על חמץ שחרכו לפני ובמהלך הפסח

הדוגמה לגבי חמץ חרוך היא גמרא מפורשת בתחילת פ"ב בפסחים.
ברקע יש לדעת שהאיסור הוא על חמץ של פסח שנאכל בזמן הפסח. הזמן מופיע בשני פרמטרים (זמן האכילה והשייכות של החמץ). כשחמץ נחרך בפסח יש על החםצא שם חמץ של פסח, ולכן אסור לאכלו בזמן האיסור. אבל הקפאה כזאת רלוונטית רק להגדרת החמץ עצמו (האם הוא חמץ של פסח או לא). איסור אכילת חמץ הוא לעולם בזמן הפסח בלבד. אין הקפאה של הזמן האובייקטיבי אלא רק של זמן שייכותו של החמץ.