מקור לפרטי המוסר
שלום הרב מיכי
הרב טען שהמוסר נובע מאינטואיציה שיש לנו .
א.איך ניתן לבוא בטענות לאדם או קבוצה שבאמת האינטואיציה שלהם אומרת אחרת (דעש שיטענו שמוסרי לרצוח כופרים אויבים ומי שלא מסכים איתם) ?
ב.אם נגיד שזה לפי הרוב מה נעשה אם הרוב יטען שבעניו מעשה מסויים אין בו פגם מוסרי (למשל הפלה בחודש מאוחר או ניתוח החלפת מין ללהטב) ואנחנו במיעוט לא מסכימים, האם נגיד שהמוסר השתנה?
אני חותר להגיד שהמוסר יכול להיות מוגדר רק מאלוהים והפרטים נמסרו לנו בתורה דרך ציווים שאינם דתיים – למשל הסיפור של אונן עוד לפני מתן תורה שמלמד על הפגם המוסרי שבכך. על האמירה במישלי – "לך אל נמלה עצל …" שמלמד שבטלנות היא פגם מוסרי.
א. המוסר לא נובע מהאינטואיציה שלנו. הוא אובייקטיבי, אחד ומחייב. אבל הדרך שלנו להגיע אליו היא באינטואיציה ולכן יש מחלוקות. לשאלתך, אי אפשר. ראה טור 372.
ב. הרוב לא קובע כלום. לכל היותר יכול אדם לטעון שהרוב קולע לאמת בסיכוי גבוה יותר (וגם זה לא בהכרח נכון).
בבקשה, כתוב ספר מוסר תורני שמבוסס על פרשנות המקרא. תשיג הסכמות של הציבור הדתי (אין שום סיכוי), ואז תעבור לציבור הכללי בעולם (הצחקת אותי). בהצלחה.
תודה
מה אם כך הדרך בענייך להכריע מחלוקות מוסריות?
אין לי תשובה כללית לזה. אבל למה זה חשוב לדיון שלנו?
בסוף אתה מקבל שיש דרך להכריע מהתורה שאלות הלכתיות – כל ענף פסיקת ההלכה בגדול. ברור שיש בו מחלוקות אבל יש עקרונות איך מכריעים בעיקר למי שאין זמן להיכנס לכל סוגיה בעצמו – למשל מרא דאתרא או רב מובהק או פוסק שהאבא נהג ללכת בעקבותיו …
למה במוסר ובנושאים אחרים אין מה לנסות לפסוק מהתורה לדעתך? ברור ששם יש פחות בשר לדון עליו אבל עדיין זה מה יש וצריך להגיע להכרעה איך שהוא.
מצטער על הדיליי
בהצלחה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer