עלונים שטרי הדיוטות?
הגמרא בשבת קמט אוסרת קריאה בשטרי הדיוטות (יותר מכך, היא אפילו גוזרת גזירות משום זה).
מה דין עלוני השבת? החל בידיעות או מאמרי דעה שהם פוליטיקה או בלה בלה טהורים (ואז הם שטרי הדיוטות רק לרמב"ם שכלל בזה כמעט כל ספרות שאיננה קודש), וכלה בפרסומות שהן על גבול שטרי מקח וממכר כי עיסוקן במחירים ועסקים…
המודעות הן ודאי בגדר שטרי הדיוטות. באופן כללי, ראוי לא לגעת בזבל ההוא. עירוב של מודעות מסחריות, הטפה פוליטית, הצעות לתיירות ספוגה בירא"ש, שאלות סמס מטופשות וכדומה.
לגבי מאמרי דעה ופוליטיקה, לא ברור שזה נכלל בשטרי הדיוטות. מקובל שגם זה אסור, ורק בכתבי חכמה וצורך מצווה הקלו. אבל כידוע רבים מקילים בקריאת עיתונים.
כל זבל הוא ראוי לנגיעה. כמו שאומרים משמו של שאול ליברמן – שטויות הן שטויות, אבל חקר השטויות הוא מדע. אם התוכן עצמו לא חשוב אז אפשר לחשוב עליו ואז זה כבר נהיה מעניין מאד. מה מאפיין הטפה, האם מדוע ואיך הטפה פועלת, התפלגות המטיפים בציבורים שונים, האם ואיך אפשר להתחסן מההשפעה של הטפה (או פרסומות).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer