על אפלייה מוסרית
הי הרב מיכי, רציתי לשאול מה דעתך על מאמר קצר שכתבתי:
אפלייה מוסרית
נכנסתי לדיון שבוע שעבר בקשר לטענה לאפלייה מסוימת, ושם טענתי, להפתעתי, שהמושג הזה לא קיים. דהיינו, שלא קיימת קטגוריה של פעולות בלתי מוסריות שנקראת אפלייה. ישנם אמנם מקרים בהם אפלייה היא אינה מוסרית, אך האפלייה היא רק האופן בו נעשית הפעולה, ולא הסיבה לגינוי המוסרי.
אנסה להראות זאת על ידי חלוקת אפלייה לשלושה מקרים:
אין למפלה שום סיבה או טעם להפלות – במקרה זה, הפעולה שהוא עושה אולי יכולה להיחשב כתמוהה, ועלינו אכן לפעול נגד פעולות חסרות טעם שעלולות לגרום נזק, אך ודאי לא לזה אנו מתכוונים כאשר אנו מאשימים אותו באפלייה. אפלייה לא מוסרית אין פירושה פעולה הנעשית בצורה אקראית ושרירותית ועלולה לגרום נזק. יש קטגוריה אחרת לפעולות כאלו, למרות שאני מאמין שהן נדירות מדי כדי שתוענק להן אחת.
יש למפלה סיבה או טעם להפלות, אך הם אינם קשורים לחלוקה לקבוצות – למשל, פקיד שאחראי על מילגת לימודים מסוימת, ומחליט לחלק אותה רק לשחורים מעוטי יכולת כי כך הוא יוכל להסוות את מתן הכסף לבני משפחתו וחבריו. גם כאן אני סבור שלפעולה הזו אין אנו קוראים אפלייה. במקרה הזה הקטגוריה היא מעילה בכספי ציבור, האפלייה היא רק האופן בו הדבר נעשה, אך לא הגורם לגינוי מוסרי.
יש לו סיבה או טעם שקשורה לחלוקה לקבוצות – במקרה כזה אם הסיבה או הטעם מוצדקים, אז אין כאן פעולה בלתי מוסרית כלל. לכן אנו מוכרחים לומר שיש לאותו אדם סיבה או טעם, אך הוא טועה. אך אם זה המקרה, הפעולה שייכת לקטגוריה אחרת של פעולות לא מוסריות, של עשיית עוול בעקבות טעות, אליה נכנסת גם הרשעת אדם על ידי שופט שטעה בשיקול דעתו למשל. לא לקטגוריה הזו אנו מתכוונים כאשר אנחנו מדברים על אפלייה.
אקח לדוגמה את העבדות של השחורים בארה"ב, ואראה שהאופן של הפעולה הלא מוסרית הוא אפלייה, אך הפעולה עצמה שייכת לקטגוריה אחרת. האדם הלבן האמין שהאדם האפריקאי נחות יותר, ולכן הוא משולל זכויות, ואפשר לנהוג בו כרצונו של האדם הלבן. אמונה זו אינה שונה מאמונת אנשי סדום שהאמינו שצדקה לעניים זהו חטא ולכן הרגו אישה שנהגה כך. היא גם אינה שונה מהאמונה של עובדי האלילים האצטקים שהקריבו אנשים לאלים שלהם. ההבדל הוא תוכני בלבד, בכל אחד מהמקרים היתה בבסיס הפעולה הלא מוסרית אמונה שגויה. הסיבה שהעבדות פסקה היא אותה סיבה שהאצטקים הפסיקו להקריב אנשים לאלים. האנושות פשוט זנחה את האמונות האלו.
