה על ציר של עולם החי מתחברת הרוח, ולמה זה הגיוני? אני מקוה שהצלחתי להבהיר את כוונתי.. 2. לא יודע אם הטיעון הבא נכון (לכן הוא גם לא היה כתוב בשאלה). אם אדם היה יכול להכניס לפה (מסיבות טכניות) רק עצם מסויים, והוא היה טועם בו טעם, האם היה סביר להניח שלשאר הדברים שבעולם אין טעם? חשבתי שלא. האם לא נכון להקיש מזה למציאות הרוחנית, שהמקרה היחיד שבו לאדם יש אפשרות להיפגש עם משהו בצורה בלתי חושית זה בעצמו, ברוחו, ושם יש מציאות כזו, האם נכון להגביל את המציאות הזו לשם בלבד? לא ברור לי אם הדוג' דומה לנידון…

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

א. נשמע סביר.
ד. ברור. מה השאלה? גוף האדם הוא מכלול פיזי לגמרי שכפוף לחוקי הטבע. אלא שאם אתה דואליסט יש עליו גם השפעות מהרוח.
ה. ברור. מה עוד שההסבר שיש בידינו עוד לא שלם (יש בו פערים. עוד לא הגענו מהפיזיקה לביולוגיה, ובטח שלא למנטלי).
1. לפי ההיגיון הזה קוף או אבן יודעים לפתור את משוואות מקסוול של האלקטרומגנטיות, כמו שאדם יודע. למה להניח שלא? כי אין שום אינדיקציה לזה. בבני אדם יש אינדיקציה לכך כי הם מתנהגים כמוני ומבטאים בדיבור תופעות מנטליות.
2. כאמור, לא אומר שלשאר הדברים אין טעם, בפרט כשאינך רואה קשר בין מה שבדקת לכל השאר. אבל בנדון דידן יש אינדיקציות שונות לקיומה של רוח אצל בני אדם וקצת בעלי חיים, אבל לא בעצמים אחרים.

השאר תגובה

Back to top button