סתם יינם

היתר מבושל שבגמרא הוא נוסף על הגזרה הקדומה של יין נסך וכן יין מבושל זה בדיוק אותו דבר כמו יין במדפים ובישול עכו"ם בבית של ישראל שמתיר הראבד וכו…
לגביטעם חזק או לא עצם שיש גדר קטן בבישול או סתם יינם ביין שהגוי עצמו מביא לך שהכין ומוזג זה מספיק לזיכרון של הרחקה בין יהודי לגוי.

האם כבודו מסכים אם הנקודות שכתבתי.

שוב תודה רבה

איני יודע אם כבודי מסכים. אבל אני נוטה להסכים, כפי שכתבתי לך. אלא שיש בעיה להתיר גם אם בטל הטעם ולכן הייתי מורה כך בעיקר במקום הצורך. יש המון גזירות שלא שייכות היום. שמא יתקן כלי שיר, שחיקת סממנים ועוד. ושם הטעם כבר בכלל לא שייך, ולא רק במצב מסוים (כמו אצלנו במדף בסופרמרקט).

לכאורה חז"ל הסכימו בזה שכתבו שתינוק אינו מנסךואוסר תיין בשתיה וגם הרמא הביא קהילה שכתבה כן ולימד זכות קטן עליהם.מה שכתבת שיש בעיה להתיר גם בבטל הטעם לא שייך כאן כיוון שחזל סיגו את האיסור ואין יכולים להביא כול הדוגמאות האפשריות.
האם אני צודק בדברי אלה?
לכאורה במבושל היה צריך בדיוק לאסור כמו ביין בבעלות גוי ולא שהכין בשבילך או שאתם שותים ממה שמביא לך אישית.?

לא, כפי שכתבתי. בשו"ע כתוב שלא יקרא לאור הנר גם אם גבוה שתי קומות ואין חשש שיטה. זאת למרות שמדינא מותר לקרוא עם שומר. גם כאן יכולת לטעון שמההיתר הזה ניתן להרחיב לנסיבות אחרות.
כאמור, כתבתי שיש מקום להקל כשיש צורך. אני לא רואה בשו"ע סמכות מחייבת ומותר לך לחשוב אחרת ממנו. אבל להביא ראיה מהרמ"א לא הייתי מביא /וגם הוא רק מלמד זכות ולא מתיר), ואני לא מספיק בטוח כדי להתיר באופן גורף.

לא, כפי שכתבתי. בשו"י כתוב שלא יקרא לאור הנר גם אם גבוה שתי קומות ואין חשש שיטה. זאת למרות שמדינא דגמרא מותר לקרוא עם שומר. גם כאן יכולת לטעון שמההיתר הזה ניתן להרחיב לנסיבות אחרות.
כאמור, כתבתי שיש מקום להקל כשיש צורך. אני לא רואה בשו"ע סמכות מחייבת ומותר לך לחשוב אחרת ממנו. אבל להביא ראיה מהרמ"א לא הייתי מביא, ואני לא מספיק בטוח כדי להתיר באופן גורף.