עזרה לבני בן ה 16, או – אולי הקוראן נכון?!
שלום הרב
בני נחשף לאחרונה לקרוב משפחה בן גילו ובעקבות השיחה איתו, הוא מרגיש שהתערער בו משהו. ונראה שמדובר בטלטלה עמוקה יחסית.
אמקד את השאלה, למרות שיש בה רבדים שונים, ומן הסתם שלא אקיף את כולה:
הרי גם המוסלמים והנוצרים בטוחים בדרכם, אז מה אמור להניע אותי לפעול ולהאמין בדרך רק מפני שנולדתי לתוכה?!
אני שמח מאוד שבני שואל שאלות כאלו, אבל אומר את האמת כי בתוך עצמי, אחרי כל השנים שאני עוסק בזה, עדיין אין לי תשובות טובות, אני רק באיזשהו תהליך בנושא.
האם יש לרב דרך לתת מענה?
כתבתי על כך בכמה מקומות. ראה בעיקר כאן: https://mikyab.net/posts/63841
אם אני מבין נכון את המאמר:
בכדי לבסס את עמדתי, אני חייב להכיר את נקודת המוצא של הצד השני ואת עומק טיעוניו, ללא הטייה, רק משם אוכל להבין אם הוא אכן ״נעול״ ואזי טענותי נכונות בעצם גם כלפיו.
השאלה היא אם זו אופציה ישימה עבור בחור צעיר ובלתי מיומן? (לא שהיא טריוויאלית לאדם מבוגר)
את זה רק הוא יכול לקבוע. אם הוא חש שאינו יכול לעשות זאת עכשיו, עליו להשעות את ההחלטה לשלב שבו יחוש מסוגל לעשות זאת. הוא לא חייב לקבל החלטות עכשיו. לוקח זמן לחשוב ולגבש עמדות בנושאים כאלה.
רק אעיר שקבלת החלטות לא מחייבת כניסה לעובי הקורה של כל האופציות עלי אדמות. אין לנו זמן לזה ולכן זה גם לא דרוש. צריך לקבל החלטות מקדמיות מה יכול בכלל לבוא בחשבון, ורק על מה שנותר יש להיכנס לבדיקה מעמיקה יותר.
כיוון שהוא לא נוכח בדיון, ארשה לעצמי לענות במקומו, הוא לא בשל עדיין לרמה הלוגית הזו.
והשאלה שלי היא אם ניתן לספק לו משהו כעזרה ראשונה?
הוא אמר לי למשל שקשה לו במיוחד כאשר הוא מגיע לסוגיות עיוניות הדורשות עיון ודקדוק, ואז צצה לו השאלה המציקה, אולי כל זה לא נכון.
אני כמובן מביא זאת רק כדוגמא.
אם ארחיב לדיון כללי יותר, מה יכול לתת מענה מידי לאדם שיודע לשאול את השאלות הנוקבות, מגיע למצב שהן מטרידות אותו, אבל אין לו עדיין את הכלים לענות עליהן.
לא יודע. זו שאלה חינוכית-פסיכולוגית ולא פילוסופית-לוגית-תורנית. אם זה מאד מפריע לו, אז לדעתי הוא צריך לעשות פסק זמן, להיכנס לסוגיה ולבחון אותה עכשיו. מציע שיקרא את הטור ששלחתי לך, ואז אפשר לדבר איתו (אתה, או אם תרצה אז אני).
אמנם נאמר ושאינו יודע לשאול את פתח לו, אבל אם מישהו יודע לשאול ולא יודע לענות, נראה לי שיש לענות לו.
קודם כל תודה רבה על ההירתמות לדבר איתו! אני אראה לאן הדברים הולכים איתו, ואשוב אם זה נדרש.
לגופו של דבר, וזה כבר כלפי עצמי, אני כבר שנים מוטרד מבעיה זו, ומרגיש שזו דווקא כן בעיה ״פילוסופית-לוגית-תורנית״, אני לא מכיר מערך הוכחות מובנה בצדקת הדרך של התורה, וגם לא נראה שהתורה בעצמה מוטרדת מנושא זה, ״והגדת לבנך״ נראה לי קצת סוגר את ההזדמנות לבחינה עצמית, בטח לגבי המון העם. קשה מאוד גם להשתחרר מהעול הזה של האקסיומות שהחינוך מנחיל כדי להגיע למקום נקי ובלתי מוטה שיוכל לבחון את הנושא לאשורו.
כלומר התורה לא באמת מניחה לפני רוב האנשים מצע מוכן לבחינה פנימית ולבחירה, אלא נוטעת את האדם באופן פסיכולוגי אי שם עמוק בתוך צד מאוד מאוד ספציפי.
גילוי נאות, כבר שאלתי את הרב שאלה דומה לפני שנים אחדות. אקבל בהחלט תשובה של ״קחנו משם״ 🙂
ברור שמה שכתבתי שזו לא בעיה לוגית-פילוסופית-תורנית היה ביחס לבעיה של הבן, שיודע לשאול שאלות ולא לחפש תשובות. מי שכן יודע לחפש תשובות זו כמובן כן שאלה לוגית-פילוסופית-תורנית.
הטור ששלחתי אותך אליו מסביר מדוע הטענה שאחרים חושבים אחרת אינה טענה. אם אתה סתם רוצה לבחון את השקפתך הדתית, לא בגלל שאחרים חושבים אחרת, אני יכול להציע לך את ספרי 'המצוי הראשון'. קשה לעשות מהלך כה ארוך ומורכב כאן בשרשור.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer