עולם הבא ומשיח

ב' שלום.
קשה להבין את מה שאתה כותב. להבא נסה לנסח ביתר בהירות. אענה על מה שהבנתי מדבריך.
התרגלנו לכך שיש לחז"ל סמכות. לא חורגים מהתלמוד בתחום ההלכה. יש לדון (לחקור) מה הסיבה לזה. ניתן לראות בזה סמכות מהותית (הם יודעים הכל ולא טועים) או סמכות פורמלית (קיבלנו על עצמנו את סמכותם). אני נוטה לאפשרות השנייה (וכן הוא בכס"מ רפ"ב מהל' ממרים). חז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, הם יכלו לטעות, וניתן לראות בתלמוד שהם אף עשו שימוש ביכולת הזאת לא פעם. למיטב הבנתי זה יכול לקרות הן בהלכה והן במחשבה והן בהערכת המציאות, כמו אצל כל אדם.
אבל קביעה הלכתית שבתלמוד מחייבת כי זה החוק. בדיוק כמו שחוקי הכנסת מחייבים, לא כי הם צודקים תמיד אלא כי זה החוק. קיבלנו על עצמנו את סמכותם של חברי הכנסת.
כעת יש לדון בקביעות עובדתיות של חז"ל. נאמר שהם קובעים שהארץ היא בצורת תיבה (שהמעבר ליד שני הצדדים שלה הם בין השמשות בערב ועלות השחר בבוקר). מי שחושב שהם צודקים תמיד (יש להם רוח הקודש וכו') – סביר שיחשוב כך גם על קביעות עובדתיות. אבל אני לא שייך למפלגה הזאת, ולכן בהילט ייתכן שטעו. אלא מאי? שהיחס שלי לקביעות עובדתיות שלהם שונה מיחסי לקביעות הלכתיות שלהם. הסיבה לכך היא שאין סמכות פורמלית (להבדיל מסמכות מהותית) לקביעות שבעובדה. הבעיה היא לוגית, סמכות בתחום העובדות זו סתירה פנימית. הרי לא ניתן לדרוש ממני אחרי שהגעתי למסקנה שכדור הארץ עגול לחשוב שהוא ריבועי בגלל שלחז"ל יש סמכות פורמלית והם קבעו זאת. אני אוכל אולי לומר את המילים "כדור הארץ הוא ריבועי" בפה, אבל בליבי איני מאמין בזה עד שישכנעו אותי. סמכות פורמלית פועלת כלפי המעשה ולא נזקקת לשכנוע. אבל לגבי עובדות בלי שכנוע אין משמעות לסמכות פורמלית. אפשר לדרוש ממני לא לברור בשבת או לעבור את הכביש רק ברמזור ירוק למרות שאני חושב שאין בזה איסור. אבל לא ניתן לדרוש ממני לחשוב X כשאני בעצם חושב ש-X לא נכון (כלומר כשאני חושב "לא X"). זו סתם דרישה סתירתית לוגית.
טענתי היא שעולם המחשבה אינו נורמות אלא עובדות. עקרונות מחשבתיים כמו השגחת ה', קיומו של עוה"ב וכדומה, הוא עולם של עובדות (או שיש השגחה או שאין. או שיש עוה"ב או שאין). לכן גם כאן, כמו ביחס לצורת כדור הארץ, אין מקום לסמכות פורמלית. אם אשתכנע שלחז"ל היה מידע שלי אין, כלומר שיש להם סמכות מהותית, אקבל את דבריהם. אבל זה רק כי השתכנעתי שזו האמת. כל עוד זה לא קרה, סמכות פורמלית לא מוגדרת ביחס לעובדות.

כעת לשאלותיך. מכיון שדברי חז"ל על עוה"ב ושאר טענות מטפיסיות נראות לי ספקולטיביות, ולא השתכנעתי שיש להן מקור ברור להן (מסורת מסיני), אין לי עמדה ביחס אליהם. איני יודע אם יש עוה"ב או לא. זה שחז"ל חושבים כך לא משנה את דעתי כי אין סמכות פורמלית ביחס לעובדות, וסמכות מהותית (כלומר ידע) לא השתכנעתי שיש להם.

לגבי הישארות הנפש, זה דווקא נראה לי סביר. כדואליסט שמאמין בקיומה של נפש או נשמה, נראה לי סביר שזה נשאר אחרי שהגוף מת. לאן זה מגיע בשלב ההוא איני יודע. אבל גם כאן זו רק סברא שלי ולא כי חז"ל אמרו, ואיני יכול להיות בטוח בה.