ספק וסטטיסטיקה הרצאה 8
שלום
טענת שם שהחינוך טוען שזה שרוב הדיינים צודקים ברוב המקרים הוא מעין הנחה אפריורית של ההגיון, ללא סיבה אמיתית. מעין שיקול סימטריה שומר שאין סיבה להעדיף את ההפך.
אני תוהה האם לא ניתן לגזור את זה מחוק המספרים הגדולים ברגע שאנחנו מגדירים את ההסמכה הנדרשת כדי לדון ככזו שלכל הפחות מאפשרת לו להיות צודק בסיכוי גבוה יותר במקרה הבודד?
(ומשם סיכוי נמוך יותר לטעות עם ריבוי הדעות)
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
כן האמת שהמשך ההרצאה באמת מדבר בדיוק על זה, שאלתי באמצע מחשש שאשכח…
אגב אני מבין מדוע למדוד זאת לא נוכל, ניסיתי להציע שההסמכה תגדיר זאת. לדוגמא ע"י מדידת בקיאותו בשאלות שיש להן תשובה (ומכאן הכללה למקרים שלפנינו). זו לא הכללה מפרמטר רלוונטי?
לא, בגלל שגם אם תעשה זאת זה רוב דליתא קמן. חוצמזה, הבדיקות על שאלות שיש להן תשובות פשוטות לא מייצגות פסקים על שאלות חדשות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