אז מאיפה באמת הגיעה הנורמה החברתית שישנה קטגוריה של פעולות בלתי מוסריות שנקראת אפלייה, ואנו יכולים לגנות פעולות מסוימות כאפלייתיות? כמדומני הדבר נובע מהנחה פוסט-מודרנית שחלוקת אנשים לקבוצות היא פעולה פסולה מלכתחילה, ועלינו תמיד לדון כל אדם בפני עצמו, ללא קשר לדת, גזע או מין. זאת גם המשמעות של הביטוי האנגלי prejudice, שמיתרגם ל"דעה קדומה". pre, דהיינו לפני, קודם, ו-judice, מלשון שפיטה. אני שופט אדם לפני שבאמת השעה כשרה לכך. ההנחה הפוסט-מודרנית היא שכל חלוקה של אנשים לקבוצות היא בהכרח שפיטה מוקדמת מדי, ולכן פעולת האפלייה חולקת שם לעצמה. אני סובר שאכן יש קטגוריה של פעולות בלתי מוסריות מסוג "דעה קדומה", אך אין היא קשורה לאפלייה. כמו שעלולות להיות דעות קדומות (דהיינו שפיטה מוקדמת מדי) על אדם, כך עלולות להיות דעות קדומות על קבוצה. וכמו שאני שופט אדם בהווה על פי מעשיו בעבר, וחושש בצדק לכך שיעשה זאת בעתיד (דהיינו שפיטה צודקת, ולא מוקדמת מדי), כך אני שופט אדם על פי מעשיו של עמו, וחושש בצדק לכך שיתנהג בצורה דומה. עקב ההנחה הפוסט-מודרנית שחלוקה לקבוצות היא פסולה מעיקרה, העוולות שנעשו לקבוצות מסוימות בהיסטוריה האנושית התפרשו כגזענות, חוסר סובלנות דתית ושוביניזם. או בשם כולל, אפלייה.
יש בטיעון הזה משהו, אבל דומני שאפלייה היא בדרך כלל מצב שבו אדם מגיע לטעות מתוך שיקולים בעייתיים. לדוגמה, כשאדם קובע שהכושי נחות יותר ולכן הוא משולל זכויות, זו בד"כ לא טעות תמימה. יש מאחוריה הנחות מוקדמות בעייתיות, והתביעה עליך היא בגללן. מעבר לזה, גם אם מדובר בטעות תמימה, העובדה שאתה לא מתמודד עמן ולא טורח לבדוק האם יש לך טעות זו גופא האפלייה. פשוט לא איכפת לך מאוכלוסיה כלשהי. לחלופין כשאתה פועל באופן מפלה כי אתה שונא קבוצה כלשהי או מזלזל בה (גם אם השנאה/זלול מוצדקים אבל ההתנהגות שלך לא מתחייבת מהם), זו אפלייה.
אתה צודק שיש אינפלציה בשימוש במונח אפלייה וגזענות בגלל הפפוסטמודרניות.אבל עדיין דומני שיש בו תוכן.
——————–
שואל:
חשבתי על כך ואכן הטיעון היה לא מדויק כלל.. הצלחתי לנסח משהו הרבה יותר מדויק לדעתי:
ישנן בחוק ובתורה קטגוריות מגוונות למעשים לא מוסריים. למשל רצח נופל בדיני נפשות, ואילו גזל בדיני ממונות. אנו מבינים היטב שישנו שוני מהותי בין רצח לגזל, וראוי לא לכלול את שניהם בקטגוריה כללית של מעשים לא מוצדקים.
אפליה מוגדרת בויקיפדיה כ"הבחנה לא מוצדקת". דהיינו, אם רצח הוא נטילת חיים לא מוצדקת, ומה שמייחד אותו משאר מעשים לא מוסריים הוא נטילת החיים, מה שמייחד אפליה הוא עצם ההבחנה. ונשאלת השאלה מדוע? ברורה לנו חשיבות ערך החיים או ערך הבעלות על רכוש, מספיק כדי שפעולה שפועלת כנגדם תחלוק שם לעצמה, אך מדוע דווקא ההבחנה במעשים שמוגדרים כאפלייתיים כגון גזענות, היא זו שמצדיקה את ההפרדה של מעשים אלו לקטגוריה משל עצמם?
אני סבור שמונחת מאחורי ההפרדה הזו הנחה שהבחנה בלתי מוצדקת היא פעולה שפוגעת בערך השוויון. הדוגמאות שמופיעות בויקיפדיה הן למשל גזענות ומתן טובות הנאה למקורבים. ההנחה הפרשנית הטמועה במושג "אפליה", מניחה כי הערך שנפגע בגזענות הוא השוויון בין בני האדם, כך גם בנתינת טובות הנאה למקורבים.
