סנהדרין שלא מצאו זכות

שו"תקטגוריה: הלכהסנהדרין שלא מצאו זכות
יוסף שאל לפני 6 שנים

מועדים לשמחה! רציתי לשאול מה ההיגיון בכך שכאשר כל חכמי הסנהדרין לא מצאו זכות לנאשם אנו פוטרין אותו בטענה שא\\\"א לעשות הלנת דין, הרי זה מרפסין אגרי!! כיצד ניתן לשחרר פושע נאלח שמרוב רשעותו לא ניתן לראות כלל זכות במעשיו? שמעתי הרבה דרשות מחשבתיות על כך, אך הן לא מספקות בעיני. האם יש דעות חלוקות על כך ? האם יש טעם מספק אחר? אשמח לתשובה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

מה זה קשור להלנת דין? סנהדרין שראו כולם לחובה לא הורגים אותו. החשש של התורה הוא שאם כולם לא מצאו נקודת זכות (בפרט שהתורה מחייבת והצילו העדה, כלומר כל זכות רחוקה ככל שתהיה פוטרת), כנראה לקו בדיון חד צדדי. המסקנה כנראה היתה מוכתבת. כשתשאל משפטנים תשמע להפתעתך שאין מקרים פשוטים (clear case). תמיד יש צד שני.
אתה צריך לזכור שכל עונש מיתה לא נועד ליישום. הדרישות כלפיו הן כמעט בלתי אפשריות. לכן גם הדין הזה של סנהדרין שראו כולם לחובה הוא חלק מאותו ניסיון לפטור את הנאשם. הטענה היא שהדיון כאן היה חד צדדי, ודי לנו בזה שיש אפשרות כזאת כדי לזכות אותו.
ברקע הדברים יש עוד עובדה חשובה. הרי אנחנו עוסקים כאן רק בעונשי בי"ד מן הדין. לפעמים יש מקרה שהוא באמת חד משמעי, ובמקרים אלו הרי בי"ד יכול לענוש שלא מן הדין. ההלכה קובעת את הסטנדרט של הדין עצמו, ויש בו הרבה היגיון. פתרון בעיות של רשעים שנמלטים מהדין אינו עניינה של ההלכה אלא של בי"ד שנמצא באותו מקום. לכן אין בזה שום בעיה לדעתי.

מוטי הגיב לפני 6 שנים

לכבוד הרב –

תמה תמה אקרא, על שהרב כתב בפשטות כי הדין אינו קשור ל'הלנת דין'. הלא זוהי גמרא (סנהדרין יז) מפורשת: אמר רב כהנא: סנהדרי שראו כולן לחובה – פוטרין אותו. מאי טעמא? כיון דגמירי הלנת דין למעבד ליה זכותא, והני תו לא חזו ליה".
אז נכון שאפשר למצוא הסבר משפטי שעומד מאחורי הדין וכמו שהרב כתב, אבל ההסבר הפשוט הוא כמשמעות המילולית, שמכיוון שאי אפשר לקיים 'הלנת דין', גזה"כ שאין הנאשם נענש.

אז איך הרב כותב: "מה זה קשור להלנת דין"?

לא אמנע מלציין את מה שכתב ר' ברוך אפשטיין בספרו מקור ברוך (ח"ג פ' כ"ה י"ב). טענתו כי הפירוש 'פוטרין' כהקלה' על הנאשם אינו נכון כאן. פה הכוונה היא מלשון סיום, כמו 'הנפטר מחבירו אל יפטר ממנו אלא מתוך דבר הלכה'. הוא טוען כי הכוונה היא שהדין מסתיים בכך שכולם מחייבים, והחידוש של הגמרא הוא שאין צורך בהלנת דין.
הוא מביא לדבריו הוכחות שונות, ומציין כי גם ה'יד רמ"ה' (בן רורו של הרמב"ם) פירש כן, וכי אביו (הערוך השולחן) קילס את פירושו.

אשמח לתגובה.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

הלנת דין במינוח המקובל הוא השהייה, וכך הבנתי את כוונת השאלה (מה שקרוי בסוגיית לה ע"א עינוי הדין). הלנת דין כאן משמעותה לחכות כדי לדון לזכות. ומה שפוטרים אותו ממוות הוא מפני שלא ימצאו לו זכות ולכן אין טעם לקיים בו הלנת דין. אבל ברור שאין כאן גזיה"כ שאם לא מתקיים הלנת דין לא ממיתין אותו, שאל"כ מדוע לא תלין את הדין וכשלא ימצאו זכות תהרוג אותו. לכן ברור שהטעם הוא מהותי – אין טעם להלין את הדין כי לא ימצאו לו זכות. ומה שלא הורגים אותו הוא מפני שכשלא מוצאים לו זכות יש פגם בהליך. ופשוט.

מענדי רוזנפלד הגיב לפני 3 שנים

אם טעם הדין הוא משום חד צדדיות בדיון, היה נכון לפסוק גם לגבי מי שכולם זיכוהו, שנדרש פסק דין חוזר

אחד הגיב לפני 3 שנים

דומני שהמצוטט בשם בעל התורה תמימה – מופיע במאירי

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

מענדי,
לא נכון. החשש שיהרגוהו שלא בדצק. אין חשש שיזכוהו שלא בצדק. עובדה שבדיני ממונות לא מבטלים פסק שהתקבל פה אחד.

השאר תגובה

Back to top button