פאות טופלייס

עובדתית שער אישה אינו מעורר מיניות באופן חריג – אם היית אישה היית חובש כיסוי ראש?
בהינתן מה שכתבת אין חיוב הלכתי בדבר.

לא הבנתי את השאלה. כתבתי שיש חיוב פורמלי כזה.

מה זה חיוב פורמלי? הטעם לאיסור בטל.
אם היית אישה והיית מרגיש שאתה נראה מכוער עם כיסוי ראש עדיין היית חובש למרות שזה חסר טעם בימינו?

זה לא חסר טעם. הטעם הוא משהו אחר ממה שאתה חושב. מעבר לזה, את החוק יש לקיים גם אם לדעתך הוא חסר טעם.
ניכר שאין לך הבנה בסיסית בהלכה ולכן קשה לדון על הלכה זו או אחרת. צריך ללמוד כדי להבין

אתה לא קוהרנטי בעליל, רק לדוגמא, נשים לא עולות לתורה בגלל כבוד הציבור, הטעם היום בטל ולכן אין לך בעיה שנשים תעלנה לתורה.
בקיצור איפה שמתאים לך אתה אומר שהטעם בטל ולכן יש לשנות, ואיפה שלא מתאים לך אתה אומר שלמרות שהטעם בטל מחויבים לשמור את זה כי פורמלית חייבים.

הוא טען שמלכתחילה פאה לא תוקן בגלל צניעות…

* כלומר כיסוי ראש

אלא בגלל בה?

קשה קצת לשוחח עם קירות (מי שלא טורח לקרוא או לא מסוגל להבין). ועוד יותר קשה לשוחח עם קירות נחרצים. אכתוב שוב ובזה אסיים את הדיון ההזוי הזה ואפרוש לי לפינתי נזוף.
1. פאה לא תוקנה. זהו דין דאורייתא.
2. כך או כך, הטענה שמדובר בדין פורמלי פירושה שזה לא מבוסס על הרהורים אסורים. לכן לא נכון שבטל כאן הטעם, כי זה לא הטעם.
3. לעומת זאת, נשים בקריאת התורה מפורש בגמרא שזה מפני כבוד הציבור ולא דין פורמלי.
אם תרצה ולהמשיך את הדיון ולהעלות שוב את אותן שאלות, אני מציע שתעתיק לעצמך את ההודעה הזאת שלי שוב ותחסוך לי לחזור על הדברים בפעם השלישית. תודה.

אני מאוד מודה על המענה ומתנצל, לא התכוונתי לא לכבד אותך.

הבעיה אינה הכבוד שניתן או לא ניתן לי. הוא מעניין אותי כקליפת השום (ולא בגלל ענווה, אלא אולי ההיפך בעוונותיי).
הבעיה היא שלא קוראים את מה שאני כותב וחוזרים שוב על אותן שאלות שגם כך לא היו ממש חזקות. זו סתם הטרלה והטרחה. וכשעושים זאת בנחרצות והתנשאות זה עוד יותר מעצבן, אבל אין לזה שום קשר לפגיעה בכבוד.
מחול.

קשה לי לראות דיון בסוגיית הפאה שנראה כאילו נלקח מדפי הגמרא, ורק כתוב בשפה עכשווית.

אי אפשר לענות תשובה על נדון הלכתי, כאחד התנאים או האמוראים, תוך התעלמות גמורה מכל שפע המקורות בנושא זה, החל מהתלמוד וכלה בספרי הראשונים והאחרונים.

אינני חולק על מסקנת הדברים, אלא על הדרך המוזרה. יתכן שזהו מאפיין כללי לכל השו"ת באתר – אני, על כל פנים, מתמקד בשו"ת הספציפי הזה, ואציין את הערותיי עליו.

א.

1. בגמ' בכתובות דף ע"ב, ורש"י שם, רואים שכיסוי הראש נלמד מדבר שאינו מוזכר בתורה במפורש אלא בדרך אגב, ורש"י מבאר שמהתורה רואים שכך היה מנהג בנות ישראל, סוג של "גזירת הכתוב" (מה שמכונה כאן 'איסור פורמלי').

2. בגמ' בעירובין דף ק' מבואר מהיכן החל המנהג, ולא רק אצל עם ישראל אלא גם אצל אומות העולם (כמבואר ברש"י סנהדרין דף נ"ח): קללת חוה. זה מחזק את הסברה שאין בזה אלמנט המעורר הרהור (מה שמכונה כאן 'מחשבות מיניות בעייתיות').

3. בגמ' בברכות דף כ"ד מובא דין 'שיער באשה ערוה', שהוא איסור ללמוד תורה מול שיער שגורם הרהור. הגמ' לא מביאה ראיה מדין התורה לכסות את הראש, אלא הרחיקה ללכת ללמוד זאת מפסוק בשיר השירים, "שערך כעדר העזים", ושוב רואים מכאן שדין התורה הוא גזירת הכתוב, קללה, ולא קביעה אבסולוטית ששיער מביא הרהור.

4. הראשונים על אתר קובעים ששיער הרווקות לא נכלל בדין שיער באשה ערוה, וכן שיער הנשואות שרגיל לצאת מחוץ לכיסוי. קביעה זו מוכיחה שוב ששיער אינו "פריצות בעצם" (או מה שמכונה כאן 'מעורר מיניות') אלא רק כאשר הוא רגיל להיות מוסתר, ואז גילויו מעורר הרהור.

מכאן למסקנה הנחרצת שפאה נכרית, כאשר היא מנהג פשוט בכלל ישראל אצל רוב הנשים החרדיות, אין בה שום אלמנט המעורר הרהור, ואיננה "פריצות".

ב.

התשובה אינה קשורה כלל לשאלה. פאת "טופ לייס" (או כל הלייס לסוגיו) היא פאה המטשטשת עוד יותר את ההבדל בין שיער טבעי לפאה, ע"י דימוי של צמיחת השיער מהראש. ולכן זהו נדון אחר לגמרי – "מראית העין". האם אנחנו אוסרים זאת משום שהרואה יחשוב שהאשה עם הפאה הולכת בשיער גלוי, או שלא.

בנדון זה כתבו מאות הפוסקים המתירים פאה שאין מקום לחשוש למראית העין, כי הרואה משער בדעתו שהאשה זו (אם בכלל יודע שנשואה היא) חובשת פאה ואינה הולכת בגילוי ראש, היות וההיתר של פאה הוא דבר נפוץ ושגרתי.

הרואה לא צריך 'לדעת' שהאשה חובשת פאה, אפשר להסתפק בזה שהוא מתאר לעצמו שמדובר בפאה.

כך גם למשל כתבו הפוסקים לגבי מכונות גילוח – הרואה אדם מגולח, משער בדעתו שהוא התגלח במכונה ולא בתער, היות וההיתר נפוץ, ואין שום סיבה להתגלח בתער כאשר אפשר להתגלח במכונה ולקבל תוצאה זהה.

בברכה,