על זהויות הלכתיות קשיחות בתורה – עגונות, ממזרים ולהט"בים

עוד אוסיף שלתורה יש מטרות דתיות ולפעמים הן עומדות בניגוד לערכים מוסריים, ולכן קושיא מוסרית לא מערערת על נכונות וראויות התורה. ראה טור 15 באתר.

לכאורה התשובה היא זו שגם שעונים גם על האלמנט הרביעי שלא ציינת-אוכלוסיית כנען. הללו היו צריכים למות על לא עוול בכפם. ובכן,כך עונים, בטווח הארוך זה היה מועיל אילו היו הישראלים אכן משמידים אותם והעולם היה נהפך למונותיאיסטי יותר ולכן גם טוב ומוסרי יותר. בטווח הארוך זה היה מוביל למציאות בה יש פחות סבל בעולם (רק אלוהים יודע שכך ולכן היה היחיד שיכול לצוות על זה. קושיא זו אגב אינה קשה אליבא דהמחקר.ראשית: הציווי לא קויים ככתוב בספר שופטים א,ועוד,ועוד-לדעת המפקפקים הצווי מלכתחילה נכתב בתקופה מאוחרת בה כבר לא היתה אוכלוסיית כנען גורם באזור,והוא נכתב כצווי אנכרוניסטי שמנסה להעביר מסר רעיוני כל שהוא. כך שהקושיא היחידה היא על המאמינים שמשה כתב את הצוו ישירות מפי האלוהים. אז הם מקשים על אלוהים…)

גם לגבי הממזר והחד מיני,ההנחה שהמיעוט שסובל כאן אינו נלקח בחשבון מול הרוב שירוויח חיים מאושרים יותר. איסור הממזר משמש מניעה חריפה לבגידות בתוך המשפחה,ומהווה נורמטיבית מה שקרום הבתולים מהווה ביולוגית, רק הרבה יותר חזק. איסור היחסים החד-מיניים גורם צער לאחוזון באוכלוסיה אך תורם אושר לצאצאים הרבים שיוולדו להומו שבסוף יתחתן, וגם לכל שאר האוכלוסיה שלא תהיה מבולבלת בחיפוש מגדרי תמידי,ולא עסוקה בדחפים מיניים עקרים,בדיוק כפי ששאר איסורי עריות מיועדים ליצור סטריליזציה של המרחב התרבותי מאנדרלמוסיה מינית,וכך ברוב ככל התרבויות. באחת,האיסורים על מיניות חד מינית מדברת על פי הרוב,ולא דנה ביחידים,שכן ההיתר ליחידים היה גורר מיניות זמינה גם לאלו שאינם כאלו. זאת,מאחר וחברת גברים תמיד היתה זמינה וקלה יותר לסטוצים בתרבויות שלא שללו זאת בתוקף. (יש אומרים שגם האיסור בתורה מכוון רק כלפי החוטאים ללא נטיה,ואף הרב מיכי רמז לכך לא אחת, או כלפי אלו שחוטאים בזנות פולחנית, וכבר ראיתי כאלו שהציעו שכלל אין איסור אלא אם מתקיים "משכבי אישה" דבר שטכנית לא ייתכן-וממילא הכל מותר,מש"ל)

לגבי העגונה,כאן העסק מסובך יותר,ואולי ההחמרה בעגינות נועדה לכונן את הרצינות הקיצונית לגבי קשר הנישואין הסטנדרטי. אמנם כאן אלו כבר תירוצים להלכה שהתפתחה בחז"ל,בעוד לפי פשוטי מקראות כלל לא ברור שיש דבר כזה-עגונה. על דברים כאלו קשה לשאול מה הקטע ההלכתי שכן זו מערכת מאד מסורבלת ומורכבת וסביר שימצאו בה כל מיני הצלבות של דינים שיצרו אחוזים מסויימים של כשלים מוסריים. דבר זה אינו בשליטה,ומן הסתם מתקיים בכל מערכת חוקית מורכבת. רק מהבורא ניתן לצפות לחוקק חוק נטול אפליקציות שליליות (וגם זאת רק "על פי דרך הרוב",כדברי רמב"ם מו"נ),לא כן בהלכה שהתפתחה משלב מסויים במסלול עיוור פחות או יותר. ראו דבריו המופלאים של הגדול מאחיו,משה הלברטל,במאמרו המשתק, על הופעת ההלכה ותודות ההלכה

https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/dine_israel/published/published_%D7%9B%D7%98/Halbertal.pdf