עשיית מצווה/המנעות מחטא לא בגלל ציווי
יצא לי לדבר עם מישהו שהפסיק לעבוד בשבת בגלל קירבה שלו לרב השכונתי(לא בגלל שאותו אדם התחיל לשמור מצוות, הוא עדיין לא מאמין, אלא כי לא נעים לו מהרב). משהו בסיבה הזו קצת הפריע לי וחשבתי שאולי אין לזה ערך כי אותו אדם לא עושה את זה כי הוא מצווה אלא כי לא נעים לו מאדם מסוים, אבל כמה חברים אמרו לי שאני מגזים וכמובן שיש ערך למצווה/הימנעות מחטא שיהודי עושה אפילו אם זה לא בגלל ציווי(הם הביאו כדוגמא את פרויקט הנחת התפילין של חבד).
מה דעת הרב? האם יש למעשה כזה ערך?
תודה רבה
אין לזה הרבה ערך. ייתכן שהימנעות מעבירה יש לה ערך מצד עצמה גם ללא מודעות ומחויבות (בגלל התוצאות הרוחניות), אבל אינטואיטיבית לא נראה לי. מצווה היא רק כשעושים זאת מתוך ציווי. למצוות עשה פשיטא שאין שום ערך אלא אם נעשות מתוך מחויבות. ראה מאמרי על הכשלת חילוני בעבירה.
הראיה מחב"ד ממש תמוהה. מה הראיה מזה שהם עושים זאת? וכי חסרות שטויות שהם עושים?
אגב, הזכרתי כאן בעבר ויכוח בין ר"י הוטנר לבין הרבי מחב"ד לגבי הערך בהנחת תפילין ברחוב.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer