סמכות התלמוד

אז בעצם זה מתחלק לסמכות פורמלית וערכית בעצם, הבנתי נכון?

מה מתחלק?

ראיתי ברב קוק ולכאורא כך משמע בגמ' במגילה
שכל החיוב בכלל לציית לתורה היא יותר בגלל 'קיבלו'
ופחות בגלל שזה דבר ה'
זה ה דאורייתא
ק"ו מה שמפורסם מתקופת אגרת ר' שרירא גאון
ולך תדע מי כתב את זה

אם זה רק בגלל שקיבלו מה התוקף הדתי בכך?
ראיתי באתר למורשת הקראים הסבר יפה על החילוק שלהם בדברים, מה דעתך עליהם (עיקר הדברים בפיסקה השנייה):

"

ימי הפורים

כל עם ישראל מקיים את ימי הפורים שהם ימי שמחה. ביהדות הקראית, מקיימים שני ימי פורים בכל יִשוב ויִשוב, ככתוב: "לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה". בנוסף, אנו חוגגים את ימי הפורים לעולם בחודש השנים-עשר שהוא חודש אדר בכל שנה ושנה, בין אם זו שנה פשוטה ובין אם זו שנה מעוברת שאז החודש השנים עשר הוא אדר א' דווקא ולא אדר ב', ככתוב: "חֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר", ולא באדר ב' בשנה מעוברת שהוא החודש השלושה-עשר.

הבדל חשוב נוסף הוא שאנחנו לא מברכים על קריאת המגילה בתור מצווה. איננו רואים את ימי הפורים, או את קריאת המגילה כמצווה מהאל ית"ש, אלא כחובה הנובעת מהחלטה של עם ישראל כמאמר "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְלֹא יַעֲבוֹר, לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה, כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה"."

ראה בית ישי דרשות סי' טו.
ככלל, בכל מערכת חוקים קביעות הציבור מחייבות את הפרט.

גישת הקראים אפשרית. המסורת שלנו הכריעה אחרת. לא רואה בזה שום בעיה.