ניסוח קזואיסטי
באחד ממאמריך הראת באופן משכנע שחז"ל השתמשו בניסוח קזואיסטי.
וציינת:
"מדוע באמת חז”ל מעדיפים ניסוח קזואיסטי, ואינם משתמשים בניסוח של חוקים תאורטיים (כמו השיטה הפוזיטיביסטית)? כאן לא אוכל לעסוק בשאלה החשובה הזו, ולצרכיי כאן די לי בקביעת העובדה שזו אכן דרכם של חז”ל"
האם חזרת וכתבת היכן שהוא על הסיבה לניסוח הקזואיסטי? תוכל בבקשה לכתוב כאן את נקודת הדברים?
תודה רבה לך וחג שמח!
נ.ב.
כשלעצמי אני נוטה לומר שדרך זו עדיפה כיון שהיא מדוייקת יותר. פעמים ולא ניתן לנסח את החוק הכללי' אלא אם-כן פוגעים בדיוק. אבל אני לא בטוח בדבר
אני כבר לא זוכר אם כתבתי. עקרונית לחז"ל אין אמון רב בכללים. אפילו כשיש כלל הם לא נרתעים מחריגות (ראה קידושין: אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בו חוץ, ועוד הרבה). יותר אמין בעיניהם להראות מקרה שבו הכלל מתבטא ולהשאיר לנו להבין את היישום. הכלל הוא קשיח מדי ולא מאפשר את הגמישות שהמציאות מחייבת.
אגב, נדמה לי שזו גם נקודת המוצא של הקומון לואו.
תודה! אכן, על-דרך מה שחשבתי. במידה ותמצא מקום שכתבת בנושא באריכות – אשמח להפניה.
כעת עלה. ראה כאן: https://mikyab.net/posts/76538
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer