ספק טומאה

מאןדהוא שאל לפני 3 שנים

ספק טומאה ברה"ר טהור
הטעם לזה הביאו הר"מ והראב"ד מהתוספתא דטהרות פ"ו
שאלו את בן זומא מפני מה ספק רה"י טמא. (אמר להם סוטה מה היא לבעלה ודאי או ספק אמרו לו ספק. אמר להן מצינו שהיא אסורה לבעלה מכאן אתה דן לשרץ מה כאן רה"י אף להלן רה"י ומה כאן יש בו דעת לשאול אף להלן דבר שיש בו דעת לשאול מכאן אמרו דבר שיש בו דעת לשאול ברה"י ספיקו טמא ברה"ר ספיקו טהור) ומפני מה ספק רה"ר טהור אמר להם מפני שהצבור עושין את הפסח בטומאה בזמן שרובן טמאין ואם טומאה ודאית הותרה לצבור ק"ו לספק ר"ש בן גמליאל אומר מפני מה ספק רשות היחיד טמא וספק רשות הרבים טהור מפני שאפשר לשאול ליחיד וא"א לשאול לרבים.

הקשר בין דחיית טומאה בציבור מפני הציבור לציבור אינו מובן כל כך. גם רשב"ג שמבאר מפני שא"א לשאול לרבים, טעמו אינו מובן שהרי ספק טומאה ברה"ר הוא ספק יחידני על נטמא אחד ולא על רבים שנטמאו, ובכלל הטעם קצת מוזר – וכי נקל בחשש טומאה משום שאיננו יכולים לשאול?

האמת שכמו כן קשה על הכלל הפשוט של אין בו דעת לישאל, מדוע להקל משום כך?

בקיצור.. מה ההבדל בין ספק איסור לספק טומאה?

אולי השאלות לא קשות ואה"נ ספק טומאה הוא ענין שאינו חמור כל כך ו'הקילו בו חכמים' כל' הר"מ
במקום הצורך או כשאין דעת לישאל? נשמע קצת בעליבתיש ולא מעמיק.

אשמח לשמוע את דעת הרב

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

פעם חשבתי שטומאה במהותה זה סוג של מוות (מת הוא אבי אבות הטומאה). גם יולדת נטמאת היא התרוקנה מהחיים שהיו בתוכה. ומצורע חשוב כמת וכו'. לכן אולי טומאה לא שייכת ברבים כי ציבור לא מת (כידוע האחרונים הביאו לזה ראיות ומקורות. למשל תוס' מעילה ט סוע"ב ועוד הרבה). אמנם לפי זה היה מקום לדון בוודאי טומאה ברה"ר, ועוד יש לדון שהרי מדובר במקום שבו נמצאת הטומאה ולא במי שנטמא. אבל יש ליישב את שת יהשאלות בחדא מחתא: בציבור לא שייכת טומאה כמו שרואים בקרבן פסח שלא נדחה לפסח שני. אבל גם כשהטומאה נמצאת ברשות הרבים, הטענה שזה טמא בעצם אומרת שכל הרבים שעוברים שם נטמאים, לחלופין הם לא יכולים לעבור שם. זו אמירה על הציבור ולכן לא אומרים אותה. ומכאן בין תבין זה רק שכשמדובר בספק טומאה. אם זו ודאי טומאה אז יש כאן החלטה על כל אדם שעבר שם לחוד שהוא טמא, ולכן זו אמירה על אנשים בודדים ולא על הציבור.
אבל זו כמובן הצעה שדורשת ליבון. האם מדובר בגדר או רק בטעמא דקרא? מה הקשר ליכול לישאל וטעמי חז"ל? ועוד.
אגב, כידוע  בתוס' ב"ק יא ע""א מבחינים גבי טומאת יולדת בין האיסור לטומאה, כלומר באותו דבר עצמו ניתן להכריע שהיא טמאה לגבי האיסור ולא טמאה לגבי הטומאה ולהיפך.

מאןדהוא הגיב לפני 3 שנים

ישר כח על התגובה
לא הבנתי מספיק למה כששזה ודאי טומאה זו לא אמירה על הציבור?
בין בספק בין בודאי לא יעברו שם רבים ואם יעברו ייטמאו

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

בוודאי טומאה מדובר על שאלה לגבי כל אחד שעבר שם, והתשובה שהוא נטמא. בספק טומאה יש שאלה מעיקרא האם לעבור שם או לא, כלומר השאלה היא מה הסטטוס של המקום. והתשובה הזאת נוגעת לציבור ולמקום הציבורי.

זבולון הגיב לפני 3 שנים

לא הבנתי את ההצעה (בלשון אולי) לגבי ציבור. טומאה קשורה למוות וציבור לא מת כלומר לא מייצר טומאה לכן ציבור לא מקבל טומאה? כלומר ההצעה היא שרק מי שיכול לייצר את הטומאה נפגע מקירבה אליה? מדוע לפי זה כלים מקבלים טומאה?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

היכולת לייצר טומאה היא סימן ולא סיבה. בציבור לא שייכת טומאה (לא שייך בו מוות כי במהותו הוא חי). כלי או מזון אינו מת אבל גם לא חי. כלומר זה שאינו מייצר טומאה זה לא מפני שהוא חי אלא מפני שאינו אדם.

זבולון הגיב לפני 3 שנים

תודה! שאלת המשך ברשותך – ציבור לא מת זאת טענה כללית על ציבורים או דווקא לישראל. אם נניח שכל צאצאי הגרגשי מתו האם הציבור הגרגשי מת או שהציבור המופשט בתוקפו עומד ורק אין לו פרטים להתגשם בהם. ביהודים אולי גר יכול להיות היהודי הראשון כמו אברהם או אדם וזה בפשטות סימן שהציבור היהודי שורד גם היעלמות של כל הפרטים.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

לדעתי זה בכל ציבור. אמנם רק בישראל יש הבטחה נצח ישראל לא ישקר, ושאר ציבורים אולי יכלו מן העולם. אבל נדמה לי שזה לא חילוק רלוונטי. לכן גם קהילה נחשבת כציבור לכמה דברים, למרות שקהילה יכולה להיכחד.
אני לא חושב שאם היהדות תיכחד ייתכן גר שימשיך אותה.

זבולון הגיב לפני 3 שנים

אני מקווה שאני לא מבקש יותר מידי בקשות ובצפיפות גדולה מידי, ובכ"מ זאת תהיה האחרונה. אפשר קצת הסבר למחשבה על גר שלא יכול להמשיך יהדות שנכחדה?
א' האם הכוונה שהוא לא יוכל בכלל להיות יהודי (כלומר להתחייב במצוות) או שהוא יהיה אמנם יהודי אבל בעצם פתח קולקטיב חדש?
ב' (נראה שאת זה ציפית שאבין לבד, אבל לא הצלחתי) את כוונתך שציבור לא מת זה בכל ציבור אני מבין שהקולקטיב שהגיח בזמן פלוני נשאר קיים גם בלי פרטים, וא"כ מדוע גר לא יכול להמשיך?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אמנם בני דודנו המתמטיקאים מתייחסים לקבוצה ריקה כקבוצה, אבל אין עם בלי פרטים שמרכיבים אותו. ברגע שהפרטים נכחדו אין יותר עם. הטענה שציבור לא מת אינה מטפיזית טהורה, כלומר שרוח העם לא תלויה בכלל בפרטים וקיימת בשמי שמיא (הגליאניות), אלא שגם אם הפרטים התחלפו (לא נכחדו) זה עדיין אותו עם.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אגב, אם כל היהודים נכחדו אין מי שיגייר אותו, אז גם אין גרות. אמנם ייתכן שהקב"ה יגיירו ויכריז שהוא ממשיך את עם ישראל במובן כלשהו. קטונתי.

זבולון הגיב לפני 3 שנים

מבין. תודה רבה

תם. הגיב לפני 3 שנים

בספק טומאה ברשות היחיד בכלל יש לשאול מה הדמיון בין טומאת סוטה שמקום הסתר הוא הכרחי בשביל ביצוע זממה, ולכן אף במקום סתר שאינו מוגדר כרשות היחיד לגבי שבת למשל אלא כמקום פטור לדוגמא בבקעה גם כן נחשיבו כרשות היחיד לגבי טומאה. נמצא שחזל הבינו שיש כאן גזירת הכתוב מיוחדת לגבי טומאה, השאלה האם זה שרשות הרבים בטומאה הוא לקולא הוא חידוש או שמא רשות היחיד הוא החידוש וזה תלוי בפלוגתת הרבמם והרשבא כפי המבואר בהרחבא בשב שמעתתא.

זבולון הגיב לפני 3 שנים

תם, התכוונת לומר שאם רה"י היא החידוש אז לא צריך לפלפל בהסברים לדין ברה"ר? אבל הרי לפניך שהביאו לימוד גם לרה"י (מסוטה) וגם לרה"ר (מטומאה בציבור). ז"א שגם אם למשל ספק טומאה טמא הוא החידוש, ומסברא חיצונה היינו אומרים כל ספק טומאה טהור, אז אחרי שיש פסוק שטמא (בסוטה) היינו אמורים לעשות בנין אב רחב לכל ספק טומאה (ופירכא זה רה"י זה רה"ר לא הייתה אפילו פירכא כל דהו), אלא שיש לימוד נגדי מציבור (שאולי פועל כמו פירכא על הלימוד מסוטה). איך אתה מבין את הצורך בשני הלימודים?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

בזה גופא האריכו טובא בש"ש שם ועוד אחרונים.

משה כ הגיב לפני 3 שנים

רק הערה: השימוש בציטוט "נצח ישראל לא ישקר"הוא לדעתי שגוי בהקשר הזה. כי בפסוק הכוונה לאלוהים שהוא "נצח ישראל" להבדיל מבן אדם שאינו "נצח" וודאי לא שייך לומר עליו שלא ישקר ולא ינחם. וכפי שממשיך הפסוק "נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם"

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אכן. זו רק שיגרא דלישנא.

השאר תגובה

Back to top button