על ההבדל המהותי בין רוב וקבוע

שלום הרב!
בכוונתי לשאול שאלת אתגר שנשאלה על ידי ראש הישיבה בה אני לומד בענייני דיני "רוב" ודין "קבוע" בספיקות.
בגמרא בכתובות מובא המקרא שכאשר אדם מצא חתיכת בשר בשוק כאשר 9 חנויות כשרות ואחת טרפה הדין הוא שהולכים אחר הרוב.
במקרה השני כאשר קנה חתיכת בשר בחנות כשרה ואז נסתפק איפה הוא קנה, הדין הוא קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי.
ותמהני על כך. הרי לענ"ד מבחינת הסברה השכלית ההגיונית הכי נכון ובטוח ללכת על קבוע תמיד!
למשל, כאשר מביאים לפני בן אדם כוס מים, ואומרים לו: יש סיכוי של 10 אחוזים שהכוס הזו היא מורעלת, אך קיים סיכוי של 90 אחוזים שהכוס הזו היא בסדר והיא איננה מורעלת.
התשובה הכי שפויה והגיונית מבחינת השכל האנושי זה לקבוע שיש כאן ספק. או שהיא מורעלת או שלא. כנ"ל גם לגבי בשר בשוק.
אז אם כך, מסתבר לומר על פי סברה שהנורמה היא לומר "קבוע" ולא ללכת אחר הרוב!
אז לכן באה שאלתי לברר, בהנחה שהכי נכון מבחינת סברה ללכת כמחצה על מחצה, אזי, באילו מקרים אני מעדיף את הרוב על פני הקבוע?
אשמח אם הרב ימצא תשובה או כיוון לענות על זה.
בתודה מראש!