סברא בגמרא
שלום הרב,
בגמרא לפעמים מופיע האמירה שדין מסויים מקורו מסברא, לדוגמא בתחילת פרק שישי בברכות הגמרא אומרת שמקור הברכות הוא בסברא, השאלה שלי היא מה נותן את התוקף המחייב הדינים שמלמדים מהסברא? האם זה המוסר, אם כך הרי שגם הגויים חייבים בכל הדינים המלמדים מסברא האם זה דין עם תועלת חברתית או דתית כלשהי שחכמים עיגנו את מחויבותה ב"לא תסור"?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
תשובות 1
אכן, כל דין שיסודו בסברא מחייב גם את בני נוח (כך כותב ר"נ גאון בהקדמתו לש"ס). אבל סברא אינה רק מוסר. ראה דיון רחב במאמרי על הסברא:
שיעור בדין ‘מיגו’ ונספח אליו קונטרס על ‘סברות משפטיות’ראה כאן על סברות משפטיות (שאינן מוסריות בהכרח):
שיעור בדין ‘מיגו’ ונספח אליו קונטרס על ‘סברות משפטיות’
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
