על קיומו של השטן

שו"תקטגוריה: כלליעל קיומו של השטן
אלי גרשוני שאל לפני 8 שנים

שלום הרב,
מצאנו הרבה פעמים במיוחד לגבי ראש השנה את המושג של לערבב את השטן (שופר בערב ראש השנה – תקיעות דמיושב ודמעומד)

איך בדיוק זה עובד ?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

אלי שלום. זה גדול עליי בכמה מספרים (אם כי אני חושב שגם על אחרים. לא נראה לי שיש מישהו שבאמת יכול לתת לך תשובה מידע, ודומני שאפילו לא חז"ל). כשלעצמי איני חושב שיש במציאות יצור שהוא השטן אלא זה ביטוי כלשהו לכוח נפשי בתוכנו (יצר הרע או משהו כזה).
מכיון שאצל חז"ל אני מניח שכן חשבו שיש שטן, לכן הם כנראה התכוונו שזה באמת אמור "לעבוד" במובן כלשהו. אבל אם אני צודק אין ממש בדבר הזה. אם רוצים לתת לזה משמעות גם בתמונה שאני מתאר עלינו להיזקק לדרושים. אמנם לא ננעלו שערי הדרוש, אבל דרושים אינם השטח שלי. מבחינתי זוהי תקנה הלכתית ואני נוהג לקיימה אף שיש מקום לטעון שאם מעיקרא היא מבוססת על טעות לא חל עליה הכלל שבעינן מניין אחר להתירה. הוסף לכך את העובדה שאיני בטוח שאני צודק (אני רק חושב כך), לכן איני מרשה לעצמי לבטל זאת גם עבור עצמי.

מיכי צוות הגיב לפני 8 שנים

כעת קיבלתי במייל מתלמידי לשעבר נירם יהושע:

השטן ותקיעת שופר / נירם יהושע
א) בראש השנה, ראשית תוקעים בשופר לפני תפילת מוסף כאשר הקהל יושב, ולאחר מכן תוקעים שוב בתפילת עמידה ובחזרתה.
מה הצורך בתקיעות שלפני התפילה? הרי לכאורה הן מיותרות. זוהי שאלת הגמרא (ר"ה טז.-:): " למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין?"
ומשיבה הגמרא: "כדי לערבב את השטן".

ב) לכאורה תשובה מוזרה מאוד – מה הצורך לערבב את השטן? מהו אותו ערבוב? ומי הוא השטן? הגמרא סותמת את דבריה ולא מסבירה דבר.

ג) רש"י העלה רעיון, שהערבוב הוא בלבול השטן, כך שלא ישטין (=יקטרג) על הציבור, כי כשהשטן ישמע שבני ישראל מחבבים את המצוות,
על ידי שהן מוסיפים תקיעות בחינם, יסתתמו טענותיו מול הקב"ה.

הרעיון של רש"י גם הוא "מוזר" מאוד. ראשית, יש איסור בתורה של "בל תוסיף", ומה שייך חיבוב מצווה להוסיף תקיעות נוספות?
שנית, תפיסתו של רש"י היא שלכאורה הקב"ה יושב על כסא מלכותו, והשטן עומד לצדו ומקטרג על עם ישראל.
ברגע שעם ישראל יעשה את ה"טריק" הזה של תקיעות מוקדמות, השטן "ייפול מהכסא" לאור חסידותו של עם ישראל, ויאמר: "וואו, אין לי מה לומר – הם נהדרים!".
תמוה, וכי הקב"ה צריך ליטול עצה או לקבל חוות דעת מישות רוחנית אחרת כדי לדון?

ד) אכן הרשב"א הלך בכיוון אחר לגמרי. הוא הסביר שהשטן הוא "יצר הרע", כמאמר חז"ל (ב"ב טז.) "שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות ".
תקיעת השופר צריכה להביא את האדם לידי חרדה, על מנת לשבור את לבבו וגאוותו, ואז יצר הרע מבולבל לגמרי. בזמן שיצר הרע כנוע, זהו זמן טוב להתפלל מוסף של ראש השנה.

ה) בעוד שהסבר "ערבוב השטן" של רש"י הוא מיסטי, ההסבר של הרשב"א הוא רציונלי-פסיכולוגי. לפי רש"י התוצאה היא שמיימית, עקב התקיעות, השטן לא יוכל לקטרג עלינו, לפי הרשב"א, התוצאה היא ארצית, ליבנו צריך להיכנע עקב שמיעת השופר ולהכין אותנו לתפילת מוסף ולעיקר התקיעות.

ו) מה הרמב"ם חשב על "ערבוב השטן"? אכן, באופן לא מפתיע, הרמב"ם לא מזכיר את השטן כלל בעניין התקיעות. הוא רק מציין שתוקעים לפני מוסף ובמהלך מוסף (רמב"ם שופר וסוכה ג,י). אמנם בהל' תשובה (ג,ד) הרמב"ם מתייחס לתקיעת השופר באופן פורמלי כמצווה ללא טעם גלוי ומכנה אותה "גזירת הכתוב". עם זאת הוא מציין שהתקיעה מרמזת על התעוררות מהבלי הזמן וקוראת לחזרה בתשובה. אם כן, נראה שגישתו משתלבת עם דעת הרשב"א.

ז) ההסבר המועיל יותר לנו כבני האדם הוא ההסבר הארצי. השופר צריך להוות עבורנו קריאת התעוררות לשיפור המעשים ושבירת השגרה המנוונת.
מה שנעשה בשמיים (אם נעשה…) לא צריך לעניין אותנו, כפי שנאמר בפרשת ניצבים שקראנו לאחרונה: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (כט,כח).
שנה טובה ומתוקה,
נירם
5 months ago

י.ד. הגיב לפני 8 שנים

מנחם נאבת בספרו "לרגעים תבחננו" נותן איזשהו פירוש לערבוב השטן.
זה משתלב בכל גישתו הכללית שכדאי לדעתי לקרוא ולחשוב עליה.

uri הגיב לפני 4 שנים

יעיין כת"ר בספר רסיסי לילה אות ל"ה לרבי צדוק הכהן , ובספר לשפת אמת ליקוטים לראש השנה יש להניח שימצא תשובה לשאלותיו

השאר תגובה

Back to top button