לדעתי, שוויון אינו ערך. זוהי דרך פעולה של ברירת מחדל. כאשר אין לי טעם או סיבה להבדיל בין אנשים לעניין מסוים, ברירת המחדל היא להתייחס לכולם בצורה שווה. השוויון אינו ערך בפני עצמו. השלכה מעשית לכך היא שכאשר כן יש לי טעם להתייחס בצורה שונה, אוכל ליישם אותו ללא חשש, שהרי הוא אינו מתנגש בערך כלשהו. ברירת מחדל נעלמת כאשר ישנה ברירה אחרת.
אני סובר שהתופעה התרבותית של התייחסות לשוויון כלערך זוהי נטייה פוסט מודרנית להפוך את ברירות המחדל שנגרמות מהריקנות הפוסט-מודרנית לערך חיובי בעל תוכן עצמאי. ישנה נטייה אנושית למלא ואקום ערכי בערכים, גם אם זה פחות רציונלי.
האם גזענות בכל זאת חולקת שם לעצמה? אני מאמין שכן, אך היא אינה קשורה לשוויון והפרתו. אני מאמין שגזענות היא "נטילת תואר אדם מבן אנוש לא מוצדקת". עיקר פשעה של הגזענות היא הטענה ששחורים הם יותר קרובים לבעלי חיים, או יהודים לטפילים, ולכן הזכויות האנושיות נשללות מהם.
אמנם, ה"הבחנה" כן שזורה באופן מהותי בגזענות. קשה לי לחשוב על דוגמה של שלילת תואר אדם מבן אנוש, בלי איכשהו לטעון שהוא שייך למין אחר, דהיינו הבחנה. אך ההבחנה היא רק האופן בו המעשה הלא מוצדק נעשה, ולא היא מצדיקה קטגוריה נפרדת לגזענות, אלא כפי שטענתי, שלילת תואר אדם ממי שראוי אליו.
לעומת גזענות, אינני סובר שמתן טובות הנאה למקורבים חולק שם לעצמו. אין זה שונה מגזל, או מעילה אם תרצו להשתמש במובן המודרני. גם "אפליה" של נכים במקומות מסוימים שייכת לקטגוריה של היעדר חסד ועזרה לחלש. אין בין זה לבין גזענות דבר וחצי דבר, והדמיון ביניהן חיצוני בלבד. זה כמו לטעון שדרישת תשלום היא אפליה לעניים (סוציאליזם?).
אך כאמור, המושג אפליה מאחד את כל המושגים השונים האלו יחד תחת ההנחה שבכולם הערך שנפגע הוא ערך השוויון, אותו המציא הפוסט-מודרניזם.
———————-
הרב:
1. לדעתי בהחלט יש ערך לשוויון. זו לא רק ברירת מחדל.
2. ובכל זאת גם לשיטתי כאשר יש לך טעם להתייחס בצורה שונה באמת אין דילמה כפי שכתבת. הסיבה היא שכאן אין שוויון ולכן לא נדרש יחס שוויוני (כאן הערך של השוויון לא קיים מעיקרא). זה "הותרה" ולא "דחויה".
3. מעבר לזה, גם אם אין ערך בשוויון ייתכן שיהיה ערך שלילי באי שוויון. טול כדוגמה את ערך הבעלות על כסף. אין ערך (אתי) בבעלות על כסף, אבל אוסר אתית לגזול או להזיק לרכוש חברי. אגב, זו הטעות של אלו שרואים בחופש ערך, וזאת כנראה מפני ששלילתו (הלא מוצדקת) היא איסור. לדעתי אין ערך של חופש, כי חופש הוא נכס, כמו כסף, ולא ערך. ועדיין שלילתו היא ערך שלילי (הערך הנכון הוא חירות, אבל בזה הארכתי במקום אחר).
4. איני חושב שתמיד תצליח למפות יחס לא שוויוני לגזל או לערך אחר. סתם דוגמה שחשבתי עליה כעת: כשאתה מפקיד תפקיד ציבורי בידי אשכנזי בלי לבדוק האם הוא מתאים יותר זה לא בהכרח גזל. בפועל הוא יכול להיות באמת מתאים ועדיין יש כאן אפלייה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer