על זהויות הלכתיות קשיחות בתורה – עגונות, ממזרים ולהט"בים
הרב מיכי שליט"א שלום וברכה,
להלן פוסט שכתבתי לאחרונה, אשמח להתייחסותך:
"אין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם" (רמב"ם הלכות שבת ב,ג)
א)עבור שלושה, חיים על פי חוק התורה, הם חיי צער ואומללות: ממזר, עגונה וחד מיני.
ב)המשותף לשלושת הזהויות הללו הוא ששלושתם לא בחרו להיות במצב הזה. המצב הזה נכפה עליהם והתורה לא מציגה עבורם פתרון מהותי, רק חסימות ומגבלות.
ג)הממזר, נולד כתוצאה מניאוף,כדוגמת אשת איש ששכבה עם גבר זר. הוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או לגיורת, מה שמצמצם באופן כמעט טוטאלי את יכולתו לבחירת בן או בת הזוג.
העגונה, בעלה לא נתן לה גט, וכרגע אין באפשרותו (כגון אם הוא מת ולא מוצאים אותו, או שהוא צמח) לתת גט או שהוא מסרב לתת לה גט. אשה כזו כלואה, ואסור לה להתחתן עם שום גבר שבעולם, וכך היא נשארת בודדה בעגינותה.
חד מיני, שנמשך לטבעו ללא בחירה בבני מינו, אסרה עליו התורה לממש את תאוותו לקיום יחסי מין, וכך נגזר עליו חיי פרישות ובדידות רומנטית.
ד)התורה לא הציבה פתרונות לבעיות אלו. ישנם פתרונות הלכתיים מקומיים להתיר עגונה ולהתיר ממזרות אך מדובר בפתרונות מקומיים, שמטרתם להפוך את העגונה ללא עגונה, ואת הממזר ללא ממזר. לגבי חד מיניים? לא ניתן פתרון הלכתי להתיר יחסים חד מיניים.
ה)וכאן עולה השאלה הגדולה מדוע התורה כ"כ קשיחה בענייני קידושין ועריות, עד כדי כך שהיא גורמת נזק רב לאנשים שאין להם שליטה על המצב בו הם נמצאים מכוח גזירות התורה? מדוע התורה יצרה זהויות הלכתיות כל כך בעייתיות שעלולות לגרום צער רב לאנשים שנקלעו למציאות שכזו?
אני לא מכיר תשובה טובה לשאלה זאת, אבל דומני שלפני כן צריך לחפש למה זה בכלל בעייתי בעיני התורה בלי קשר לשאלה האם האדם יכול לצאת ממצבו או לא. כשנבין את זה אולי נוכל להבין גם את זה.
מעבר לזה, איני רואה הבדל מהותי בין זה לבין מחלות וסבל רגיל שהקב"ה יצר בעולמו. גם שם איני מבין מדוע (אם כי הצעתי לזה פעם תשובה, ואכ"מ)
עוד אוסיף שלתורה יש מטרות דתיות ולפעמים הן עומדות בניגוד לערכים מוסריים, ולכן קושיא מוסרית לא מערערת על נכונות וראויות התורה. ראה טור 15 באתר.
לכאורה התשובה היא זו שגם שעונים גם על האלמנט הרביעי שלא ציינת-אוכלוסיית כנען. הללו היו צריכים למות על לא עוול בכפם. ובכן,כך עונים, בטווח הארוך זה היה מועיל אילו היו הישראלים אכן משמידים אותם והעולם היה נהפך למונותיאיסטי יותר ולכן גם טוב ומוסרי יותר. בטווח הארוך זה היה מוביל למציאות בה יש פחות סבל בעולם (רק אלוהים יודע שכך ולכן היה היחיד שיכול לצוות על זה. קושיא זו אגב אינה קשה אליבא דהמחקר.ראשית: הציווי לא קויים ככתוב בספר שופטים א,ועוד,ועוד-לדעת המפקפקים הצווי מלכתחילה נכתב בתקופה מאוחרת בה כבר לא היתה אוכלוסיית כנען גורם באזור,והוא נכתב כצווי אנכרוניסטי שמנסה להעביר מסר רעיוני כל שהוא. כך שהקושיא היחידה היא על המאמינים שמשה כתב את הצוו ישירות מפי האלוהים. אז הם מקשים על אלוהים…)
גם לגבי הממזר והחד מיני,ההנחה שהמיעוט שסובל כאן אינו נלקח בחשבון מול הרוב שירוויח חיים מאושרים יותר. איסור הממזר משמש מניעה חריפה לבגידות בתוך המשפחה,ומהווה נורמטיבית מה שקרום הבתולים מהווה ביולוגית, רק הרבה יותר חזק. איסור היחסים החד-מיניים גורם צער לאחוזון באוכלוסיה אך תורם אושר לצאצאים הרבים שיוולדו להומו שבסוף יתחתן, וגם לכל שאר האוכלוסיה שלא תהיה מבולבלת בחיפוש מגדרי תמידי,ולא עסוקה בדחפים מיניים עקרים,בדיוק כפי ששאר איסורי עריות מיועדים ליצור סטריליזציה של המרחב התרבותי מאנדרלמוסיה מינית,וכך ברוב ככל התרבויות. באחת,האיסורים על מיניות חד מינית מדברת על פי הרוב,ולא דנה ביחידים,שכן ההיתר ליחידים היה גורר מיניות זמינה גם לאלו שאינם כאלו. זאת,מאחר וחברת גברים תמיד היתה זמינה וקלה יותר לסטוצים בתרבויות שלא שללו זאת בתוקף. (יש אומרים שגם האיסור בתורה מכוון רק כלפי החוטאים ללא נטיה,ואף הרב מיכי רמז לכך לא אחת, או כלפי אלו שחוטאים בזנות פולחנית, וכבר ראיתי כאלו שהציעו שכלל אין איסור אלא אם מתקיים "משכבי אישה" דבר שטכנית לא ייתכן-וממילא הכל מותר,מש"ל)
לגבי העגונה,כאן העסק מסובך יותר,ואולי ההחמרה בעגינות נועדה לכונן את הרצינות הקיצונית לגבי קשר הנישואין הסטנדרטי. אמנם כאן אלו כבר תירוצים להלכה שהתפתחה בחז"ל,בעוד לפי פשוטי מקראות כלל לא ברור שיש דבר כזה-עגונה. על דברים כאלו קשה לשאול מה הקטע ההלכתי שכן זו מערכת מאד מסורבלת ומורכבת וסביר שימצאו בה כל מיני הצלבות של דינים שיצרו אחוזים מסויימים של כשלים מוסריים. דבר זה אינו בשליטה,ומן הסתם מתקיים בכל מערכת חוקית מורכבת. רק מהבורא ניתן לצפות לחוקק חוק נטול אפליקציות שליליות (וגם זאת רק "על פי דרך הרוב",כדברי רמב"ם מו"נ),לא כן בהלכה שהתפתחה משלב מסויים במסלול עיוור פחות או יותר. ראו דבריו המופלאים של הגדול מאחיו,משה הלברטל,במאמרו המשתק, על הופעת ההלכה ותודות ההלכה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer